זוגניים
זוגניים (שם מדעי: Zygophyllaceae) היא משפחה בסדרת הגרנאים, הכוללת כ-43 סוגים. מבין 250 מיני המשפחה, כ-22 מינים גדלים בארץ ישראל, בעיקר בחבלי הארץ המדבריים.
 זוגניים
| |
|---|---|
| |
| מיון מדעי | |
| ממלכה: | צומח |
| מערכה: | בעלי פרחים |
| מחלקה: | דו-פסיגיים |
| סדרה: | גרנאים |
| משפחה: | זוגניים |
| שם מדעי | |
 Zygophyllaceaeבראון, 1814 | |
תיאור המשפחה עריכה
משפחה זו מייצגת צורות חיים שונות, אך צורת חיים של בן-שיח, כלומר צמח נמוך ומעוצה בחלקו התחתון - היא הנפוצה במשפחה זו.
מיני משפחה זו נפוצים הן בעולם החדש והן בעולם הישן, בעיקר באזורים מדבריים ומדבריים למחצה. העלים של חלק ממיני המשפחה הם עלים בשרניים. יש הגורסים, שבהשוואה ביוגאוגרפית, צמחי משפחה זו (יחד עם צמחים אחרים) מחליפה בעולם הישן את הקקטוסים של העולם החדש. כלומר, בעוד הקקטוסים נפוצים במיניהם הרבים באזורים שחונים למחצה ביבשת אמריקה, בעולם הישן המינים הרב-שנתיים השולטים מגיעים ממשפחות הסלקיים בעיקר, והזוגניים במידה פחותה. המשותף בין משפחות אלה למשפחת הקקטוסים הוא בשרניות ברוב המינים, התאמות נוספות ליובש, שליטה מספרית בבית הגידול ורב-שנתיות. הדוגמה הטובה ביותר לכך בארץ, הוא המין זוגן השיח.
קיימות השקפות סיסטמיות שונות באשר למשפחה זו. בשל הבדלים מורפולוגיים ניכרים יש המחשיבים אותה כסדרה עצמאית. ערך זה עוסק במשפחה על-פי החלוקה המסורתית, אין לראות זאת קביעה מדעית אלא שיקול עריכה בלבד המתאים למקורות המידע העבריים הקיימים.
מאפייני המשפחה עריכה
כאמור, צורות החיים במשפחה זו מגוונת- שיחים, בני שיח, עצים ועשבים.
סידור העלים על הגבעול של בני משפחה זו הוא מנוגד- כלומר, מכל מפרק יוצאים שני עלים. במינים רבים קיימים עלי לוואי.
הפרחים לרוב נכונים- דהיינו, בעלי סימטריה רדיאלית מושלמת. הפרחים הם דו-מיניים לרוב, משמע שקיימים בהם איברים האופייניים לפרח נקבי וזכרי כאחד. איברי הפרח השונים- עלי גביע, עלי כותרת, עמודי העלי וכן הלאה- מספרם לרוב הוא 4-5 או כפולה שלהם.
הפרי של בני משפחה זו הוא מטיפוס הלקט או מפרדת. לעיתים רחוקות הפרי הוא עסיסי כמו בסוג זקום.
חשיבות המשפחה לצמחיית הבר של ארץ ישראל עריכה
כאמור, בצמחיית ארץ ישראל מיוצגים 22 מינים ממשפחה זו. הם נמנים עם 8 סוגים.
פרט למין אחד, כל המינים מצויים בחבלי הארץ המדבריים כדוגמת הנגב ומדבר יהודה. מינים נוספים מופיעים גם בחבלי הצומח הים תיכוני בישראל, בצורה משנית.
המינים הנפוצים ממשפחה זו הם זוגן השיח, מיני פגוניה שונים וקוטב מצוי.
לעומתם, 10 מינים נחשבים לנדירים ו-5 מינים נחשבים למינים אדומים - כלומר צמחים הנמצאים בסכנת הכחדה חמורה בתחומי מדינת ישראל. מינים אלה הם: זצניה מזרחית, 2 מינים מהסוג קוטב, המין פגוניה צרת עלים והמין זוגן לבן. כמו כן המין זקום מצרי הוא נדיר ביותר, אך אינו נחשב למין בסכנת הכחדה כיוון שהוא מוגן במספר שמורות טבע.
סוגי המשפחה המיוצגים בצמחיית ארץ ישראל עריכה
מובאים בסדר סיסטמטי
מקורות עריכה
- אמוץ דפני; יואב ויזל; אבינעם דנין. (1983). החי והצומח של ארץ ישראל כרך 10, עמודים (194-198), הוצאת משרד הביטחון, תל אביב.
- נעמי פינברון-דותן ואבינעם דנין. (1991). המגדיר לצמחי בר בארץ-ישראל, (390-396). ירושלים, הוצאת כנה. (הספר בקטלוג ULI)
