ויגיליוס – הבדלי גרסאות

ויגיליוס היה בנה של משפחה רומית מכובדת. אביו, כיהן כ[[קונסול]], ואחיו, רפאראטוס כיהן כ[[סנטור]]. ויגיליוס קיבל תואר [[דיאקון]] בשנת [[531]]. בשנה זו התקבלה החלטה כנסייתית המאפשרת לאפיפיור לבחור את יורשו (מצב שכיום נחשב בלתי חוקי על פי הדין הכנסייתי). האפיפיור [[בוניפקיוס השני]] בחר את ויגיליוס כיורשו. התנגדות ראשי הכנסייה לבחירה זו הביאה את בוניפקיוס לבטל את ההכרזה ואף לשרוף את הצו בו הוא הכריז על כך.

בעצת תאודורה אסקידס, [[בישוף]] [[קייסרי]] שב[[קפדוקיה]] החליט הקיסר יוסטיניאנוס לגנות את ה[[מינות (נצרות)|מינות]] ה[[נסטוריאניזם|נסטוריאנית]] וזאת על מנת לזכות לאהדת המונופוזיטים. בשנת [[543]] הוציא הקיסר יוסטיניאנוס צו בעניין זה. ההגמונים והבישופים במזרח חתמו על הצו, אולם במערב התנגדו לו (שכן לא נערכה ועידה כנסייתית בעניין, כדוגמת [[ועידת כלקדון]]). ויגיליוס סירב להכיר בצו הכנסייתי, והורה על ועידה. בעקבות הוראה זו, ב-[[20 בנובמבר]] [[545]] בעת שאפיפיורשהאפיפיור ניהל טקס דתי לכבודה של [[קקיליה הקדושה]] בכנסיית [[סנטה צ'צ'יליה אין טרסטוורה|סנטה צ'צ'יליה]] שב[[טרסטוורה]], נילקח האפיפיור לקונסטנטינופול לעמוד בפני הקיסר. האפיפיור הובל עוד בטרם סיים את ה[[מיסה]] אל ספינה שהמתינה על נהר ה[[טיבר]] (בעת שהעיר עצמה הייתה תחת מצור של הגותים בפיקודם של [[טוטילה]]). האפיפיור שהה ב[[סיציליה]] זמן מה, עת שתושבי העיר סבלו מרעב כבד עקב המצור, ובינואר [[547]] הגיע לקונסטנטינופול.

ה[[אפיפיור]] [[ויגיליוס]], גינה אמנם את שלושת הפרקים אך דרש לנקות את שמם של תאודורט ואיבס. ויגיליוס דרש מיוסטיניאנוס להכריז על פיוס כללי עד אשר ניתן יהיה לכנס ועידה בנוכחות כל פלגיםהפלגים, אך יוסטיניאנוס סירב, ובשנת [[551]] פרסם צו שחידש את גינוי שלושת הפרקים. בשנת [[553]] נראה היה כי הניצים קרובים להסכמה, והבישופים המזרחיים חזרו בהם מגינוי שלושת הפרקים, אך האפיפיור דרש כי הוועידה תתכנס ב[[איטליה]] או ב[[סיציליה]] כדי להבטיח לכנסייה המערבית ייצוג הוגן, ולכך יוסטיניאנוס לא הסכים. הוא כינס את הוועידה בקונסטנטינופול, והאפיפיור לא לקח בה חלק. הוועידה קיימה שמונה ישיבות ו-165 הבישופים שנכחו בה גינו באופן סופי את שלושת הפרקים.