מלאכת קורע – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה
שורה 2:
==הגדרת המלאכה==
לפי שיטת רבי [[שניאור זלמן מלאדי]] הכוונה לקריעת (הפרדת) שני גופים דבוקים{{הערה|[[שולחן ערוך הרב]] סימן ש"מ סעיף יז.}} בלא מחשבת קלקול{{הערה|המקלקל בשבת פטור מהתורה.}}, שכן מלאכה זו היא בניגוד ל[[מלאכת תופר]] שבה מחברים שני גופים לגוף אחד{{הערה|כך ביאר באורה ושמחה על הרמב"ם.}}. ולפי שיטת רבי [[ישראל מאיר מראדין]]{{ביאור הלכה סימן שי"ז סעיף י"ג ד"ה אין.}} גם קריעת גוף אחד לשנים, כמו [[נייר]], נחשבת לקריעה. ברמב"ם שולחן ערוך מנמק איסור קריעת נייר בנימוק "אין קורעין הנייר, מפני שהוא כמתקן כלי", ומכאן ראיה לכאורה, כדברי רבי שניאור זלמן מלאדי{{הערה|בשביתת השבת ובקצות השולחן כתבו על המשנה ברורה שדבריו תמוהים כדברי נביאות.}}.
==יישומים==
 
מי שקורע נייר לקרעים כדי לקנח משהו, חייב משום קורע, אם כי נחלקו הפוסקים אם ה[[נייר]] נחשב לגוף אחד או לשני גופים (שהרי הוא מורכב מכמה גופים){{הערה|ראה [[שמירת שבת כהלכתה]].}}, ולכן ייתכן שאיסור זה תלוי במחלוקת האם קריעה של גוף אחד לשנים נחקבתנחקשת לקריעה. יש שהתירו במקום הדחק לקרוע כלאחר יד{{הערה|עיי"ש.}} זאת מלבד איסור [[מחתך]]. כך גם, מי שקורע מעטפה גם הוא עובר משום קורע.
 
מי שקורע מעטפה גם הוא עובר משום קורע.
 
קריעת דבר העשוי מגוף אחד, כגון עטיפות [[במבה]], מתירים רוב הפוסקים, ויש מיעוט האוסרים. אם כי כאשר פותחים דבר שבפתיחתו הוא נהיה כלי, עוברים על איסור אחר שהוא [[מלאכת מכה בפטיש]] אם הקריעה לא היתה דרך [[מקלקל (שבת)|קלקול]]. 
 
אדם הקורע בעתבחמת זעםזעמו, לא עובר על האיסור "הקורע בחמתו ועל מתו וכל המקלקלין פטורין"<ref>בבלי - מסכת שבת פרק יג, דף קה, ב משנה</ref>.
==קישורים חיצוניים==
* {{ויקישיבה|קורע}} (מתוך ספרו של אחיקם קשת [[קובץ יסודות וחקירות השלם]])
 
==הערות שוליים==