ראסטפארי

ראסטפארי היא תנועה דתית-חברתית, פאן אפריקנית,  שהתפתחה במהלך שנות ה-30 של המאה ה-20  בג'מייקה.

ראסטפארי

שורשים, סיווג והנהגה
דת	נצרות
מקור השם	היילה סלאסי, קיסר אתיופיה
הושפע מ	יהדות, נצרות אתיופית ודתות אליליות אפריקניות

רסטמן בברבדוס חובש את כובע הראסטות בצבעים האופייניים שחור, אדום, ירוק וצהוב עם תג קנאביס מעל תג המציג את היילה סלאסי, קיסר אתיופיה

לשם "ראסטאפרי" שני מקורות:

1.   שילוב המילים ראס – ראש, טפרי – המשולש הקדוש.

2. "ראס טפרי מקונן" - שמו של היילה סלאסי, לפני הכתרתו לקיסר אתיופיה.

היסטוריה

אבי תנועת הרסטפרי הוא מרקוס גארבי (Marcus Mosiah Garvey - 1887-1940)  והולדת התנועה הייתה בג'מייקה , מדינה שרוב אוכלוסייתה היא צאצאי העבדים שהובאו מאפריקה ע"י האנגלים בשנות שלטונם  כדי לעבוד במטעי הקנה סוכר וגידול הקפה.

גארבי החל לפעול למען שיויון זכויות לצאצאי העבדים בג'מייקה משנת 1914. הוא הטיף על חזרה לאפריקה ובחזונו/ חלומו, דיבר על מלך אפריקאי שחור.

ב-2.11.1930 הוכתר קיסר אתיופיה, היילה סלאסי. עבור צאצאי העבדים בג'מייקה האירוע היה הסימן למימוש החזון של גארווי , חיזק את הקשר שלהם, צאצאי העבדים, לאתיופיה ואפריקה, חיזוק את הזהות, השורשים והגאווה של מי שהיו עבדים מושפלים ומשועבדים.

הכתרת סלאסי הפכה את המאמינים מאוסף של קבוצות מאמינים לתנועה עם עקרונות: 1. גינוי המשטר הקולוניאלי בג'מייקה.  2. האמונה כי המפתח להתגבר על הדיכוי הוא החזרה ליבשת אפריקה. 3. דבקות בחוסר אלימות. 4. אמונה באלוהות של היילה סלאסי (שהשתייך לכנסיה האתיופית).

אירוע משמעותי נוסף בתולדות תנועת הרסטאפרי היה הגעתו של היילה סלאסי , באפריל 1966, לביקור בג'מייקה.

הוא התקבל ע"י רבבות אנשי הרסטפארי בניהם צעירה כבת 20 . כאשר הקיסר נופף לקהל, היא דימתה לראות על כף ידו את מה שעבורה היה סימן לאלוהותו של הקיסר: צלקות המסמר שצלב את ישו . לצעירה קראו ריטה ואת החוויה חלקה עם בעלה  בוב מארלי, מי שלימים העביר את המסר של גארבי בעזרת המוסיקה שלו ושהעניק לתורת הראסטה את הדחיפה הגדולה ואת ההכרה העולמית.

בביקור זה הקיסר גם פגש כמה ממנהיגי הרסטפארי. הוא נתן להם אדמות כדי שיוכלו להתיישב באתיופיה. עד היום, זוהי מושבת הראסטה החשובה ביותר – שאשאמנה.

עפ"י מקור אחר רעיון שיבת צאצאי עבדים לאתיופיה יושם עם שיבתו של היילה סלאסי לאתיופיה בתום מלחמת העולם השניה , עם סיום הכיבוש האיטלקי. בשנת 1948 הוא העניק לשחורים במערב שרצו לחזור לאפריקה שטח אדמה באיזור שאשאמנה- shashamane אם כי הרסטפארי הראשון הגיע לאיזור רק בשנת 1965.

תאולוגיה

הדת הראסטפארית היא שילוב של יהדות, נצרות אתיופית ודתות אליליות אפריקניות.

התנ"ך נחשב לספר קדוש אצל הראסטות, וכך גם הכברה נגסט ("תפארת המלכים") הנחשב להמשך של התנ"ך, קדוש אף הוא באתיופיה, וכך גם הברית החדשה. ספר אחר, הנחשב קדוש לא פחות ורוב הראסטות מאמינים בו, נקרא "The Holy Piby" ("הפיבי הקדוש").

היילה סלאסי

ערך מורחב – היילה סלאסי, קיסר אתיופיה

אמונת הראסטה בקיסר אתיופיה היילה סלאסי מבוססת על התנ"ך, הברית החדשה וחוכמתו. האמונה נחלקת למספר חלקים, יש הרואים בסלאסי שיבה נוספת של ישו, יש הרואים בו את ישו השחור (הראשון), יש הרואים בו התגלמות החוכמה של ג'ה (ללא כוחות על טבעיים) ויש כאלה המאמינים שהוא ג'ה בגוף אדם בעל יכולת לעשות ניסים.

האמונה מתבססת על נבואות האומרות בעיקרון שיקום אדם מזרע שלמה ודוד שיוכתר להיות קיסר (עם תארים ספציפיים מאוד) ובחלקן כתוב שהוא יהיה מארץ כוש (אתיופיה) והוא יהיה המשיח.

יסודות הראסטה

הראסטות, שרובם מתנזרים, מאמינים כי הגוף הוא מקדש לאלוהים (הקרוי "ג'ה" ונחשב לאותו אל של היהודים, הנוצרים והמוסלמים), ועל כן יש לכבד את הגוף ולשמרו בריא ונקי מרעלים, נקי מהשחתה מכוונת, כמו קעקועים ופירסינג. רוב הראסטות צמחונים, אחוז ניכר מהם טבעונים, וחלקם אוכלים רק אוכל שאינו מבושל ונמצא במצבו הטבעי, ללא כל שינוי. מעט מאוד ראסטות הם אוכלי בשר.

קנאביס

הראסטות מאמינים שצמח הקנאביס (הנקרא "עשב" או "גאנג'ה") קדוש. הם מגנים שימוש במריחואנה לשם ההנאה, ומעשנים לצורך התקרבות לאלוהים, למטרות רפואיות ועל מנת להתחבר לתת מודע בשילוב מדיטציה. באמונתם מוזכר קבר שלמה שהיה מוקף בצמח זה.

ראסטות

ערך מורחב – ראסטות

הראסטות (הנקראות גם "דרדלוקס") הן קווצות שיער המאוחדות יחד על ידי קשרים והן נוצרות על ידי הימנעות מסירוק השיער. לפי נזירות זו אסור להסתרק או להסתפר, ולאחר תקופה ממושכת של שמירה על חוקים אלה נוצרות הראסטות. הראסטות מסמלות את הנזירות ואת השורשים של הראסטה, וכן את החזרה למקור ולטבעיות. הן אף משולות לכתר או לרעמת אריה, חיה בעלת זיקה דתית. כמו כן ישנם פירושים לכך שהראסטות הן סימבוליקה לשלשלאות, שהאדם (ובפרט השחור) לא חופשי. בעלי הראסטות שואבים את השראתם משמשון הגיבור, וסבורים שכוחם טמון במחלפות השיער שלהם.

דיבור

שפת הראסטות היא ג'מייקנית (פטואה) עם שינויים. הפטואה התפתחה במקור כדרך לצחוק על האנגלית של הסוחרים הלבנים של העבדים וכן כדי שהעבדים יוכלו לדבר בינם לבין עצמם מבלי שהסוחרים הלבנים של העבדים יבינו^{[דרוש מקור]}.

הראסטות מחליפים ברוב המילים את האות U ב-I כדי להראות שאין כזאת הפרדה בין "אני" ל"אתה", אני ואתה זה בעצם אותו דבר, אותה רוח, אותו כוח חיים, ולכן ראסטות גם במקום we, you, us וכדומה אומרים I and I, כלומר אני ואני, כדי להראות את האחדות.

ראסטות משתמשים בביטוי זה גם במקום I, me כדי להראות את השלמות עם ג'ה, I אחד מסמל את האדם וה-I השני מסמל את ג'ה, שהוא בעצם תמיד נמצא איתנו בכל אדם ואדם.

ראסטות רואים בחברה המודרנית דבר מלא רוע אשר חייבים לשנותו ולהחדיר אליו צדק ושלום, הם קוראים לחברה הזו "באבילון" (שמשמעותה "בבל" - על שם חטא היוהרה של האנושות בבניית מגדל בבל). המילה באבילון משמשת גם כדי לתאר דברים מושחתים ורעים באופן כללי, הנובעים ממצב של 'גלות' תודעתית. בהרבה שירי רגאיי חוזר המוטיב של המצאות בבבל ובשאיפה לחזור לציון, לשורשים, למקורות.

זרמים בראסטפארי

בראסטה שלושה זרמים ומנהגים הנקראים "בתים" (Houses):

1. ניאבינגי (Niyabinghi) - אין לו מנהיג והוא מבוסס בעיקר על שמירת פן ההתחברות לטבע והאמונה כי כולנו אחד ומחוברים לאל.
2. בובו אשאנטי (Bobo Ashanti) - מנהיג זרם זה הוא הנסיך אמונואל הראשון. ראסטות בזרם זה רואים בו גלגול של ישו, ובסלאסי את אלוהים בגוף אדם. חוקי הזרם מבוססים על חוקי התנ"ך, וחבריו חיים בקהילות סגורות. בובו הוא סלנג לאפריקני, אפריקה הוא ביתה הרוחני של ג'אמייקה. השם אשאנטי מקורו בשמו של שבט דתי עתיק. ה"בובים" עומדים כנגד כל אופן של דיכוי או שיעבוד, כמו זו שנכפתה עליהם על ידי הבאבילון (מייצג את העולם המערבי הממוסד והמושחת). הם נמנעים ממיסוד החינוך והדת ובחרו ליצור קהילות נפרדות, שם הם מקיימים חיים חסכוניים על פי האמונות המחמירות שלהם.
3. "שנים עשר השבטים של ישראל" ( Twelve Tribes of Israel) - זרם זה נחשב למתון יותר, ועל אף שמו, הוא דומה לנצרות יותר משני הזרמים האחרים.

• ראסטות לא חייבים להשתייך לאחד מהזרמים. ההשתייכות והקבלה נעשות מתוך רצון אישי ואם זקני הזרם מוכנים לקבל את המועמד.
• לא כל אדם המאמין בראסטפארי נקרא "ראסטה" - רק בהגיעו לרמת רוחניות מסוימת הוא יכול להיקרא בשם זה.

ראו גם

• רגאיי

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא ראסטפארי בוויקישיתוף

• פרק בפודקאסט ״מינהר הזמן״ בנושא ״שלמה המלך ראסטפארי״ ב״כאן״, תאגיד השידור הישראלי
• ראסטפארי, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
• כל מה שרציתם לדעת על ראסטפאריי ולא העזתם לשאול, מיי לורד
• הראסטאפרי-בין-גמייקה-לאתיופיה , גילי חסקין