חזקת כשרות – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה
שורה 8:
אחת ממצוות התורה הוא "בצדק תשפוט עמיתך", האומר כי יש לדון את כל האדם לכף זכות.
 
רבי [[ישראל מאיר מראדין]] פוסק בספרו [[חפץ חיים]]{{הערה|1=הלכות לשון הרע [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15142&hilite=20541ca4-9e8b-4d25-9390-cbcdc814b85a&st=%D7%9C%D7%9B%D7%A3+%D7%96%D7%9B%D7%95%D7%AA&pgnum=117 כלל ד'].}}, כי כאשר אנו רואים אדם שעושה מעשה שנראה לכאורה אינו ראוי, יש לשקול את המעשה מול העושה. אם עושה המעשה הינו אדם המוחזק כ[[צדיק]] ותלמיד חכם, עלינו להאמין שהמעשה שעשה גם הוא כשר וישר, גם אם הדברים מטים יותר שהדבר אינו כשר. במקרה והאיש נחשב ל"בינוני", כלומר אדם כשר הנשמר מאיסורים, אבל נכשל לעיתים בעבירות, יש לדונו לכף זכות אם המעשה נוטה לשני הצדדים, אך במעשה שנוטה לחובה אין חובה כזו. אם כי, אסור לדבר עליו לשון הרע גם במקרה כזה, ועדיף לדונו לכף זכות גם במקרה כזה.
 
לעומת זאת, אדם המוגדר כ[[רשע (הלכה)|רשע]] אין חיוב לדונו לכף זכות, גם אם מצד המעשה נראה שכוונתו היתה לטובה.