הפצצה טקטית – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מאין תקציר עריכה |
|||
שורה 11:
טייסים של [[חיל הנחתים האמריקאי]] פיתחו טקטיקות ותורות לחימה הקשורות בתקיפה קרקעית ותמיכה אווירית במהלך המלחמה עם [[רפובליקת הבננות]]. אותם הטייסים גם פיתחו את שיטת [[הפצצת צלילה|הפצצת הצלילה]] במהלך העימותים ב[[האיטי]] ו[[ניקרגואה]]. ב[[גרמניה הנאצית]] לקחו רעיון זה צעד אחד קדימה ויצרו את מטוס ה[[שטוקה]], שהפך לעמוד התווך בטקטיקות ה[[בליצקריג]] שפותחו במהלך [[מלחמת האזרחים הספרדית]] ולחלק מניצחונותיה המוקדמים.
===
{{ערך מורחב|המערכה האווירית בזירה האירופית והאפריקאית}}
{{ערך מורחב|המערכה האווירית בזירה הפסיפית}}
במהלך [[מלחמת העולם השנייה|המלחמה]] הותאמו מטוסי קרב, שלרוב יכלו לשאת חימוש מועט,
====גרמניה====
בראשון ל[[ספטמבר]] [[1939]] פלשה גרמניה ל[[פולין]]. במהלך הפלישה הוצגה לראשונה תורת הלחימה הגרמנית החדשה, שעקרונותיה היו התקדמות מהירה של כוחות קרקעיים (ובראשם ה[[טנק]]ים). משימתו העיקרית של חיל האוויר הגרמני (ה[[לופטוואפה]]) הייתה לתמוך במאמץ הקרקעי על ידי הפצצה טקטית של כוחות האויב בחזית, ולכן רוב המשאבים התעשייתיים בתחום התעופה הוקצו לייצור מפציצים קלים ומטוסי קרב-הפצצה.
דרישות מיוחדות של הלופטוואפה הביאו ליצירת דגמים מיוחדים של השטוקה וה-[[Hs-129]] אשר נשאו תותחים שיוצרו במיוחד לציד טנקים, ששריונם במהלך המלחמה הפך למסיבי יותר.
כאשר מטוס הקרב הסילוני המבצעי הראשון (ה[[Me-262]]) נכנס לשירות [[אדולף היטלר]] התעקש שהוא יהפוך למטוס תקיפה נגד טנקים. למרות הסכמתם של הקצינים ושימושו של המטוס כמטוס תקיפה, ואף פיתוח גרסא עם תותח 50 מילימטר לציד טנקים, קציני הלופטוואפה הורו בסוד על יירוט [[מבנה (תעופה)|מבנים]] של מפציצים.
שורה 32 ⟵ 35:
במהלך שנת 1943 חילות האוויר ה-12 וה-15 של בעלות הברית יצאו [[במבצע חנק]] במטרה לפגוע באספקה לכוחות האויב בצפון [[איטליה]] ולשבור את הקיפאון בלחימה הקרקעית. המבצע קדם והשתלב לתוך [[מבצע דיאדם]] שהיווה את הפריצה של כוחות הברית את קווי ההגנה הגרמנים. בשלב המקדים את המבצע הקרקעי מטוסי תקיפה תקפו רכבות גשרים ושיירות אספקה המגיעים לכוחות האויב. מטרת המבצע המקורית שהייתה מניעת אספקה לכוחות האויב עד שהם לא יוכלו לנהל קרבות לא הושגה, אך ההרס שהתקיפות הסבו לרכבות, גשרים ותשתיות אחרות מנעו מהכוחות את חופש הפעולה והתנועה שהם הסתמכו עליה בתורת הלחימה העיקרית שלהם. המבצע נחשב לדוגמה המובהקת לחשיבות המאנעה האווירית.<ref>[http://www.rand.org/pubs/reports/2006/R851.pdf מבצע חנק, חקר האמנעה האווירית, F.M Sallagar. פברואר 1972]</ref>
===
[[קובץ:B-26B 452BW(L) bombing Korea May1951.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מטוס [[B-26]] לאחר הטלת [[נפלאם|פצצת נפלאם]] על כוחות צפון קוריאניים, בשנת [[1951]].]]
בתחילת [[מלחמת קוריאה|המלחמה]] כאשר כוחות צפון קוריאניים כבשו את מרבית חצי האי טייסות של [[חיל האוויר האמריקאי]] מנו מספר מצומצם של מטוסים שיכלו להמריא מ[[יפן]] ולהתקיף ביבשת, בכללם ה-[[B-26]] שנשא בנטל של תקיפות וחיפוי אווירי בנוסף על תפקידו כמפציץ אסטרטגי. טייסות של חיל האוויר החמישי נאלצו להסב טייסות יירוט שהטיסו את ה-[[F-80]] ל-[[P-51|F-51 מוסטנג]] הוותיקים. לאחר זמן מה כאשר גויסו יותר כוחות ומסטוסים כגון ה[[P-82]] של חיל האוויר ,ה-F4U וה[[A-1 סקייריידר]] של הנחתים וחיל הים הצטרפו ללחימה והם היוו את עיקר הכוח של מטוסי התקיפה. אף על פי שגויסו מטוסי סילון כגון ה-[[F-80]] וה-[[FH פנטום]] (שהיה מטוס הסילוני הראשון שפעל מ[[נושאת מטוסים]]), אלה לקו בטווח וזמני טיסה קצרים במיוחד (כאשר ה-A-1 היה יכול לבצע גיחות של 10 שעות).
חיל האוויר החמישי שתמך בצבא ארצות הברית היו צריכים למלא עוד משימות ותפקידים שניתנו להם על ידי המטה הכללי של גנרל [[דגלאס מקארתור]], היו צריכים לכסות במשימות סיוע אווירי שטח של 240 [[קילומטר]] לא היו זמינים בהתראה קצרה כמו טייסות המארינס שכוחותיהם הגנו על קילומטרים בודדים ולטייסותיהם לא היו עוד תפקידים חוץ מסיוע אווירי והיו זמינים באוויר בהתראה מידית.<ref>[http://www.docstoc.com/docs/7215323/Close-Air-Support-in-Korea סיוע אווירי קרוב במלחמת קוריאה.]</ref>
שורה 40 ⟵ 43:
הכוחות הצפון קוריאניים גם עשו שימוש במטוסי תקיפה עם מנועי בוכנה כגון ה-[[La-5]], ה[[Yak-9]] וה[[Il-10]] ואף בפוליקרפוב PO-2 הוותיק. מטוסים אלו אילצו את כוחות ה[[או"ם]] להקצות מטוסי בוכנה איטיים כגון ה-F-4U כדי ליירטם כיוון שמטוסי הסילון המהירים יותר לא יכלו לטוס במהירות איטית מספיק כדי ליירטם בצורה מיטבית.
===
[[קובץ:A-1J 6SOS bombing.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מטוס [[A-1]] מטיל פצצות על עמדות של כוחות ה[[וייטקונג]].]]
מטוסי ה-A-1 המונעים במנוע בוכנה התאימו במיוחד למשימות חילוץ ועזרה וחילוץ טייסים, גם בשל המהירות הנמוכה שאפשרה לו לטוס ביחד עם [[מסוק סער|מסוקי סער]], השרידות הגבוהה והמיגון על הטייס, שאפשרו למטוס להמשיך לטוס עם נזק כבד. כאשר ה-A-1 יצא משירות ה[[A-7 קורסייר 2]] החליף אותו בתפקיד, למרות שהמטוס היה מהיר בהרבה מקודמו, הדיוק שלו אפשרו לו להפציץ מטרות ביעף אחד ולחסוך זמן יקר.
מטוסי
במלחמה זאת לראשונה מסוקי הסער שיחקו תפקיד מרכזי בו הם לא רק עזרו בפינוי פצועים אלא גם בהצנחה ושינוע כוחות. המסוקים סבלו ממהירות ומיגוין נמוכים שעשו אותם למטרות נוחות לחיילי הוייטקונג. החימוש ההגנתי שנשא ה-[[UH-1]] יואי לרוב מקלע מסוג [[מא"ג]] לא הצליח ליצור את החיפוי הדרוש למסוקים ולגרסת התקיפה המיוחדת שלו הותקנו שני תותחי וולקן ושתי כוורות לשיגור רקטות. דגם זה נמצא כבד מדי ולא יכל להרים את כמות החיילים הדרושה, אך כוח האש שלו עזרה בהרתעת כוחות אויב. המסוק היה מוצלח עד כדי כך שפיתחו בעקבותיו את ה-[[AH-1 קוברה]] [[מסוק קרב|מסוק הקרב]] הייעודי הראשון. המסוק הראה במלחמה את היכולת, הזריזות וכוח האש שלאחר המלחמה הוגי דעות צבאיים ניתבו לטובת ציד טנקים.
===
[[קובץ:Destroyed Iraqi T-54A or Type 59.JPEG|שמאל|ממוזער|250px|טנק T-54 אשר נהרס בתקפה של כוחות הקואליציה במהלך מבצע [[סופה במדבר]].]]
לאחר מלחמת וייטנאם התפתח תחום החימוש המדויק ויצר מהפכה של ממש בכל התחום של התעופה הקרבית. פצצות מונחות לייזר או טלוויזיה יכלו לפגוע במטרות ממרחק ובדיוק שהיו בגדר הבלתי אפשרי לפני כן. [[מלחמת המפרץ הראשונה]] הייתה הדוגמה לשינוי העצום שחל בכל תחום הלוחמה האוירית כאשר תקיפות אסטרטגיות אשר בוצעו ברחבי [[עיראק]] הקדימו את העימות עם כוחות האויב אשר ישב ב[[כווית]]. המגע הראשוני שנוצר עם הכוחות העירקיים היה בידי מטוסי התקיפה ומסוקי הקרב אשר תקפו את השריון ואת המבנים והשיירות והסבו נזק רב.
===בחיל האוויר הישראלי===
ב[[מלחמת העצמאות]] חיל האוויר היה צריך לספק פתרונות יצירתיים כדי להשיג מטוסי קרב ואף להכשיר מטוסי תובלה למשימות תקיפה. ב-10 ב[[מאי]] [[1948]] חיילים מחטיבת הראל המרותקים בבסיסו של הר בית מחסיר (היום בית מאיר) חיכו להפצצה של מטוס "נורסמן", המטוס הותאם לשאת מיכל נפץ במשקל של 200 קילוגרם. המטוס בא בפעם השנייה שכן יום לפני כן הטייסים לא הצליחו לזהות את המטרה, באותו יום המטוס הצליח לזהות את המטרה ואף הכריז על כניסה ליעף הפצצה, אך נעלם בין צמרות העצים. לאחר זמן מה נמצאו גופות הצוות ושרידי המטוס והתגלה שהמטוס התרסק מסיבה לא ידוע בהר דיר עמר, ההר נקרא [[הר הטייסים]] ובמקום נבנה גלעד.
שורה 68 ⟵ 72:
[[קובץ:A-10 firing AGM-65.JPEG|שמאל|ממוזער|250px|מטוס [[A-10]] שיגר טיל [[AGM-65]].]]
[[קובץ:Douglas AD Skyraider - g422387 - USN.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מטוס [[A-1]] יורה רקטות על מוצב צפון קוריאני ב-[[1950]].]]
===מושגים===
{{ערך מורחב|סיוע אווירי קרוב}}{{ערך מורחב|אמנעה אווירית}}{{ערך מורחב|דיכוי הגנה אווירית}}{{ערך מורחב|בקר אוויר קדמי}}{{ערך מורחב|הפצצת צלילה}}
שורה 77 ⟵ 82:
===מטוסים===
מטוסים שתוכננו לשמש לתקיפה היו צריכים להיות ממוגנים ושרידים יותר, ולרוב תוכננו להיות איטיים יותר ממטוסי קרב אחרים. בימי מלחמת העולם השנייה מטוס ה-Il-2 שכונה "איימת
===מסוקים===
שורה 85 ⟵ 90:
====חימוש לא מונחה====
'''התותח או המקלעים''' המותקנים על המטוס היו נשק תקיפה חשוב עד לאחר מלחמת וייטנאם, גם המקלעים המובנים והמותקנים ב[[פוד|פודים]] היו יעילים נגד מטרות רכות (כלומר לא ממוגנות) כגון חיילים או רכבים לא משוריינים. יעילותם נגד מטרות משוריינות הייתה מוגבלת בעיקר בגלל הקליבר הקטן יחסית של הפגזים, בימי מלחמת העולם השנייה הגרמנים התאימו תותחים בעלי קליבר של עד 50 מילימטר לנשיאה במטוסים כגון השטוקה.
לאחר מלחמת קוריאה האמריקאים הגיעו למסקנה שהמקלעים בעלי קוטר קטן שהם נהגו להרכיב על מטוסיהם לא סיפקו מענה הולם נגד מטוסי אויב אשר הפכו לממוגנים יותר ונגד מטרות קרקע. הם פיתחו את ה-[[M61 וולקן]] שהיה התפתחות של ה[[מקלע גאטלינג]] הרב קני של [[מלחמת האזרחים האמריקאית]]. התותח הצטיין בכוח אש גדול (6,000 פגזים לדקה) והיה יעיל מאוד גם כנגד מטוסים וכנגד מטרות קרקע רכות ועם מיגון קל. במלחמת ווינאם התותח הורכב כפוד על מטוסי [[F-4]] בדגמיהם הראשונים שנבנו בלי תותח כלל, והם הוכיחו את עצמם במשימות חיפוי אווירי. מטוס ה-A-10 נושא תותח וולקן מיוחד ה-[[GAU-8/A]] שעוצב במיוחד נגד שריון טנקים.<br />▼
▲לאחר מלחמת קוריאה האמריקאים הגיעו למסקנה שהמקלעים בעלי קוטר קטן שהם נהגו להרכיב על מטוסיהם לא סיפקו מענה הולם נגד מטוסי אויב אשר הפכו לממוגנים יותר ונגד מטרות קרקע. הם פיתחו את ה-[[M61 וולקן]] שהיה התפתחות של ה[[מקלע גאטלינג]] הרב קני של [[מלחמת האזרחים האמריקאית]]. התותח הצטיין בכוח אש גדול (6,000 פגזים לדקה) והיה יעיל מאוד גם כנגד מטוסים וכנגד מטרות קרקע רכות ועם מיגון קל. במלחמת ווינאם התותח הורכב כפוד על מטוסי [[F-4]] בדגמיהם הראשונים שנבנו בלי תותח כלל, והם הוכיחו את עצמם במשימות חיפוי אווירי. מטוס ה-A-10 נושא תותח וולקן מיוחד ה-[[GAU-8/A]] שעוצב במיוחד נגד שריון טנקים.
'''הרקטות''' הן חימוש תקיפה לא מונחה המתאים בעיקר הדגמים נגד מטרות רכות או בעלות מיגון קל. בימי מלחמת העולם השנייה הרקטות נורו מנקודות תלייה על גבי הכנפיים מה שהגביל את מספר הרקטות שכל מטוס יכל לשאת, מה שהיה בעייתי כיוון שאת הרקטות נהגו לשגר בכמות גדולה כדי להגדיל את האפקט ושטח ההרס. בשביל לאפשר לשאת הרבה רקטות קלות הומצאה הכוורת שיכלה לשאת עשרות רקטות ולשגר אותן במהירות גבוהה.<br />▼
▲'''הרקטות''' הן חימוש תקיפה לא מונחה המתאים בעיקר הדגמים נגד מטרות רכות או בעלות מיגון קל. בימי מלחמת העולם השנייה הרקטות נורו מנקודות תלייה על גבי הכנפיים מה שהגביל את מספר הרקטות שכל מטוס יכל לשאת, מה שהיה בעייתי כיוון שאת הרקטות נהגו לשגר בכמות גדולה כדי להגדיל את האפקט ושטח ההרס. בשביל לאפשר לשאת הרבה רקטות קלות הומצאה הכוורת שיכלה לשאת עשרות רקטות ולשגר אותן במהירות גבוהה.
'''פצצות טיפשות''' הן היו החימוש העיקרי בתקיפת מטרות קרקע, פשטות התפעול ועוצמת הנשק השאירו אותו בשירות למרות שרוב דגמי הפצצות הטיפשות לא שונו מאז מלחמת העולם השנייה. המטוס שהיה צריך להתקרב קרוב למטרה כדי להטיל את החימוש בצורה מדויקת היה ניזוק מעוצמת הפיצוץ, אחד הפתרונות הוא מנגנון השהייה המשהה את הפיצוץ עד שהמטוס מתרחק, הפתרון השני היא ליצור גרר גדול בזנב הפצצה בעזרת מצנח או מעצורי אוויר אשר נפתחים לאחר ההטלה שיאיטו את נפילת הפצצה מספיק זמן כדי לתת למטוס להתרחק מהפיצוץ.
====חימוש מונחה====
תחום החימוש המדויק מתחלק לשתי קבוצות עיקריות: הראשונה היא הפצצות החכמות, והשנייה היא הטילים המונחים. הפצצות החכמות דורשות מרחק וגובה מהמטרה, בשדה הקרב הקלאסי (כלומר צבא מול צבא) שימושיות הפחות קטנה גם בשל חופש הפעולה המופחת של המטוס התוקף עקב איומים מצד מטסים והגנות האוויריות של האויב וכן בגלל הקושי בזיהוי כוחות אויב. בחיל האוויר האמריקאי בקר האוויר הקדמי שטס על מטוס קרב מתקדם מסוגל לסמן מטרות למטוס התקיפה בעזרת לייזר, או לפחות לוודא בצורה ויזואלית שהכוח הנתקף הוא לא ידידותי. בזמן עימות אסימטרי כאשר אין איומים מצד כוחות אויב הפצצות החכמות הופכות לשימושיות שכן הן מאפשרות פגיעה מדויקת בכוחות האויב מבלי שהמטוס יצתרך להיכנס ליעף נמוך.
הטילים המונחים לעומת זאת אפקטיביים מאוד בזמן עימות של צבא מול צבא. הטילים מאפשרים פגיעה מדויקת במטרות ממרחק רב ומגבהים שונים המאפשרים למטוס להישאר במרחק ביטחון. עם המסוקים טילים כגון ה[[טאו]] וה[[הלפייר]] פותחו בשביל להתמודד עם שריון, אך הם הוכחו כשימושיים מאוד בעימותים מוגבלים. במטוסים לעומת זאת הכדאיות הכלכלית בשימוש של רב הטילים המונחים לא מאפשרת שימוש נרחב בזמן קרב מוגבל שכן ישנו חימוש הרבה יותר זול
==הערות שוליים==
{{הערות שוליים}}
| |||