בית החולים קאלינקין (סנקט פטרבורג)
בית החולים קאלינקין (רוסית: Калинкинская больница) בסנקט פטרבורג (הידוע גם בשם "בית החולים החשאי"[1]) הוא בית חולים לשעבר שידוע בתור המרפאה הראשונה לרפואת מין ברוסיה.[2]
 | |
| שירותים | |
|---|---|
| מיטות |
500  |
| גאוגרפיה | |
| מיקום | סנקט פטרבורג, רוסיה |
| קואורדינטות | 59°54′55″N 30°16′26″E / 59.915347669782°N 30.273773310678°E |
|
(למפת סנקט פטרבורג רגילה)   בית החולים קאלינקין | |
  | |
רקע עריכה
בית העבודה של קאלינקין עריכה
בית העבודה על גדות פונטנקה (בית 166) נבנה על ידי האדריכל ניקולאי גרבל בשנת 1720. כאן פעל מפעל הטפטין הראשון בסנקט פטרבורג. בבניין ארוך בן שתי קומות מאבן, עם קומה ראשונה מונמכת, בה היו במקור אתים ולוחות מסורתיים.[3] בשנת 1721 הובאה ממדינות המערב כנסייה עם כיפה, צריח ופעמונים. האמנים הולנדים שהובאו היו אמורים ללמד נשים בעלות סגולה קלה[דרושה הבהרה] "לייצר בד טוב וקל באופן ההולנדי". בשנת 1724 עבדו במפעל 139 איש.
חצר הגדודים עריכה
לאחר ניסיון לא מוצלח להעביר את המפעל הבלתי רווחי לידיים פרטיות, הוא נסגר בשנת 1727 והמבנה הועבר לידי גדוד משמר איזמאילובסקי בשנת 1734 לצורך הסבתו למטה הגדוד ולארכיון. הגדוד התמקם כאן עד שנת 1743. עם זאת, בשנת 1745, בצו של הקיסרית יליזבטה פטרובנה, חודשה עבודת המפעל.[4]
היסטוריה עריכה
בית החולים קאלינקין התמקם לראשונה במפגש נהר פונטנקה עם המפרץ הפיני. השם קאלינקין מגיע מהכפר הפיני קליאולה או בשמו הרוסי - קאלינה. בית החולים הוקם באמצע המאה ה-18, בתקופת שלטונה של יליזבטה פטרובנה, על בסיס אחת מ"חצרות התיקון", מעין בתי כלא שהיו קיימים מאז ימי פיוטר הראשון עבור נשים שהורשעו בזנות והפרות אחרות של החוק.
בית חולים עירוני עריכה
האזכור הראשון של "בית קאלינקין" הוזכר באוסף השלם של חוקי האימפריה הרוסית, בה נכלל צו של יליזבטה פטרובנה מ-1 באוגוסט (12) 1750 "אודות פירוק והעברה לידי המשטרה הראשית נשים ונערות מגונות".
בשנת 1799 הקים בית החולים קאלינקין את בית הספר הקיסרי לרפואה כירורגית ובשנת 1783 את המכון הרפואי הקיסרי לכירורגיה. בשנים 1831–1833, הקים האדריכל לודביג שארלמן מבנה חדש בן שלוש קומות עם 300 מיטות.
במאות ה-19 וה-20, בבית החולים עבדו אנשי רפואת מין בולטים רבים ברוסיה, ביניהם וניאמין טרנובסקי (שעל שמו נקרא בית החולים בשנת 1922), אדוארד שפרק (שבמשך 20 שנה, בשנים 1870–1890, מילא את תפקיד הרופא הבכיר), זינאידה ילצינה, סרגיי קולנייב, אוסקר פטרסן, אולגה פודוויסוצקאיה ועוד.
בסוף המאה ה-19, בית החולים התמחה בטיפול בנשים והיו בו 500 מיטות רגילות, 50 מהן נועדו לגברים. חולים שמטופלים בטיפול לא נדרשו להציג מסמכים.
בתקופה הסובייטית שכן במתחם המכון לאנטיביוטיקה ואנזימים.
לקריאה נוספת עריכה
- Ордин К. Попечительский совет заведений общественного призрения в С.-Петербурге. Очерк деятельности за пятьдесят лет 1828—1878. — СПб.: Типография второго отделения Собственной Его Императорского Величества канцелярии, 1878. — 595 с.
- Капустин М. Н. Калинкинская городская больница в С.-Петербурге. — СПб.: Тип. Шредера, 1885. — 95 с.
קישורים חיצוניים עריכה
הערות שוליים עריכה
- ^ Калинкинская больница («Секретная больница»
- ^ История Калинкинской больницы в Российском биомедицинском журнале
- ^ Вид Прядильного двора и Подзорного дворца в устье реки Фонтанки. Гравюра П. Штелина. 1760-е гг.
- ^ Горбатенко С. Б. Петергофская дорога. СПб.: ООО Европейский дом. 2001. С. 39—40.