משכון (משפט עברי) – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
סיום הערך
אין תקציר עריכה
שורה 1:
 
'''משכון''' הוא חפץ הניתן כ[[ערבות (הלכה)|ערבות]] שהלוואה תשולם בזמנה על ידי הלווה.
==משכון בשווי ההלוואה==
שורה 8 ⟵ 7:
הגמרא דנה במה נחלקו רשב"ג ורבי יהודה הנשיא. הגמרא{{הערה|{{בבלי|בבא מציעא|מח|א}}.}} מציעה כאפשרות פשוטה, כי הם נחלקים בנוגע לחלק השני של החוב, עליו אין משכון, שכן ברור שהחלק עליו יש משכון ביד המלווה, אין השמיטה משמטתו, שכן המשכון נלקח לגבות את החוב, ומכיון שהחוב כבר גבוי אין השמיטה משמטתו. אך הגמרא דוחה, ואומרת כי יתכן שהמחלוקת היא על כל החוב, שכן רבי יהודה הנשיא סבור שכאשר המשכון אינו שווה כשווי כל החוב, מוכח שהוא נלקח רק לזכרון דברים, כלומר כדי שהלווה יזכור לשלם את ההלוואה או כדי להוכיח כי התקיימה הלוואה, אבל לא כדי לגבות אותו.
 
שיטה מחודשת היא שיטתו של [[שמואל]]{{הערה|{{בבלי|בבא מציעא|פב|א}}.}} הסבור כי המשכון הוא תשלום החוב, גם אם ערכו שווה [[פרוטה]] והמלווה שווה אלף [[זוז]], ואז השמיטה אינה משמטת את החוב, וכן אם המשכון נאבד - פטו רהלווה מלשלם את ההלוואה, אך ההלכה אינה נפסקת כמותו.
==משכון העומד לגבייה==