אנדראה פלדיו – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ ←הווילות: קישורים פנימיים |
|||
שורה 65:
==כתיבה אדריכלית==
בשנת 1414 הופנתה לראשונה תשומת הלב לכתב יד של החיבור "על אודות האדריכלות בעשרה ספרים" (De architectura libri decem) פרי עטו של האדריכל הרומי
למרות שוויטרוביוס ניסה ככל יכולתו להנהיר את רעיונותיו לקוראים, הבנת דבריו לא הייתה כל-כך פשוטה והצריכה פרשנות, בעיקר משום שהשרטוטים לספר, שאליהם הוא מפנה את קוראיו, לא שרדו. במאה השש-עשרה החלו לצאת לאור, בעיקר באיטליה, אך גם בצרפת, ספרים המוקדשים לאדריכלות. הייתה זו סוגה חדשה של ספרות מאויירת, שהתבססה על ויטרוביוס.
פלאדיו נפטר בשנת 1580. על אחדים ממפעלי הבנייה הגדולים שלו, כמו הבסיליקה בוויצ'נזה וכנסיית סן ג'ורג'יו מאג'ורה בוונציה עוד המשיכו לעבוד זמן רב אחר-כך.
מורשת פלאדיו: הכל מחשיבים את פלאדיו כאדריכל תקופת הרנסאנס בעל ההשפעה הגדולה ביותר בתחום האדריכלות. הדבר מתבטא בתחומים אחדים, בראש וראשונה בהמשכיות הניכרת בשימוש בסגנונו, באירופה. אחד
האדריכלות של ג'ונס היא החוט המקשר לאסכולה אדריכלית שפעלה באנגליה במאה ה18, הלא היא תנועת האדריכלות הפלאדיאנית (Palladianism), שפטרונה העיקרי היה ה[[לורד בורלינגטון]], ואדריכליה הבולטים היו [[קולין קמפבל]] ו[[ויליאם קנט]]. הלורד בורלינגטון הוא גם זה שרכש באיטליה כמות ניכרת של תכניות, חתכים ושאר שרטוטים פרי עפרונו של פלאדיו. אלה שמורים בארכיון ה[[מכון המלכותי של האדריכלים הבריטיים]] (RIBA), ומהווים מקור חשוב לחקר עבודתו של פלאדיו.
פלאדיו הוא האדריכל הנחקר ביותר כפי שמעידה הביבליוגרפיה העצומה שנכתבה אודותיו. בשנת 1959 הוקם בוויצ'נזה המרכז הבינלאומי ללימוד האדריכלות ע"ש אנדריאה פלאדיו (Centro internazionale di studi di architettura Andrea Palladio [CISA]). המרכז מקיים אירועים, תערוכות, מפרסם כתב עת. הפרסום העיקרי הוא ה- Corpus Palladianum, שכל כרך ממנו מתעד וחוקר את אחד מן המבנים שבנה פלאדיו.
==ראו גם==
|