טונאלפוואלי

טונאלפוואלי (Tonalpohualli; מנאוואטל: "ספירת הימים") הוא לוח שנה בן 260 ימים שהיה נהוג במסו-אמריקה הפרה-קולומביאנית, במיוחד בקרב האצטקים. לוח השנה לא התבסס על השמש או הירח, וחולק שרירותית ל-20 תקופות בנות 13 ימים. כל תקופה כזו נקראת טרסנהספרדית: trecena). כל טרסנה הוקדשה לישות אלוהית אחרת.

לוח השנה כלל 20 סימני ימים, וציון התאריך היה שילוב שלהם ושל מספרים. הטרסנה הראשונה החלה בסימן הראשון, הקיימן ("סיפאקטלי"), והסתיימה בסימן ה-13, הקנה ("אקאטל"). היום הראשון בטרסנה זו נקרא 1-סיפאקטל והיום האחרון 13-אקאטל. הטרסנה השנייה החלה בסימן ה-14, האוצלוט ("אוסלוטל"), והסתיימה בסימן השישי, הגולגולת ("מיקיסטלי"). היום הראשון בטרסנה השנייה נקרא 1-אוסלוטל והיום האחרון 13-מיקיסטלי; וכן הלאה.

שם הסימן פירוש ישות אלוהית סמל
1. סיפאקטלי קיימן טונאקאטקוטלי, אל הפריון
2. אהקאטל רוח קצלקואטל ("הנחש עטור הנוצות")
3. קאיי בית טפיולטל ("לב ההר"), אל רעידות האדמה, ההדים והיגוארים
4. קואצפאלין לטאה וֶוֶוקויוטל ("זאב ערבות זקן"), אל המוזיקה והמחול
5. קואטל נחש צ'לצ'יולטיקואה ("בעלת חצאית הירקן"), אלת האהבה, היופי, הצעירים, האגמים, הנהרות, הימים והסערות
6. מיקיסטלי גולגולת טקסיסטקטל ("חילזון הים"), אל הירח
7. מסאטל אייל טלאלוק ("מביא הדברים"), אל הגשם והמים
8. טוצ'טלי ארנב מאיאוול, אלת האגבה
9. אטל מים שיוטקוטלי, אל האש, היום והחום
10. איצקווינטלי כלב מיקטלאנטקוטלי אל המתים ושליט מיקטלאן (ה"שאול" האצטקי)
11. אוסומאטלי קוף שוצ'יפילי ("נסיך הפרחים"), אל האמנות, המשחקים והפרחים
12. מלינאלי עשב פאטקאטל, אל הרפואה
13. אקאטל קנה טסקאטליפוקה ("מראה מעשנת"), אל שמי הלילה, רוחות הלילה, ההוריקאנים, הצפון, האדמה, הבזלת, המלחמות, הטינה והסכסוכים, המנהיגות, הנבואות, הפיתויים והכישופים
14. אוסלוטל אוצלוט טלאסולטאוטל, אלת הטהרה, הזוהמה והמיילדות
15. קוואוטלי עיט שיפה טוטק ("פשוט העור"), אל החקלאות, הצמחים, המזרח, המחלות, הצורפים ועונות השנה
16. קוסקאקוואוטלי נשר איצאפאפאלוטל ("פרפר הבזלת"), שליטת גן העדן של אלו שמתו בילדותם
17. אולין רעידת אדמה שולוטל, אל האור
18. טקפאטל סכין צ'לצ'יוטוטולין ("תרנגול ההודו העשוי ירקן"), אל המגפות
19. קיאוויטל גשם טונאטיו ("תנועת השמש"), אל השמש
20. שוצ'יטל פרח שוצ'יקצאל, אלת המיניות הנשית

לא ידוע מדוע החל השימוש דווקא בלוח שנה זה, אך יש מספר סברות. לפי גישה אחת, הוא מבוסס על מחזוריו של כוכב הלכת נוגה, בדומה ללוח השנה של המאיה. לפי סברה אחרת, 260 הימים מייצגים את משך תקופת ההריון. הארכאולוג האנגלי ג'. אריק ס. תומפסון העלה השערה לפיה אין מדובר במחזור המבוסס על הטבע, והוא נובע מחשיבותם של המספרים 13 ו-20 בתרבות המסואמריקנית.

לוח שנה נוסף שהיה בשימושם של האצטקים, השיופוואלי, התבסס על השמש, וכלל 18 תקופות של 20 ימים. לוחות השנה התאחדו אחת ל-52 שנים.

קישורים חיצוניים עריכה