מרדכי חביב לובמן – הבדלי גרסאות

'''מרדכי (לובמן) חביב''' ([[1857]] - [[1895]]), מ[[חלוציות|חלוצי]] ה[[חינוך]] ה[[עברית|עברי]] ב[[ארץ ישראל]] ומייסד בית הספר העברי הראשון בעולם.

 

מרדכי לובמן נולד ב-י' בטבת [[ה'תרי"ח]] (שלהי [[1857]]) ב[[גורקי (עיר)|גורקי]] שבפלך [[מוהילוב]] ב[[רוסיה]] למשפחת סוחרים ופקידים ממשלתיים [[יהודים|יהודית]] מסורתית. לובמן קיבל חינוך מסורתי וכבר בילדותו התגלה כבור סוד וגילה בקיאות ב[[תלמוד]] ובלימודי ה[[עברית]]. בשנת [[1874]], בהיותו בן 17, ברוח ההשכלה, פנה ללימודי חול ושפות זרות וסיים את לימודיו בהצטיינות כמודד מוסמך בבית הספר לחקלאות ולמדידה שבעירו. במהלך לימודיו ייסד [[בית ספר]] לילדים מעוטי-יכולת בעזרת תרומות מעשירי העיר ואף לימד בו בהתנדבות.

 

בשנת [[1878]] נרצח אביו בעת מילוי תפקידו כפקיד ממשלתי בתחנות הרכבת, ולובמן עקר ל[[חרקוב]], שם התחתן והתפרנס כמהנדס ומודד מומחה. בשנת [[1881]] החלו [[הסופות בנגב]], וכמו יהודים רבים נוספים בתקופתו, החל לגלות עניין באגודות [[חובבי ציון]], ובשנת [[1884]] עלה ל[[ארץ ישראל]].

 

 

לובמן הסכים לאתגר ופקידי הברון הקצו לו בניין במושבה לצורך הקמת המוסד החדש - בית הספר העברי הראשון בתבל. בשנתו הראשונה ([[1886]]-[[1887]]) לימד לובמן לבדו עברית בשיטת התרגום מ[[יידיש]]. בשנתו השנייה ([[1887]]-[[1888]]) עבר ללמד עברית בשיטת [[עברית בעברית]] וכן [[מתמטיקה|חשבון]] וטבע על בסיס תרגומיו מ[[רוסית]] לעברית של ספרי הלימוד. באותה שנה הזמין לובמן את [[דוד יודילוביץ]], איש חינוך עברי פעיל באותה התקופה, להצטרף אליו להוראה בבית הספר. יודילוביץ נענה מיד בחיוב והשניים המשיכו יחד בפיתוח בית הספר העברי הראשון בארץ, שלימים נודע כ[[בית ספר חביב]], הפעיל עד היום. בתקופה זו אף השתתף בהגהת השיר '''[[התקווה]]''' ל[[נפתלי הרץ אימבר]], בסגנונו ובתוכנו, יחד עם [[ישראל בלקינד]] ו[[דוד יודילביץ]].<ref>דוד יודילביץ', '''ראשון לציון התרמ"ב - התש"א''', עמ' 508</ref>