פתיחת התפריט הראשי

שינויים

אין שינוי בגודל ,  לפני 9 שנים
מ
←‏השנים בגבעת ברנר: זוטא בניסוח ("בראשית ברא"
סרני הסתגלה לקשיים האובייקטיביים הכרוכים בחיים ביישוב חדש וחסר תשתיות (אפילו מים היה צורך להוביל על [[חמור]]ים). היא עבדה במטבח ובמחסן. בשנות השלושים הצטרפה עם ילדיה (ב-[[1930]] נולד בנה השלישי, דניאל) לבעלה במספר שליחויות מטעם הקיבוץ והתנועה ל[[איטליה]], ל[[גרמניה]] ול[[ארצות הברית]].
 
בתחילת [[1944]] התנדב בעלה, [[אנצו סרני]], לצנוח מאחורי קווי הגרמנים באיטליה, כדי ליצור קשר עם היהודים ששרדו שם. לאחר שצנח, ב-15 במאי 1944, אבד הקשר עמו. אחרי סיום [[מלחמת העולם השנייה]], כאשר התברר כי אנצו אינו בין השבויים שחזרו, פנתה עדה סרני ל[[שאול אביגור|שאול מאירוב]] (לימים אביגור), ראש [[המוסד לעלייה ב']] ובאישורו יצאה לאיטליה כדי לנסות להתחקות אחר גורלו של בעלה. באותו זמן נותרו שלושת ילדיה נותרו בגבעת ברנר.
 
==פעילות במסגרת המוסד עלייה ב' באיטליה==