תל שרע – הבדלי גרסאות

'''תל שֶׁרַע''' (ב[[ערבית]]: '''תַל אַ-שַרִיעַה''') הוא [[תל]] גדול ב[[נגב]] הצפוני, ב[[דגה|גדתו]] ה[[צפון|צפונית]] של [[נחל גרר]], מ[[דרום]]-[[מזרח]] ל[[נתיבות]] ליד ה[[עיר]] ה[[בדואים בישראל|בדואית]] [[רהט]], צפונית ל[[באר שבע]]. התל מתנשא על גבעת [[כורכר]] לגובה של 169 מטרים, וכולל בשטחו כ-20 [[דונם]]. בתל שרע יש מדרונות תלולים רבים, ובינו לבין [[תל הרור]] ישנם [[מעיין|מעיינות]] רבים.

 

זיהוי האתר היה נתון לויכוח ביו הארכאולוגים. [[ויליאם פוקסוול אולברייט|אולברייט]] הציע לזהות את האתר עם [[חרמה]], חוקרים אחרים הציעו את [[גרר]] ואת [[גת (עיר פלשתית)|גת-פלשתים]]. לעומתם [[בנימין מזר]], [[יוחנן אהרוני]] ואכראולוגים נוספים העדיפו לזהות את תל שרע עם העיר ה[[מקרא|מקראית]] '''צִקְלַג'''. זיהוי זה שנעשה על בסיס שיקולים היסטוריים וגאוגרפיים, נתמך לאחר מכן בממצא הארכאולוגי שנמצא באתר בעקבות ה[[חפירה ארכאולוגית|חפירות]] שבוצעו באתר.

 

צקלג הייתה בנחלתו של [[שבט יהודה]], אך ניתנה לאחר מכן ל[[שבט שמעון]], אם כי היא רשומה ברשימת הערים כשייכת לשניהם, כפי שכתוב ב[[ספר יהושע]], פרק י"ט , פס' ה'.

 

צקלג נושבה מחדש בתקופת [[שיבת ציון]], בתקופתו של [[נחמיה]], והמשיכה להתקיים עד ל[[התקופה הערבית בארץ ישראל|תקופה הערבית]].

 

בחפירות [[ארכאולוגיה|ארכאולוגיות]] שנערכו בתל שרע, נמצאו [[מבנה|מבנים]] רבים, כגון [[אסם|אסמים]] מה[[התקופה הפרסית בארץ ישראל|תקופה הפרסית]], [[ארמון]] (משערים שהארמון הוא מתקופתו של [[אסא]] מלך [[ממלכת יהודה|יהודה]]), ומבנה גדול מהתקופה ה[[התקופה הרומית בארץ ישראל|רומית]]. על פסגת התל קיים כיום [[בית קברות]] [[אסלאם|מוסלמי]].