ממון המוטל בספק חולקים – הבדלי גרסאות

 

[[תוספות]] לעומתו<ref>גמרא מסכת בבא מציעא דף ב' עמוד ב' דיבור המתחיל היכא.</ref>, אומרים כי משמעותו היא מצב שבו יש 'ספק לבית-הדין בלא טענותיהם'. כלומר שהספק לא נגרם מתביעות החולקים, ולבית הדין יש ספק למי שייך החפץ גם בלי טענותיהם. על פי תוספות לשיטת סומכוס חולקים רק כאשר לבית דין יש ספק "חזק", אבל אם הדיון החל בגלל טענות הצדדים הדיינים דורשים מהם להוכיח אותן. תוספות מבינים שהמילים "דררא דממונא" (שייכות ממון) מתייחסות למתדיינים ופירושן שברור שלשני הצדדים יש קשר לחפץ.

 

אם כי, לא ניתן לומר שזה הוא חידושו של סומכוס, שכן בתוספות אחר, ב{{בבלי|בבא מציעא|קטז|ב}} מבואר כי גם לפי שיטת חכמים בדררא דממונא כאילו שניהם מוחזקים בו. ומכך מסיקים מפרשי הגמרא, כי נקודת המחלוקת בין סומכוס לחכמים היא אם מוטב ללכת אחרי מוחזקות פיזית שהיא [[חזקת מרא וקמא]] ו[[תפיסה (משפט עברי)|תפיסה]] או אחר מוחזקות רוחנית שנוצרת על ידי הפסק המעמיד את הממון לצד שניהם.