רבינא האחרון – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ הגהה
שורה 1:
{{פירוש נוסף| נוכחי=רבינא האחרון|אחר=רבינא חבירו של [[רב אשי]]|ראו=[[רבינא]]}}
'''רבינא האחרון''', או בשמו המלא '''רב אבינא בר רב הונא''' ([[422]]-[[500499]]) הוא חכם [[בבל]]י מהדור השמיני והאחרון של תקופת ה[[אמוראים]]. התמנה לאחר רבו, [[רבה תוספאה]], להיות ראש [[ישיבת סורא]] ב[[מתא מחסיא]], פרברה של העיר הבבלית [[סורא]]. שם פעל להשלמת עבודת רבותיו, [[רבינא הראשון]] ו[[רב אשי]], בעריכת [[התלמוד הבבלי]] וחתימת דברי החכמים של הדורות שלפניו. הוא השלים מלאכה זו זמן קצר לפני מותו.
 
מותו ציין את סיום תקופת האמוראים, שהם בעלי סמכות הוראה. האמור בתלמוד (בבלי, [[בבא מציעא]] פו ע"א): "רב אשי ורבינא סוף הוראה", מיוחס על ידי [[רב שרירא גאון]] ב[[אגרת רב שרירא גאון|אגרתו]] ל[[רב אשי]] מן הדור השישי, עורך התלמוד, ורבינא דנן, חותמו.
שורה 17:
 
==פטירתו==
לפי איגרת רב שרירא גאון, רבינא נפטר בישיבתו ב[[י"ג בכסלו]] [[ד'ר"ס]], שנת [[499]]. תאריך זה אינו מוסכם, ולפי [[אברהם אבן דאוד|ראב"ד]] ב"ספר הקבלה" נפטר באותה שנה שבה נתמנה לראש ישיבה - זמן מה אחר פטירתו של רבה תוספאה, בשנת [[ד'רל"ד]] ([[474]]). הרב [[יצחק אייזיק הלוי]], בספרו "[[דורות הראשונים]]", מגיה את הנאמר באיגרת רהרב שרירא גאון כדי שיתאים לדברי הראב"ד, שלדעתו מסתברים יותר.
 
מותו ציין את קץ תקופת ה[[אמוראים]] ותחילת תקופה חדשה, תקופת ה[[סבוראים]]. החכמים בדורות לאחריו, אשר חלק ניכר מהם היו מתלמידיו, נקראו "רבנן סבוראי", ביארו והסבירו את ה[[תלמוד]] לפשוטי העם ודייקו לגבי הלכות למעשה. התלמוד אשר ערך רבינא הוא, עד ימינו, עמוד התווך של ההלכה היהודית.