B-1 לנסר – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מאין תקציר עריכה |
Matanyabot (שיחה | תרומות) מ בוט: מתקן הפניות |
||
שורה 4:
|תמונה=[[קובץ:B-1B over the pacific ocean.jpg|מרכז|250px]]
|כיתוב=B-1B לנסר מעל [[האוקיינוס השקט]]
|סוג=[[מפציץ]] אסטרטגי על-קולי [[חמקנות|חמקן]]
|קוד נאט"ו=
|ארץ ייצור={{דגל|ארצות הברית||+}}
שורה 14:
|נוסעים=
|יחידות שיוצרו=B-1A: 4, B-1B: 100
|משתמש ראשי=[[חיל האוויר של ארצות הברית|חיל האוויר האמריקני]]
|משתמשים משניים=
|דגמים=B-1A, B-1B
שורה 37:
|תרשים=
}}
רוקוול '''B-1B לנסר''' הינו [[מפציץ]] אסטרטגי סילוני [[מספר מאך|על קולי]] בעל ארבעה מנועים שפותח במיוחד עבור [[חיל האוויר של ארצות הברית|חיל האוויר האמריקאי]]. פיתוח המטוס החל ב-[[1960]] עבור הדרישות של [[חיל האוויר של ארצות הברית|חיל האוויר האמריקאי]] למפציץ על קולי שיחליף את ה[[B-52 סטרטופורטרס|B-52]]. המטוס מגיע למהירות של כשני מאך ויכול לשאת עד 57 טון חימוש כולל מספר פצצות גרעיניות (למרות שאלו כבר לא נישאות עליו כי אם על הB-2.)
פיתוח המטוס התעכב מסיבות שונות. אב הטיפוס המריא לטיסת הבכורה ב-[[1974]], [[נשיא ארצות הברית]] [[ג'ימי קרטר]] ביטל את המיזם בטענה שמדובר במיזם שאפתני ויקר מדי. כאשר נבחר [[רונלד רייגן]] לנשיאות ארצות הברית הוא המשיך את המיזם ואישר בנייה של עוד 100 יחידות. בסך הכול יוצרו 104 יחידות (4 מדגם B-1A ו100 מדגם B-1B).
שורה 43:
הB-1 נכנס באיחור רב לשירות בחיל האוויר האמריקאי ב-[[1985]]. באמצע שנות ה-90 הופיעו המפציצים החמקניים מסוג [[B-2 ספיריט]] שמילאו את מקומו.
השימוש הראשון במטוס זה היה במהלך מבצע "שועל במדבר" במסגרת [[מלחמת המפרץ|מלחמת המפרץ הראשונה]].
{{קצרמר|תעופה}}
| |||