הקיסרות הגרמנית – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
שורה 37:
[[תמונה:Reichsgründung1871-AW.jpg|ממוזער|ימין|200px|ההכרזה על ייסוד האימפריה בארמון ורסאי. ביסמרק במרכז התמונה בתלבושת לבנה.]]
עוד בשנת [[1866]] חיבר ביסמרק את ה[[חוקה]] הצפון גרמנית, מתוך כוונה כי זו תהיה חוקת האימפריה הגרמנית של 1871, אם כי בתיקונים קלים. גרמניה, יחד עם המשטרים האוטוריטריים ב[[איטליה]] וב[[האימפריה היפנית|אימפריה היפנית]], כללה מספר יסודות דמוקרטיים, ובמיוחד ה'''[[רייכסטאג]]''', [[פרלמנט]] בעל סמכויות מצומצמות. החקיקה דרשה את אישור ה
עלייתה של הקיסרות הגרמנית האוטוריטרית מקבילה במידת מה להתפתחויות שאירעו באיטליה וביפן באותה תקופה. בדומה לביסמרק, השתמש הרוזן [[קמילו בנסו די קאבור]] באיטליה בדיפלומטיה ובמלחמה כדי להשיג את היעדים שהציב לעצמו: הוא כרת ברית עם צרפת לפני שתקף את אוסטריה, והבטיח את [[איחוד איטליה|איחודה של איטליה]] כולה (מלבד [[ונציה]] ו[[מדינת האפיפיור]]) בשנת [[1861]]. קאבור, שהתנגד לאופייה המהפכני של הלאומיות הליברלית-רפובליקנית שכוננו [[ג'וזפה גריבלדי]] ו[[ג'וזפה מציני|ג'וזפה מאציני]], ביקש לאחד את איטליה ולשוות לה אופי שמרני. יפן אף היא עברה תהליך של [[מודרניזציה]] שמרנית החל מנפילת [[שוגון|השוגונים]] לבית [[שוגונות טוקוגאווה|טוקוגאווה]] והשבתו של בית [[מייג'י]] ועד ל-[[1918]]. עובדה היא, כי בשנת [[1882]] יפן שיגרה משלחות לרחבי העולם במטרה ללמוד דפוסי שלטון ממשלתיים, ושליטיה התרשמו במיוחד מאופי השלטון הקיים בגרמניה של ביסמרק{{מקור}}. בשנת [[1889]] פרסמו היפנים חוקה הדומה לזו הגרמנית. בנוסף, בכל שלוש המדינות ניתן כוח פוליטי ניכר למעמד בעלי הקרקעות.
| |||