אלמון הודי

אלמון הודי (שם מדעי: Quisqalis indica) הוא שיח מטפס, הזקוק לסוג של גדר כדי לטפס ולהיכרך סביבו.

אלמון הודי
מיון מדעי
ממלכה:	צומח
מערכה:	צמחים וסקולריים
סדרה:	הדסאים
משפחה:	קומברטיים
סוג:	קומברטום
מין:	אלמון הודי
שם מדעי
Combretum indicum ‏Jongkind, 1998

תיאור

צמיחתו של האלמון ההודי איטית בשנה-שנתיים הראשונות, אך הופכת בהמשך למהירה יותר. האלמון ההודי זקוק להשקיה סדירה ומרובה, הוא רגיש לקור, לשרב ולמליחות אך עמיד לקרינת שמש ישירה. גובהו נע בין 6–12 מטרים, רוחבו מעל 2 מטרים ומרווחי השתילה הם 2-1.5 מטרים. יש לשתול אותו במקום שאין בו פעילות גננית או במשטחים מרוצפים. בתנאים טובים הצמח שולח שלוחות ומופיע בכל מיני מקומות בגינה גם במרחק של כמה מטרים מהצמח המרכזי. ניתן לשתול אותו צמוד לגדר, קיר, פרגולה או בעציץ גדול במרפסת.

האלמון מצל על סביבתו ובכך מסייע לצמחים שמסביב להתמודד עם חום הקיץ. כדי לטפל בשיח, יש לגזום אותו בתחילת החורף. לעיתים החלק התחתון של הפטוטרת מתקשה, נעשה דומה לקוץ שאינו נושר גם לאחר שהעלים נושרים ונדמה שהצמח בעל קוצים. "קוצים" אלו מופיעים בעיקר על ענפי המים שהם ענפים היוצאים מבית השורשים והצומחים במהירות.

האלמון ההודי הוא שיח נשיר, וצמח בושם בעל ריח חזק.

פריחה

פריחת האלמון ההודי בצורת אשכולות המופיעים מסוף האביב ועד אמצע הסתיו, כל אשכול מורכב ממספר פרחים קטנים. אורך חיי הפרח הוא שלושה ימים, הוא נפתח לראשונה בלילה בצבע לבן ובריח עדין ומשכר. הפרח נשאר לבן עד הבוקר וממשיך להפיץ ניחוח, במהלך היום משתנה צבעו לוורוד, והופך לאדום עמוק בערב. כך נוצר מופע מרהיב המושך אליו צופיות ומאביקים אחרים לרוב.

מקור השם ומוצא הצמח

שמו הבוטני של האלמון ההודי בלטינית מסביר את מקור שמו העברי. שמו הלטיני Quisqalis indica מתחלק לשני חלקים: indica בתרגום פשוט משמע הודי. המילה Quisqalis מורכבת משתי מילים נפרדות – quis פירושו "מי", qualis פירושו "איזה". את הצמח תיאר לראשונה הבוטנאי ההולנדי ג'ורג' אדוארד רומפפ ושמו של האלמון מבטא את קריאות התפלאותו לנוכח הצמח החדש. המתרגם העברי של השם ויתר על התרגום המילולי "מי איזה" וקרא לו אלמון מלשון אלמוני, כלומר אינו מוכר.

מוצא הצמח בבורמה, מלאיה ואיי הפיליפינים.

רבייה

באלמון הודי קיימת אי התאמה עצמית, המונעת האבקה עצמית. תאי הרבייה הזכריים בגרגירי האבקה לא יכולים להפרות ביציות שמקורן באותו הצמח. ואם אין הפריה, לא נוצרים זרעים. הפרפר שבדרך כלל מאביק את האלמון לא נמצא בארץ ישראל ולכן אין מי שיעביר את גרגרי האבקה בין צמחים שונים של אלמון. לכן, בישראל מגדלים את האלמון ההודי בשיטה של ייחור (גיזום ענפים, ושתילתם באדמה עד שהם מצמיחים שורשים ומתפתחים לצמח חדש).

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא אלמון הודי בוויקישיתוף

• אלמון הודי, באתר ITIS (באנגלית)
• אלמון הודי, באתר NCBI (באנגלית)
• אלמון הודי, באתר האנציקלופדיה של החיים (באנגלית)
• אלמון הודי, באתר Tropicos (באנגלית)
• אלמון הודי, באתר GBIF (באנגלית)
• אלמון הודי, באתר The Plant List (באנגלית)
• אלמון הודי, באתר IPNI (באנגלית)