דרכי היטהרות מטומאה – הבדלי גרסאות

נאמר בתורה על כלי שנטמא ממגע שרץ: "בַּמַּיִם יוּבָא וְטָמֵא עַד הָעֶרֶב וְטָהֵר"<ref>ויקרא יא, לב</ref>. מכאן שגם לאחר הטבילה במקווה קיימת טומאה מסוימת עד הערב, ומצב זה נקרא "טבול יום". גם מי שטובל בלילה - נחשב "טבול יום" עד למחרת בערב<ref name="הערה_ד" />. דרגת הטומאה שלו היא כ"שני לטומאה", שאסור לו לאכול [[תרומות ומעשרות|תרומה]] והוא אף מטמא אותה במגעו, אבל מותר לו לאכול [[מעשר שני]]<ref>משנה מסכת נגעים פרק יד משנה ג</ref>. אך בשונה מכל שני לטומאה, שהחמירו עליו חכמים לטמא משקים במגעו, טבול יום שנגע במשקה אינו מטמא אותו<ref>משנה מסכת פרה פרק ח משנה ז</ref>. [[מסכת טבול יום]] במשנה מוקדשת להלכותיה של טומאה קלה זו.

 

===המתנת זמן===

בטומאות הקלות, כגון אדם הנוגע ב[[טומאת שרץ|שרץ]] או ב[[טומאת נבלה|נבלה]], ניתן לטבול במקווה ולהיטהר מיד עם ההיפרדות מן הגורם המטמא. טומאות אלה נקראות "טומאת ערב", כי ניתן להיטהר מהן בערבו של אותו יום בו האדם נטמא.