המונח "קסטיליאנית" מפנה לכאן. לערך העוסק בניב של השפה הספרדית שמדובר בעיקר בספרד עצמה, ראו ספרדית-קסטיליאנית.

ספרדית (בספרדית: Español אֶספָּנְיוֹל) או קסטילית (Castellano קַסְטֶלְיַאנוֹ), היא שפה איברו-רומאנית מתוך קבוצת השפות הרומאניות במשפחת השפות ההודו־אירופיות וקרובה במיוחד לפורטוגזית וגליסית.

ספרדית
Español
Castellano
מדינות אורוגוואי, אל סלוודור, אקוודור, ארגנטינה, ארצות הברית, בוליביה, בליז, גינאה המשוונית, גואטמלה, הפיליפינים, הרפובליקה הדומיניקנית, הונדורס, ונצואלה, מקסיקו, ניקרגואה, ספרד, פוארטו ריקו, פנמה, פרגוואי, פרו, צ'ילה, קובה, קולומביה, קוסטה ריקה.
אזורים ספרד ומושבותיה לשעבר, דרום אמריקה, אמריקה המרכזית.
דוברים כ־570 מיליון
שפת אם 470 מיליון
כתב אלפבית לטיני
משפחה

הודו־אירופית

איטלית
רומאנית
מערבית
איברו-רומאנית
איברית מערבית
ספרדית
לאום
המדינות בהן השפה מדוברת
אורוגוואיאורוגוואי אורוגוואי
ארגנטינהארגנטינה ארגנטינה
בוליביהבוליביה בוליביה
אקוודוראקוודור אקוודור
אל סלוודוראל סלוודור אל סלוודור
גינאה המשווניתגינאה המשוונית גינאה המשוונית
גואטמלהגואטמלה גואטמלה
הרפובליקה הדומיניקניתהרפובליקה הדומיניקנית הרפובליקה הדומיניקנית
פוארטו ריקופוארטו ריקו פוארטו ריקו
הונדורסהונדורס הונדורס
ונצואלהונצואלה ונצואלה
ניקרגואהניקרגואה ניקרגואה
ספרדספרד ספרד
פנמהפנמה פנמה
פרגוואיפרגוואי פרגוואי
פרופרו פרו
צ'ילהצ'ילה צ'ילה
קובהקובה קובה
קולומביהקולומביה קולומביה
קוסטה ריקהקוסטה ריקה קוסטה ריקה
מקסיקומקסיקו מקסיקו
ארגון האו"ם, האיחוד האירופי, איחוד מדינות דרום אמריקה, ארגון מדינות אמריקה, האיחוד האפריקאי, האיחוד הלטיני
מוסד Real Academia Española - האקדמיה המלכותית הספרדית (פועלת בשיתוף עם אקדמיות מקומיות ב-21 המדינות דוברות הספרדית)
קוד שפה es עריכת הנתון בוויקינתונים
קוד ISO 639-1 es עריכת הנתון בוויקינתונים
קוד ISO 639-2 spa עריכת הנתון בוויקינתונים
קוד ISO 639-3 spa עריכת הנתון בוויקינתונים
ראו גם שפהכתברשימת שפות
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
דוברי הספרדית בעולם

הספרדית היא השפה הרומאנית המדוברת ביותר. עם כ-570 מיליון איש דובריה ברחבי העולם, ספרדית היא שפת הדיבור השלישית בתפוצתה בעולם (מבחינת מספר הדוברים הכולל, כשפת אם וכשפה זרה), לאחר מנדרינית ואנגלית. ספרדית משמשת כשפת אם בפי כ-470 מיליון דוברים ובפי השאר כשפה זרה. כשפת אם היא השנייה המדוברת ביותר בעולם.[1] ספרדית מדוברת בפי 40 מיליון איש בספרד ומלבדה היא מדוברת בלמעלה מ-20 מדינות, רובן בדרום אמריקה ובמרכזה. היא גם אחת השפות הרשמיות של האומות המאוחדות.

המסמכים המוקדמים ביותר בהם הספרדית הופיעה בכתב מתוארכים למאה ה־11 לספירה. אוצר המילים הספרדי מכיל בעיקר אוצר מילים לטיני אך גם אוצר מילים ערבי ובכלל שמי רב, אלה השתרשו מגלי הגירה לאורך ההיסטוריה. הספרדית התפתחה מהלטינית הוולגארית שדוברה במושבות של האימפריה הרומית. בימי הביניים המוקדמים הושפעה מהערבית וגם מהבסקית. היא התפשטה בכל רחבי חצי האי האיברי בתקופת הרקונקיסטה ובכל רחבי אמריקה הלטינית בתקופת האימפריה הספרדית.

שמות השפה עריכה

 
האזורים בהם נקראת השפה Español או Castellano
 
הדיאלקטים של הספרדית האיברית

השמות העיקריים של השפה הספרדית הם Español ו-Castellano.

מקור השם Español (אספניול) בשם España, שמה העצמי של ספרד. המונח הספציפי בצורתו הסופית לקוח כנראה מהשפה האוקסיטנית.

השם Castellano (נהגה קסטלְיאנו, קסטֶיַאנוֹ, קסטֶזַ'אנוֹ או קסטשאנו בניבים שונים) נגזר משמה של ממלכת קסטיליה ממנה התפתחה ספרד. פירוש שמה של ממלכת קסטיליה הוא "ארץ הטירות" שכן בזמן הכיבוש המוסלמי של רוב חצי האי האיברי הייתה הממלכה מוקפת טירות, ועם הרקונקיסטה (הכיבוש הנוצרי) התפשטה לשאר חלקי חצי האי.

לרוב השימוש במונח Español הוא בהשוואה לאנגלית, ערבית, רוסית, גרמנית, צרפתית וכדומה בעוד שהשימוש במונח Castellano הוא בהשוואה לקטלאנית, גליסית, בסקית ועוד שפות אזוריות בספרד. הבחנה זאת נעשית בעיקר בספרד בעוד שבשאר העולם דובר הספרדית ישנה העדפה לאחד השמות.

בארגנטינה, אורוגוואי, פרגוואי, בוליביה, אקוודור וונצואלה יש עדיפות לשם Castellano; בקולומביה, מקסיקו, גואטמלה ופרו ישנה עדיפות לשם Español, ובצ'ילה שני המונחים בשימוש באותה המשמעות כאשר המונח Español נפוץ בתקשורת והמונח Castellano הוא שם המקצוע בבית הספר.

שם השפה בעברית, ספרדית, נגזר מהשם המסורתי לחצי האי האיברי, ספרד. כפי הנראה רצו היהודים בימי הביניים להשתמש בשם עברי לספרד, ושאלו שם זה מספר עובדיה (א, כ), שם הוא מוזכר כיעד ההגליה מירושלים. בעברית מקובל הביטוי "חלומות באספמיה". אספמיה היא למעשה ספרד. מקור השם הוא המלחים שחצו את הים התיכון ונתקלו בספרד. הם גילו שם ארנבות רבות אותן חשבו לשפנים ולכן קראו למקום "ארץ השפנים" הוא שפניה. שפניה הפך לספמיה בגלגולים שונים ומציין עד היום ארץ רחוקה ומסתורית, כביטוי.

הגיית השפה וכתיבתה עריכה

בספרדית 29 אותיות שמתוכן שתיים – K ו-W – הן לא חלק אינטגרלי מהשפה עצמה ומשמשות אך ורק במילים שאולות משפות אחרות, ואות אחת – H – שאינה נהגית כלל.

עיצורים עריכה

  • כאשר מופיעה המילה כנ"ל בצד הלטינו־אמריקאי, השורה מוסבת על מקבילתה בצד האיברי.
העיצורים
הסימון
הגרפי
ניב איברי ניב לטינו־אמריקאי
תעתיק IPA הערך הפונטי תעתיק IPA הערך הפונטי
Bb b נהגה כהגיית בי"ת בתחילת משפט או לאחר m;
כהגיית בי"ת רפה דו-שפתית בשאר המקרים
b נהגה כהגיית בי"ת בתחילת מילה או לאחר m;
כהגיית בי"ת רפה דו-שפתית בשאר המקרים
β β
Cc θ נהגה כהגיית ת"ו רפה לפני e i;
כהגיית כ"ף בשאר המקרים
s נהגה כהגיית סמ"ך לפני e i
k k כנ"ל
Ch/ch ʧ נהגה כהגיית צד"י גרושה ʧ
Dd d נהגה כהגיית דל"ת בתחילת משפט או לאחר n;
כהגיית דל"ת רפה בין תנועות ולאחר כל עיצור אחר;
כהגיית ת"ו לעיתים בסוף מילה.
d
ð ð
t
Ff f נהגה כהגיית פ"א רפה f כנ"ל
Gg x נהגה כהגיית כ"ף רפה לפני e i;
כהגיית גימ"ל בתחילת משפט או לאחר n;
כהגיית גימ"ל רפה בשאר המקרים
x ~ h נהגה כהגיית כ"ף רפה או ה"א לפני e i
ɡ ɡ כנ"ל
ɣ ɣ
Gu/gu ɡ נהגה כהגיית גימ"ל ɡ
Gü/gü ɡw נהגה גְּוו (כשהו"ו עיצורית) ɡw
Hh אינו נהגה
Ii j נהגה כהגיית יו"ד עיצורית לפני תנועה אחרת j
Jj x נהגה כהגיית כ"ף רפה x ~ h נהגה כהגיית כ"ף רפה או ה"א
Kk k מופיע במילים שאולות בלבד, אז נהגה כבשפת המקור k כנ"ל
Ll l נהגה כהגיית למ"ד l
Ll/ll ʝ ~ ʒ ~ ʤ נהגה לרוב כהגיית יו"ד במעט חיכוך, או זי"ן גרושה או גימ"ל גרושה ʎ נהגה מעין למ"ד ~ יו"ד כששרירי הלשון מתרחבים ונוגעים בחך קלות[2]
Mm m נהגה כהגיית מ"ם m כנ"ל
Nn נהגה כהגיית מ"ם לפני v
n נהגה כהגיית נו"ן בשאר המקרים n
Ññ ɲ נהגה כהגיית נו"ן ויו"ד שוואית בקירוב ɲ
Pp p נהגה כהגיית פ"א p
Qu/qu k נהגה כהגיית כ"ף לפני e i;
נהגה קְוו (כשהו"ו עיצורית) לפני a o u
k
kw kw
Rr r נהגה כהגיית רי"ש מתגלגלת בראש מילה או לאחר l ו-n;
כהגיית רי"ש לשונית בשאר המקרים
r כנ"ל;
בניבים מסוימים בדרום אמריקה - זי"ן גרושה
ʒ
ɾ ɾ כנ"ל
Rr/rr r נהגה כהגיית רי"ש מתגלגלת r כנ"ל;
באמריקה המרכזית כהגיית כ"ף רפה
x
Ss s נהגה כהגיית סמ"ך s כנ"ל;
בניבים מסוימים (בעיקר במקסיקו) כהגיית זי"ן לפני עיצור קולי;
בניבים מסוימים ובאיים הקנריים כהגיית ה"א בסוף מילה ולפני עיצור אחר
z
h
Tt t נהגה כהגיית ת"ו t כנ"ל
Uu w נהגה כהגיית W אנגלית לפני תנועה אחרת w
Vv b נהגה כהגיית בי"ת בתחילת משפט או לאחר n;
כהגיית בי"ת רפה בשאר המקרים
b
v v כנ"ל; בניבים מסוימים גם לאחר n
Ww - מופיע במילים שאולות בלבד, אז נהגה כבשפת המקור - כנ"ל
Xx ks נהגה כְּסְ בין תנועות;
כהגיית סמ"ך לפני עיצור אחר
ks כנ"ל; בניבים מסוימים גם לפני עיצור אחר (בעיקר במקסיקו)
s s כנ"ל;
בניבים מסוימים כהגיית ה"א לפני עיצור אחר (בדומה ל-s);
במילים השאולות משפות מקומיות במקסיקו כהגיית כ"ף רפה (México = מֶכִיקוֹ)
או כסמ"ך
h ~ x
Yy j נהגה כהגיית יו"ד עיצורית j כנ"ל;
בניבים מסוימים נהגה כהגיית זי"ן גרושה, גימ"ל גרושה או שי"ן ימנית
לפני תנועה אחרת וכיו"ד עיצורית בסוף מילה
ʒ ~ ʤ ~ ʃ
Zz θ נהגה כהגיית ת"ו רפה s נהגה כהגיית סמ"ך
פונמות בספרדית
וילוני חכי בתר־
מכתשי
מכתשי שִנִּי שפתי
־שִנִּי
דו־
שפתי
אפי ɲ n m
סותם g k d t b p
מחוכך ʧ
חוכך [ɣ] x ʝ ʃ s [ð] θ [v] f [β]
מקורב
(צדי)
w
ʎ l
מקיש ɾ
רוטט r

* פונמה זרה לרוב, לבד מניבים דרום-אמריקאיים
* אלופוני /b g d/ בהתאמה בין תנועות

תנועות עריכה

התנועות
הסימון
הגרפי
תעתיק IPA הערך הפונטי
Aa [ä] נהגית כהגיית פתח
Ee [] נהגית כהגיית צירי
Ii [i] נהגית כהגיית חיריק
Oo [] נהגית כהגיית חולם
Uu [u] נהגית כהגיית שורוק
Yy [i] נהגית כחיריק תנועתי רק במילה y (וְ-)
j נהגית כחיריק עיצורי כשהמילה הבאה אחרי y (וְ-) מתחילה בתנועה/באות האלמת h
הדיפתונגים
הסימון
הגרפי
תעתיק IPA הערך הפונטי
Ai/ai נהגה כפי שנכתב (ה-i כיו"ד עיצורית)
Ay/ay נהגה כפי שנכתב (ה-y כיו"ד עיצורית)
Au/au נהגה כפי שנכתב (ה-u כו"ו עיצורית)
Ei/ei נהגה כפי שנכתב (ה-i כיו"ד עיצורית)
Ey/ey נהגה כפי שנכתב (ה-y כיו"ד עיצורית)
Eu/eu נהגה כפי שנכתב (ה-u כו"ו עיצורית)
Oi/oi נהגה כפי שנכתב (ה-i כיו"ד עיצורית)
Oy/oy נהגה כפי שנכתב (ה-y כיו"ד עיצורית)
  • אותיות המייצגות תנועות עשויות להופיע בליווי סימנים דיאקריטיים: Áá, Éé, Íí, Óó, Úú על־מנת להצביע על הטעם במילה במקרים שמיקומו חורג מחוקי השפה הרגילים. יש שחריגות כאלה הן נפוצות ביותר.
  • בספרדית נעשה שימוש בסימן שאלה הפוך (¿), בראש משפטי שאלה, וסימן קריאה הפוך (¡), בראש משפטי קריאה.

ספרדית ארגנטינאית עריכה

 
הדיאלקטים של השפה הספרדית
 
הדיאלקטים של הספרדית הארגנטינאית
 
הדיאלקטים של הספרדית המקסיקנית
 
הדיאלקטים של הספרדית הפרואנית

לניב הספרדי המדובר בארגנטינה, אורוגוואי וצ'ילה. כמה מאפיינים ייחודיים. ניב זה מכונה ספרדית של ריו דה לה פלטה (Rioplatense).

הבדל בולט ביותר הוא הגיית האותיות ll ו y כאשר הן נמצאות בתוך מילה. ברוב הניבים, הוגים אותיות אלה כ"אי", כמו y אנגלית, ואילו בניב זה הוגים אותיות אלה כ-ז' או ש. כלל זה אינו חל על מילת החיבור y, על y בסוף מילים ועל y ולפניה אות ניקוד (Aa ,Ee ,Ii ,Oo ,Uu). הבדל נוסף הוא כתוצאה מהגירה מסיבית מאיטליה למדינות אלו, בניב הארגנטינאי השתחלו הרבה מילים מאיטלקית. Y ולפניה אות ניקוד לא יופיע באף מילה במילון, אבל הצירוף יכול להופיע בשמות (כמו Maylen, שנהגה "מיילן").

הדקדוק הספרדי עריכה

מערכת הפועל הספרדי עריכה

 
אנטוניו דה נבריה, מחבר הדקדוק הראשון בספרדית

שמות הפעולה בספרדית נוטים לפי 3 נטיות בסיסיות: פעלים אשר בצורת המקור מסתיימים ב-ar (לדוגמה: jugar - לשחק), ב-er (לדוגמה: comer - לאכול) וב-ir (לדוגמה: vivir - לחיות/לגור ב...).

Amar - לאהוב, פועל רגיל ar
גוף הווה עבר עתיד תנאי
לא־מושלם לא־מוגדר
ראשון יחיד (Yo) amo amaba amé amaré amaría
שני יחיד (Tú) amas amabas amaste amarás amarías
שלישי יחיד (El/Ella) ama amaba amó amará amaría
ראשון רבים (Nosotros) amamos amábamos amamos amaremos amaríamos
שני רבים (Vosotros) amáis amabais amasteis amaréis amaríais
שלישי רבים (Ellos/Ellas) aman amaban amaron amarán amarían
Comer - לאכול, פועל רגיל er
ראשון יחיד (Yo) como comía comí comeré comería
שני יחיד (Tú) comes comías comiste comerás comerías
שלישי יחיד (El/Ella) come comía com comerá comería
ראשון רבים (Nosotros) comemos comíamos comimos comeremos comeríamos
שני רבים (Vosotros) coméis comíais comisteis comeréis comeríais
שלישי רבים (Ellos/Ellas) comen comían comieron comerán comerían
Vivir - לחיות, פועל רגיל ir
ראשון יחיד (Yo) vivo vivía viví viviré viviría
שני יחיד (Tú) vives vivías viviste vivirás vivirías
שלישי יחיד (El/Ella) vive vivía viv vivirá viviría
ראשון רבים (Nosotros) vivimos vivíamos vivimos viviremos viviríamos
שני רבים (Vosotros) vivís vivíais vivisteis viviréis viviríais
שלישי רבים (Ellos/Ellas) viven vivían vivieron vivirán vivirían
  • העבר הלא-מוגדר (Pretérito indefinido) מציין פעולה שהתרחשה והסתיימה בעבר, בעוד שהלא-מושלם (Pretérito Imperfecto) מציין פעולה בעבר שלא ידוע מתי החלה או מתי נגמרה, ואילו העבר הנוצר באמצעות פרפקט ההווה מציין פעולה שהתרחשה בעבר ובעלת השפעה על ההווה.
  • התנאי מציין את תנאי ההווה שהוא תנאי היפותטי, בניגוד לתנאי העבר הנוצר באמצעות פרפקט התנאי המציין תנאי שלא נתממש והוא בטל או תנאי העתיד הממשי.

הבינוני עריכה

בינוני ההווה עריכה

צורת בינוני ההווה היא סוג של שם תואר, הנגזר מפועל וכתואר הוא נוטה לפי נטיות התארים ועשוי לשמש את הזמנים המתמשכים בעזרת נטיות פועל העזר Estar.

בינוני ההווה נוצר בדרך הבאה:

  1. עבור פעלים רגילים המסתיימים ב~ar בצורת המקור, סיומת ה~ar מתחלפת ב~ando.
  2. עבור פעלים רגילים המסתיימים ב~er בצורת המקור, סיומת ה~er מתחלפת ב~iendo.
  3. עבור פעלים רגילים המסתיימים ב~ir בצורת המקור, סיומת ה~ir מתחלפת ב~iendo.
  4. עבור פעלים רגילים המסתיימים ב~er וב~ir בצורת המקור ולפני הסיומת יש תנועה, הסיומת מתחלפת ב~yendo.
בינוני העבר עריכה

צורת בינוני העבר היא סוג של שם תואר הנגזר מפועל והוא נוטה לפי נטיות התארים, אך עשוי לשמש גם את הקול הסביל יחד עם נטיות הפועל Ser או את זמני הפרפקט יחד עם נטיות הפועל Haber.

בינוני העבר נוצר בדרך הבאה:

  1. עבור פעלים המסתיימים ב~ar בצורת המקור, סיומת ה~ar מתחלפת ב~ado.
  2. עבור פעלים המסתיימים ב~er בצורת המקור, סיומת ה~er מתחלפת ב~ido.
  3. עבור פעלים המסתיימים ב~ir בצורת המקור, סיומת ה~ir מתחלפת ב~ido.
  4. עבור פעלים שבסיסם מסתיים בתנועה, סיומת ה-er או ir מתחלפות ב-ído.

זמני הפרפקט עריכה

זמני הפרפקט מופקים באמצעות פועל השייכות וצורת הבינוני.

  • פרפקט ההווה, נוצר באמצעות נטיות הפועל Haber בהווה וצורת הבינוני ומציין פעולה שהתרחשה בעבר ובעלת השפעה על ההווה.
  • פרפקט העבר, נוצר באמצעות נטיות הפועל Haber בעבר וצורת הבינוני ומציין פעולה שהתרחשה לפני פעולה אחרת בעבר ויש בין שתיהן קשר, כמין פלאשבק.
  • פרפקט העבר הפרטוריטרי נוצר באמצעות נטיות הפועל Haber בעבר הפרטוריטרי וצורת הבינוני ומציין את אותה המשמעות של פרפקט העבר רק שכאן ידוע זמן תחילת הפעולה וסיומה.
  • פרפקט העתיד, נוצר באמצעות נטיות הפועל Haber בעתיד וצורת הבינוני ומציין פעולה שתתרחש לפני פעולה אחרת בעתיד ויש בין שתיהן קשר.
  • פרפקט התנאי נוצר באמצעות נטיות הפועל Haber בזמן תנאי וצורת הבינוני ומציין תנאי שלא נתרחש והוא בטל.
Haber - פועל שייכות
גוף הווה עבר עתיד תנאי
לא־מושלם לא־מוגדר
ראשון יחיד (Yo) he había hube habré habría
שני יחיד (Tú) has habías hubiste habrás habrías
שלישי יחיד (El/Ella) ha había hubo habrá habría
ראשון רבים (Nosotros) hemos habíamos hubimos habremos habríamos
שני רבים (Vosotros) habéis habíais hubisteis habréis habríais
שלישי רבים (Ellos/Ellas) han habían hubieron habrán habrían

הזמנים המתמשכים עריכה

הזמנים המתמשכים נוצרים באמצעות שימוש בנטיות פועל העזר Estar בזמנים השונים ושם הפעולה והם מוסיפים לזמנים ממד מתמשך.

Estar - להיות
גוף הווה עבר עתיד תנאי
לא־מושלם לא־מוגדר
ראשון יחיד (Yo) estoy estaba estuve estaré estaría
שני יחיד (Tú) estás estabas estuviste estarás estarías
שלישי יחיד (El/Ella) está estaba estuvo estará estaría
ראשון רבים (Nosotros) estamos estábamos estuvimos estaremos estaríamos
שני רבים (Vosotros) estáis estabais estuvisteis estaréis estaríais
שלישי רבים (Ellos/Ellas) están estaban estuvieron estarán estarían
  • הפועל Estar מבטא גם מקום ומצב, אם הם זמניים או קבועים, לתאר מצב רגעי של אדם ולהפיק את הזמנים המתמשכים.

הסביל עריכה

הקול הסביל נוצר באמצעות שימוש בנטיות הפועל ser בזמנים השונים וצורת הבינוני.

Ser - להיות
גוף הווה עבר עתיד תנאי
לא־מושלם לא־מוגדר
ראשון יחיד (Yo) soy era fui seré sería
שני יחיד (Tú) eres eras fuiste serás serías
שלישי יחיד (El/Ella) es era fue será sería
ראשון רבים (Nosotros) somos éramos fuimos seremos seríamos
שני רבים (Vosotros) sois erais fuisteis seréis seríais
שלישי רבים (Ellos/Ellas) son eran fueron serán serían

נטיות שמות העצם עריכה

שמות העצם בספרדית הם בעלי מגדר, זכר/נקבה. בדרך-כלל, שם עצם המסתיים בצליל o הוא זכר, ושם עצם המסתיים בצליל a - נקבה. גם הסיומות ión ו-ad אופייניות לשמות עצם בנקבה.

למעשה כאשר מילה נגמרת באחת מאותיות: n,o,r,m,l אזי המילה היא זכר. שאר הסיומות יעידו על נקבה למעט חריגים משני הכיוונים. [למשל:día - יום (זכר) ]

בצורת הרבים בשמות העצם בספרדית אין הבחנת זכר/נקבה. צורת הרבים נוצרת בדרכים הבאות:

  1. שם עצם המסתיים בתנועה, מתווספת לו סיומת s ברבים.
  2. שם עצם המסתיים בעיצור, מתווספת לו סיומת es ברבים.
  • שם עצם המסתיים בעיצור z, בצורת הרבים ה-z מתחלף ב-ces.

שמות העצם עשויים להיות מיודעים באופן מסוים או בלתי-מסוים.

תוויות היידוע בספרדית
יידוע זכר יחיד נקבה יחיד זכר רבים נקבה רבים
בלתי-מסוים un una unos unas
מסוים el la los las
  • לאחר מילת היחס a מתלכד יידוע הזכר המסוים (el) עם מילת היחס לכדי al (תחת a el).
  • לאחר מילת היחס de מתלכד יידוע הזכר המסוים (el) עם מילת היחס לכדי del (תחת de el).
  • קיימת מילת יידוע נייטרלי, לא מסוים ולא בלתי-מסוים, Lo המיידעת שם מופשט או איכות, ואשר לא נוטה לפי כמות ומגדר.
תוויות היידוע ההצגתי בספרדית
זכר יחיד נקבה יחיד זכר רבים נקבה רבים
עצם קרוב לדובר este esta estos estas
רחוק מהדובר אך קרוב למאזין ese esa esos esas
רחוק מהדובר ומהמאזין aquel aquella aquellos aquellas

נטיות התארים עריכה

שמות התואר בספרדית מתאימים לשמות העצם במגדר ובכמות, והם מופיעים לאחר שם העצם אותו הם מתארים, פרט לתארים הלא מיודעים (לדוגמה: הרבה, כמה, כל וכדומה), אשר יופיעו לפני שם העצם.

מגדר התארים עריכה

  1. תארים שבזכר מסתיימים ב-o בנקבה ה-o הופכת ל-a.
  2. תארים שבזכר מסתיימים ב-e או ב-a צורתם בנקבה היא זהה.
  3. תארים שבזכר מסתיימים בעיצור צורתם בנקבה היא זהה.
  4. תארים שבזכר מסתיימים ב-n או r מקבלים בנקבה סיומת a.

יחיד ורבים בשמות התואר עריכה

  1. שם תואר ביחיד (זכר או נקבה) המסתיים בתנועה, מתווספת לו סיומת s ברבים.
  2. שם תואר ביחיד (זכר או נקבה) המסתיים בעיצור, מתווספת לו סיומת es ברבים.
  • שם תואר ביחיד (זכר או נקבה) המסתיים בעיצור z, בצורת הרבים ה-z מתחלף ב-ces.

קישורים חיצוניים עריכה

הערות שוליים עריכה

  1. ^ אתנולוג 2009
  2. ^ כפי שהוגה ילד קטן את המילה "שָלוֹם" - [שָיוֹם]. פונמה זו - בכתיב התקני "ll" - הולכת ונעלמת עקב תופעה המכונה "ייסמו" (yeísmo) הגורמת לשינוי הגייתה ל-[j], ובניבים שונים ל-ז' או ג'. היא שורדת במקומות דוברי ספרדית כשפה שנייה לקטלאנית, קצ'ואה או כל שפה ששימרה מילים שבתוכן הפונמה (אזורים מסוימים בחלק מארצות האנדים), באזורים מבודדים (למשל צ'ילואה) ובאזורים מסוימים בצפון ספרד (שאינם דוברי שפות נוספות). בפיליפינים מבטאים אך ורק כ-"ʎ".