אין ספק מוציא מידי ודאי – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מהאנציקלופדיה התלמודית
שורה 1:
'''אין ספק מוציא מידי ודאי''' הוא דיןכלל ב[[הלכה]] - בדיני איסורים, וב[[משפט העברי]] - בדיני ממונות, האומר, שכאשר יש ממון המוטל ב[[ספק (הלכה)|ספק]], ויש אחד שיש לו בעלות ודאית על חפץ, והשני - ספק אם יש לו חלק בדבר, אין לספק להוציא מידי הוודאי, שכן הוודאי נחשב ל[[מוחזק]] בנכסים.
 
הכלל מבטא את עצמו בדיונים שונים:
==המקור==
 
# באיסורים, בספק הרגיל וקרוב לודאי - נחלקו [[רבי יוחנן]] ו[[ריש לקיש]] ב[[מסכת עבודה זרה]], אודות עבודה זרה שנשתברה, האם יש לומר שכנראה שהיא בוטלה על ידי עובדיה, שכן הסברא אומרת, שאם לא יכולה היתה העבודה זרה להציל את עצמה, וודאי שלא יכולה להציל את עובדיה. לפי [[ריש לקיש]] ניתן להניח שהיא בוטלה על ידי עובדיה, ולפי רבי יוחנן, למרות שמדובר בספק הרגיל וקרוב לוודאי, אין ספק מוציא מידי וודאי{{הערה|{{בבלי|עבודה זרה|מא|ב}}.}} דיון דומה יש גם ב[[מסכת פסחים]] אודות חולדה שנכנסה לבית עם [[חמץ]] בפיה, שלמרות ההנחה הרגילה שהחולדה אוכלת לרוב את החמץ שבפיה, אין להניח כן מספק, מכיון שוודאי שהחולדה נכנסה לבית עם חמץ בפיה, ולא ידוע בבירור שאכלה את החמץ{{הערה|{{בבלי|פסחים|ט|א}}.}}.
# ודאי היתר וספק שקול לאיסור - נחלקו רב הונא ורב חסדא ב{{בבלי|חולין|י|א}}.
# בדיני ממונות, כאשר כח הודאי ברור לנו שישנו והדיון הוא אם יש מקום גם לכח הספק, - אין ספק מוציא מידי ודאי.
==במשפט העברי==
ההלכה נידונת ב[[מסכת יבמות]]{{הערה|{{בבלי|יבמות|לח|א}}.}} כאשר יש שני יורשים אפשריים לאדם שמת, האחד הוא יורש וודאי - בן של המת, והשני ספק אם הוא יורש או לא. עובדה כזו מתרחשת כאשר בנו של המת נפטר בחייו, והאח [[ייבום|ייבם]] את נכסי ה[[אלמנה]] כאשר לא ידוע אם היא [[מעוברת]] או לא, ולאחר זמן נולד [[בן]] שספק אם הוא בנו של הייבם או בנו של האח המת. כאשר מתבצעת חלוקה בנכסי הסבא, מתמודד הנכד מול הבן. בעוד שהבן - הוא האח הייבם, אומר שהוא היורש היחיד, שכן הנכד הוא למעשה בנו שנולד לו לאחר הייבום, טוען הנכד שהוא בנו של האח המת, ולכן הוא יורש את הסבא [[משמוש|מכח אביו]]. במקרה כזה קובעת הגמרא, שמכיון שהייבם הוא בוודאי יורש של הסבא, ואילו הנכד הוא רק מספק יורש, אין ספק מוציא מידי וודאי, ומכיון שהייבם הוא בוודאי יורש הוא נחשב ל[[מוחזק]] בכל הנכסים, [[המוציא מחבירו עליו הראיה|עד שיביא הנכד ראיה]] שגם הוא יורש.
==הפרשנויות לכלל==