יוסף זונדל מסלנט – הבדלי גרסאות

כמו בדרך הלימוד, כך גם היתההייתה לו שיטת מיוחדת בהיקף הלימוד, גם היא מיסודה של הגר"א. ר' זונדל לא הצטמצם בלימוד המקורות הידועים וההלכות המקובלות. הוא עבר על התורה לארכה ולרוחבה, על כל חלקיה ומקצועותיה, ולא השאיר שום מקור הלכה שלא עסק בו. גם דרך זו נבעה מתוך גישתו המעשית אל התורה, המשליכה את הלימוד אל פסיקת ההלכה למעשה, ועל כן יש לדעת את כל חלקי התורה.

על גדלותו בתורה של ר' זונדל כתב רבי [[שמואל סלנט]]: {{ציטוט| תוכן=כרב גדלו במידות - כך גודלו בתורה, וכרוב בקיאותו בנגלה, כך היתההייתה בקיאותו בנסתר. היה [[גדול הדור]] בתורה כמו במידות, אלא בענוותנותו הגדולה והנפלאה עלה בידו להעלים את גדולתו מבני אדם{{הערה| זכרון רש"ס, עמ' 113}}|מרכאות=כן}}

לר' זונדל היתההייתה ידיעה רבה בתחום ה[[הנדסה]], ובקיאות רבה בחשבון. כמו כן היה שלט בשפות רבות והיה בקיא בהיסטוריה הכללית והיהודית. הוא התעניין ב[[דקדוק]] וב[[מסורה]], חיבר כללים שונים בדקדוק, המתאימים לכללי הדקדוק של הגר"א. ר' זונדל העריך מאוד מקצוע זה, מפני שראה בו כנראה צורך בהבנה מדויקת בלימודים.{{הערה| תנועת המוסר, ר' דב כ"ץ, הוצאת "ביתן ביתן הספר" תש"ו, עמ' 94}}

בכל לימודיו היה ר' זונדל משתמש בשיטות [[פדגוגיה|פדגוגיות]] מנוסות, כדי לחקור את עומק ענין הלימוד, לקלוט אותו קליטה נאמנה ולהטביעו בנפש. כאמור, בשעת לימודו היה מדמיין לעצמו כאילו בא הדין לפניו למעשה, שעל ידי כך הלימוד נעשה חי ומוחשי, וכן גורם להתאמצות ולהתעמקות יתרה בדין. הוא היה מוציא מכל ההלכות והעניינים את תמציתם ועיקרם, ומסדר אותם לפניו בקצרה כדי לזכרם היטב. היה אוחז בשיטת לימוד הדרגתי, "לא לבלוע הכל בבת אחת, כי אם לבוא מהמעט אל המרובה ומן הקל אל המרובה, והכל בדרך של מתינות הדעת ובהמשך זמן רב"{{הערה| מתוך מכתבו לתלמידו ר' אורי סגל}}. ר' זונדל החשיב מאוד את השינון המרובה, ודווקא בביטוי שפתים ולא בחשיבה בלבד. הוא עצמו דבק בשיטה זו, ודרכו היתההייתה לשנן את כל לימודיו בעל פה. מאידך גיסא, הזהיר מפני הפרזה והגזמה בשיטות אלה ויעץ לתלמידיו להמנע מחזרה בבת אחת יותר מעשר פעמים, כי החזרה המופרזת לפעמים מבלבלת, וכן כל חזרה ככלל צריכה לבוא מתוך חשק, ולא מתוך הרגל וחוק קבוע.