ספרדית
ספרדית (בספרדית: Español אֶספָּנְיוֹל) או קסטילית (Castellano קַסְטֶיַאנוֹ), היא שפה איברו-רומאנית מתוך קבוצת השפות הרומאניות במשפחת השפות ההודו־אירופיות וקרובה במיוחד לפורטוגזית וגליסית.
מדינות | אורוגוואי, אל סלוודור, אקוודור, ארגנטינה, ארצות הברית, בוליביה, בליז, גינאה המשוונית, גואטמלה, הפיליפינים, הרפובליקה הדומיניקנית, הונדורס, ונצואלה, מקסיקו, ניקרגואה, ספרד, פוארטו ריקו, פנמה, פרגוואי, פרו, צ'ילה, קובה, קולומביה, קוסטה ריקה. |
---|---|
אזורים | ספרד ומושבותיה לשעבר, דרום אמריקה, אמריקה המרכזית. |
דוברים | כ־570 מיליון |
שפת אם | 470 מיליון |
כתב | אלפבית לטיני |
משפחה |
|
לאום |
המדינות בהן השפה מדוברת
|
ארגון | האו"ם, האיחוד האירופי, איחוד מדינות דרום אמריקה, ארגון מדינות אמריקה, האיחוד האפריקאי, האיחוד הלטיני |
מוסד | Real Academia Española - האקדמיה המלכותית הספרדית (פועלת בשיתוף עם אקדמיות מקומיות ב-21 המדינות דוברות הספרדית) |
קוד שפה | es |
קוד ISO 639-1 | es |
קוד ISO 639-2 | spa |
קוד ISO 639-3 | spa |
ראו גם | שפה • כתב • רשימת שפות |
הספרדית היא השפה הרומאנית המדוברת ביותר. עם כ-570 מיליון איש דובריה ברחבי העולם, ספרדית היא שפת הדיבור השלישית בתפוצתה בעולם (מבחינת מספר הדוברים הכולל, כשפת אם וכשפה זרה), לאחר מנדרינית ואנגלית. ספרדית משמשת כשפת אם בפי כ-470 מיליון דוברים ובפי השאר כשפה זרה. כשפת אם היא השנייה המדוברת ביותר בעולם.[1] ספרדית מדוברת בפי 40 מיליון איש בספרד ומלבדה היא מדוברת בלמעלה מ-20 מדינות, רובן בדרום אמריקה ובמרכזה. היא גם אחת השפות הרשמיות של האומות המאוחדות.
המסמכים המוקדמים ביותר בהם הספרדית הופיעה בכתב מתוארכים למאה ה־11 לספירה. אוצר המילים הספרדי מכיל בעיקר אוצר מילים לטיני אך גם אוצר מילים ערבי ובכלל שמי רב, אלה השתרשו מגלי הגירה לאורך ההיסטוריה. הספרדית התפתחה מהלטינית הוולגארית שדוברה במושבות של האימפריה הרומית. בימי הביניים המוקדמים הושפעה מהערבית וגם מהבסקית. היא התפשטה בכל רחבי חצי האי האיברי בתקופת הרקונקיסטה ובכל רחבי אמריקה הלטינית בתקופת האימפריה הספרדית.
שמות השפה
עריכההשמות העיקריים של השפה הספרדית הם Español ו-Castellano.
מקור השם Español (אספניול) בשם España, שמה העצמי של ספרד. המונח הספציפי בצורתו הסופית לקוח כנראה מהשפה האוקסיטנית.
השם Castellano (נהגה קסטלְיאנו, קסטֶיַאנוֹ, קסטֶזַ'אנוֹ או קסטשאנו בניבים שונים) נגזר משמה של ממלכת קסטיליה ממנה התפתחה ספרד. פירוש שמה של ממלכת קסטיליה הוא "ארץ הטירות" שכן בזמן הכיבוש המוסלמי של רוב חצי האי האיברי הייתה הממלכה מוקפת טירות, ועם הרקונקיסטה (הכיבוש הנוצרי) התפשטה לשאר חלקי חצי האי.
לרוב השימוש במונח Español הוא בהשוואה לאנגלית, ערבית, רוסית, גרמנית, צרפתית וכדומה בעוד שהשימוש במונח Castellano הוא בהשוואה לקטלאנית, גליסית, בסקית ועוד שפות אזוריות בספרד. הבחנה זאת נעשית בעיקר בספרד בעוד שבשאר העולם דובר הספרדית ישנה העדפה לאחד השמות.
בארגנטינה, אורוגוואי, פרגוואי, בוליביה, אקוודור וונצואלה יש עדיפות לשם Castellano; בקולומביה, מקסיקו, גואטמלה ופרו ישנה עדיפות לשם Español, ובצ'ילה שני המונחים בשימוש באותה המשמעות כאשר המונח Español נפוץ בתקשורת והמונח Castellano הוא שם המקצוע בבית הספר.
שם השפה בעברית, ספרדית, נגזר מהשם המסורתי לחצי האי האיברי, ספרד. כפי הנראה רצו היהודים בימי הביניים להשתמש בשם עברי לספרד, ושאלו שם זה מספר עובדיה (א, כ), שם הוא מוזכר כיעד ההגליה מירושלים. בעברית מקובל הביטוי "חלומות באספמיה". אספמיה היא למעשה ספרד. מקור השם הוא המלחים שחצו את הים התיכון ונתקלו בספרד. הם גילו שם ארנבות רבות אותן חשבו לשפנים ולכן קראו למקום "ארץ השפנים" הוא שפניה. שפניה הפך לספמיה בגלגולים שונים ומציין עד היום ארץ רחוקה ומסתורית, כביטוי.
הגיית השפה וכתיבתה
עריכהבספרדית 29 אותיות שמתוכן שתיים – K ו-W – הן לא חלק אינטגרלי מהשפה עצמה ומשמשות אך ורק במילים שאולות משפות אחרות, ואות אחת – H – שאינה נהגית כלל.
עיצורים
עריכה- כאשר מופיעה המילה כנ"ל בצד הלטינו־אמריקאי, השורה מוסבת על מקבילתה בצד האיברי.
העיצורים | ||||
---|---|---|---|---|
הסימון הגרפי |
ניב איברי | ניב לטינו־אמריקאי | ||
תעתיק IPA | הערך הפונטי | תעתיק IPA | הערך הפונטי | |
Bb | b | נהגה כהגיית בי"ת בתחילת משפט או לאחר m; כהגיית בי"ת רפה דו-שפתית בשאר המקרים |
b | נהגה כהגיית בי"ת בתחילת מילה או לאחר m; כהגיית בי"ת רפה דו-שפתית בשאר המקרים |
β | β | |||
Cc | θ | נהגה כהגיית ת"ו רפה לפני e i; כהגיית כ"ף בשאר המקרים |
s | נהגה כהגיית סמ"ך לפני e i |
k | k | כנ"ל | ||
Ch/ch | ʧ | נהגה כהגיית צד"י גרושה | ʧ | |
Dd | d | נהגה כהגיית דל"ת בתחילת משפט או לאחר n; כהגיית דל"ת רפה בין תנועות ולאחר כל עיצור אחר; כהגיית ת"ו לעיתים בסוף מילה. |
d | |
ð | ð | |||
t | ||||
Ff | f | נהגה כהגיית פ"א רפה | f | כנ"ל |
Gg | x | נהגה כהגיית כ"ף רפה לפני e i; כהגיית גימ"ל בתחילת משפט או לאחר n; כהגיית גימ"ל רפה בשאר המקרים |
x ~ h | נהגה כהגיית כ"ף רפה או ה"א לפני e i |
ɡ | ɡ | כנ"ל | ||
ɣ | ɣ | |||
Gu/gu | ɡ | נהגה כהגיית גימ"ל | ɡ | |
Gü/gü | ɡw | נהגה גְּוו (כשהו"ו עיצורית) | ɡw | |
Hh | – | אינו נהגה | – | |
Ii | j | נהגה כהגיית יו"ד עיצורית לפני תנועה אחרת | j | |
Jj | x | נהגה כהגיית כ"ף רפה | x ~ h | נהגה כהגיית כ"ף רפה או ה"א |
Kk | k | מופיע במילים שאולות בלבד, אז נהגה כבשפת המקור | k | כנ"ל |
Ll | l | נהגה כהגיית למ"ד | l | |
Ll/ll | ʝ ~ ʒ ~ ʤ | נהגה לרוב כהגיית יו"ד במעט חיכוך, או זי"ן גרושה או גימ"ל גרושה | ʎ | נהגה מעין למ"ד ~ יו"ד כששרירי הלשון מתרחבים ונוגעים בחך קלות[2] |
Mm | m | נהגה כהגיית מ"ם | m | כנ"ל |
Nn | נהגה כהגיית מ"ם לפני v | |||
n | נהגה כהגיית נו"ן בשאר המקרים | n | ||
Ññ | ɲ | נהגה כהגיית נו"ן ויו"ד שוואית בקירוב | ɲ | |
Pp | p | נהגה כהגיית פ"א | p | |
Qu/qu | k | נהגה כהגיית כ"ף לפני e i; נהגה קְוו (כשהו"ו עיצורית) לפני a o u |
k | |
kw | kw | |||
Rr | r | נהגה כהגיית רי"ש מתגלגלת בראש מילה או לאחר l ו-n; כהגיית רי"ש לשונית בשאר המקרים |
r | כנ"ל; בניבים מסוימים בדרום אמריקה - זי"ן גרושה |
ʒ | ||||
ɾ | ɾ | כנ"ל | ||
Rr/rr | r | נהגה כהגיית רי"ש מתגלגלת | r | כנ"ל; באמריקה המרכזית כהגיית כ"ף רפה |
x | ||||
Ss | s | נהגה כהגיית סמ"ך | s | כנ"ל; בניבים מסוימים (בעיקר במקסיקו) כהגיית זי"ן לפני עיצור קולי; בניבים מסוימים ובאיים הקנריים כהגיית ה"א בסוף מילה ולפני עיצור אחר |
z | ||||
h | ||||
Tt | t | נהגה כהגיית ת"ו | t | כנ"ל |
Uu | w | נהגה כהגיית W אנגלית לפני תנועה אחרת | w | |
Vv | b | נהגה כהגיית בי"ת בתחילת משפט או לאחר n; כהגיית בי"ת רפה בשאר המקרים |
b | |
v | v | כנ"ל; בניבים מסוימים גם לאחר n | ||
Ww | - | מופיע במילים שאולות בלבד, אז נהגה כבשפת המקור | - | כנ"ל |
Xx | ks | נהגה כְּסְ בין תנועות; כהגיית סמ"ך לפני עיצור אחר |
ks | כנ"ל; בניבים מסוימים גם לפני עיצור אחר (בעיקר במקסיקו) |
s | s | כנ"ל; בניבים מסוימים כהגיית ה"א לפני עיצור אחר (בדומה ל-s); במילים השאולות משפות מקומיות במקסיקו כהגיית כ"ף רפה (México = מֶכִיקוֹ) או כסמ"ך | ||
h ~ x | ||||
Yy | j | נהגה כהגיית יו"ד עיצורית | j | כנ"ל; בניבים מסוימים נהגה כהגיית זי"ן גרושה, גימ"ל גרושה או שי"ן ימנית לפני תנועה אחרת וכיו"ד עיצורית בסוף מילה |
ʒ ~ ʤ ~ ʃ | ||||
Zz | θ | נהגה כהגיית ת"ו רפה | s | נהגה כהגיית סמ"ך |
וילוני | חכי | בתר־ מכתשי |
מכתשי | שִנִּי | שפתי ־שִנִּי |
דו־ שפתי | ||||||||
---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
אפי | ɲ | n | m | |||||||||||
סותם | g | k | d | t | b | p | ||||||||
מחוכך | ʧ | |||||||||||||
חוכך | [ɣ] | x | ʝ | ʃ | s | [ð] | θ | [v] | f | [β] | ||||
מקורב (צדי) |
w | |||||||||||||
ʎ | l | |||||||||||||
מקיש | ɾ | |||||||||||||
רוטט | r | |||||||||||||
* פונמה זרה לרוב, לבד מניבים דרום-אמריקאיים |
תנועות
עריכההתנועות | ||
---|---|---|
הסימון הגרפי |
תעתיק IPA | הערך הפונטי |
Aa | [ä] | נהגית כהגיית פתח |
Ee | [e̞] | נהגית כהגיית צירי |
Ii | [i] | נהגית כהגיית חיריק |
Oo | [o̞] | נהגית כהגיית חולם |
Uu | [u] | נהגית כהגיית שורוק |
Yy | [i] | נהגית כחיריק תנועתי רק במילה y (וְ-) |
j | נהגית כחיריק עיצורי כשהמילה הבאה אחרי y (וְ-) מתחילה בתנועה/באות האלמת h | |
הדיפתונגים | ||
הסימון הגרפי |
תעתיק IPA | הערך הפונטי |
Ai/ai | נהגה כפי שנכתב (ה-i כיו"ד עיצורית) | |
Ay/ay | נהגה כפי שנכתב (ה-y כיו"ד עיצורית) | |
Au/au | נהגה כפי שנכתב (ה-u כו"ו עיצורית) | |
Ei/ei | נהגה כפי שנכתב (ה-i כיו"ד עיצורית) | |
Ey/ey | נהגה כפי שנכתב (ה-y כיו"ד עיצורית) | |
Eu/eu | נהגה כפי שנכתב (ה-u כו"ו עיצורית) | |
Oi/oi | נהגה כפי שנכתב (ה-i כיו"ד עיצורית) | |
Oy/oy | נהגה כפי שנכתב (ה-y כיו"ד עיצורית) |
- אותיות המייצגות תנועות עשויות להופיע בליווי סימנים דיאקריטיים: Áá, Éé, Íí, Óó, Úú על־מנת להצביע על הטעם במילה במקרים שמיקומו חורג מחוקי השפה הרגילים. יש שחריגות כאלה הן נפוצות ביותר.
- בספרדית נעשה שימוש בסימן שאלה הפוך (¿), בראש משפטי שאלה, וסימן קריאה הפוך (¡), בראש משפטי קריאה.
ספרדית ארגנטינאית
עריכהלניב הספרדי המדובר בארגנטינה, ואורוגוואי. כמה מאפיינים ייחודיים. ניב זה מכונה ספרדית של ריו דה לה פלטה (Rioplatense).
הבדל בולט ביותר הוא הגיית האותיות ll ו y כאשר הן נמצאות בתוך מילה. ברוב הניבים, הוגים אותיות אלה כ"אי", כמו y אנגלית, ואילו בניב זה הוגים אותיות אלה כ-ז' או ש. כלל זה אינו חל על מילת החיבור y, על y בסוף מילים ועל y ולפניה אות ניקוד (Aa ,Ee ,Ii ,Oo ,Uu). הבדל נוסף הוא כתוצאה מהגירה מסיבית מאיטליה למדינות אלו, בניב הארגנטינאי השתחלו הרבה מילים מאיטלקית. Y ולפניה אות ניקוד לא יופיע באף מילה במילון, אבל הצירוף יכול להופיע בשמות (כמו Maylen, שנהגה "מיילן").
הדקדוק הספרדי
עריכהמערכת הפועל הספרדי
עריכהשמות הפעולה בספרדית נוטים לפי 3 נטיות בסיסיות: פעלים אשר בצורת המקור מסתיימים ב-ar (לדוגמה: jugar - לשחק), ב-er (לדוגמה: comer - לאכול) וב-ir (לדוגמה: vivir - לחיות/לגור ב...).
Amar - לאהוב, פועל רגיל ar | |||||
---|---|---|---|---|---|
גוף | הווה | עבר | עתיד | תנאי | |
לא־מושלם | לא־מוגדר | ||||
ראשון יחיד (Yo) | amo | amaba | amé | amaré | amaría |
שני יחיד (Tú) | amas | amabas | amaste | amarás | amarías |
שלישי יחיד (El/Ella) | ama | amaba | amó | amará | amaría |
ראשון רבים (Nosotros) | amamos | amábamos | amamos | amaremos | amaríamos |
שני רבים (Vosotros) | amáis | amabais | amasteis | amaréis | amaríais |
שלישי רבים (Ellos/Ellas) | aman | amaban | amaron | amarán | amarían |
Comer - לאכול, פועל רגיל er | |||||
---|---|---|---|---|---|
ראשון יחיד (Yo) | como | comía | comí | comeré | comería |
שני יחיד (Tú) | comes | comías | comiste | comerás | comerías |
שלישי יחיד (El/Ella) | come | comía | comió | comerá | comería |
ראשון רבים (Nosotros) | comemos | comíamos | comimos | comeremos | comeríamos |
שני רבים (Vosotros) | coméis | comíais | comisteis | comeréis | comeríais |
שלישי רבים (Ellos/Ellas) | comen | comían | comieron | comerán | comerían |
Vivir - לחיות, פועל רגיל ir | |||||
---|---|---|---|---|---|
ראשון יחיד (Yo) | vivo | vivía | viví | viviré | viviría |
שני יחיד (Tú) | vives | vivías | viviste | vivirás | vivirías |
שלישי יחיד (El/Ella) | vive | vivía | vivió | vivirá | viviría |
ראשון רבים (Nosotros) | vivimos | vivíamos | vivimos | viviremos | viviríamos |
שני רבים (Vosotros) | vivís | vivíais | vivisteis | viviréis | viviríais |
שלישי רבים (Ellos/Ellas) | viven | vivían | vivieron | vivirán | vivirían |
- העבר הלא-מוגדר (Pretérito indefinido) מציין פעולה שהתרחשה והסתיימה בעבר, בעוד שהלא-מושלם (Pretérito Imperfecto) מציין פעולה בעבר שלא ידוע מתי החלה או מתי נגמרה, ואילו העבר הנוצר באמצעות פרפקט ההווה מציין פעולה שהתרחשה בעבר ובעלת השפעה על ההווה.
- התנאי מציין את תנאי ההווה שהוא תנאי היפותטי, בניגוד לתנאי העבר הנוצר באמצעות פרפקט התנאי המציין תנאי שלא נתממש והוא בטל או תנאי העתיד הממשי.
הבינוני
עריכהבינוני ההווה
עריכהצורת בינוני ההווה היא סוג של שם תואר, הנגזר מפועל וכתואר הוא נוטה לפי נטיות התארים ועשוי לשמש את הזמנים המתמשכים בעזרת נטיות פועל העזר Estar.
בינוני ההווה נוצר בדרך הבאה:
- עבור פעלים רגילים המסתיימים ב~ar בצורת המקור, סיומת ה~ar מתחלפת ב~ando.
- עבור פעלים רגילים המסתיימים ב~er בצורת המקור, סיומת ה~er מתחלפת ב~iendo.
- עבור פעלים רגילים המסתיימים ב~ir בצורת המקור, סיומת ה~ir מתחלפת ב~iendo.
- עבור פעלים רגילים המסתיימים ב~er וב~ir בצורת המקור ולפני הסיומת יש תנועה, הסיומת מתחלפת ב~yendo.
בינוני העבר
עריכהצורת בינוני העבר היא סוג של שם תואר הנגזר מפועל והוא נוטה לפי נטיות התארים, אך עשוי לשמש גם את הקול הסביל יחד עם נטיות הפועל Ser או את זמני הפרפקט יחד עם נטיות הפועל Haber.
בינוני העבר נוצר בדרך הבאה:
- עבור פעלים המסתיימים ב~ar בצורת המקור, סיומת ה~ar מתחלפת ב~ado.
- עבור פעלים המסתיימים ב~er בצורת המקור, סיומת ה~er מתחלפת ב~ido.
- עבור פעלים המסתיימים ב~ir בצורת המקור, סיומת ה~ir מתחלפת ב~ido.
- עבור פעלים שבסיסם מסתיים בתנועה, סיומת ה-er או ir מתחלפות ב-ído.
זמני הפרפקט
עריכהזמני הפרפקט מופקים באמצעות פועל השייכות וצורת הבינוני.
- פרפקט ההווה, נוצר באמצעות נטיות הפועל Haber בהווה וצורת הבינוני ומציין פעולה שהתרחשה בעבר ובעלת השפעה על ההווה.
- פרפקט העבר, נוצר באמצעות נטיות הפועל Haber בעבר וצורת הבינוני ומציין פעולה שהתרחשה לפני פעולה אחרת בעבר ויש בין שתיהן קשר, כמין פלאשבק.
- פרפקט העבר הפרטוריטרי נוצר באמצעות נטיות הפועל Haber בעבר הפרטוריטרי וצורת הבינוני ומציין את אותה המשמעות של פרפקט העבר רק שכאן ידוע זמן תחילת הפעולה וסיומה.
- פרפקט העתיד, נוצר באמצעות נטיות הפועל Haber בעתיד וצורת הבינוני ומציין פעולה שתתרחש לפני פעולה אחרת בעתיד ויש בין שתיהן קשר.
- פרפקט התנאי נוצר באמצעות נטיות הפועל Haber בזמן תנאי וצורת הבינוני ומציין תנאי שלא נתרחש והוא בטל.
Haber - פועל שייכות | |||||
---|---|---|---|---|---|
גוף | הווה | עבר | עתיד | תנאי | |
לא־מושלם | לא־מוגדר | ||||
ראשון יחיד (Yo) | he | había | hube | habré | habría |
שני יחיד (Tú) | has | habías | hubiste | habrás | habrías |
שלישי יחיד (El/Ella) | ha | había | hubo | habrá | habría |
ראשון רבים (Nosotros) | hemos | habíamos | hubimos | habremos | habríamos |
שני רבים (Vosotros) | habéis | habíais | hubisteis | habréis | habríais |
שלישי רבים (Ellos/Ellas) | han | habían | hubieron | habrán | habrían |
הזמנים המתמשכים
עריכההזמנים המתמשכים נוצרים באמצעות שימוש בנטיות פועל העזר Estar בזמנים השונים ושם הפעולה והם מוסיפים לזמנים ממד מתמשך.
Estar - להיות | |||||
---|---|---|---|---|---|
גוף | הווה | עבר | עתיד | תנאי | |
לא־מושלם | לא־מוגדר | ||||
ראשון יחיד (Yo) | estoy | estaba | estuve | estaré | estaría |
שני יחיד (Tú) | estás | estabas | estuviste | estarás | estarías |
שלישי יחיד (El/Ella) | está | estaba | estuvo | estará | estaría |
ראשון רבים (Nosotros) | estamos | estábamos | estuvimos | estaremos | estaríamos |
שני רבים (Vosotros) | estáis | estabais | estuvisteis | estaréis | estaríais |
שלישי רבים (Ellos/Ellas) | están | estaban | estuvieron | estarán | estarían |
- הפועל Estar מבטא גם מקום ומצב, אם הם זמניים או קבועים, לתאר מצב רגעי של אדם ולהפיק את הזמנים המתמשכים.
הסביל
עריכההקול הסביל נוצר באמצעות שימוש בנטיות הפועל ser בזמנים השונים וצורת הבינוני.
Ser - להיות | |||||
---|---|---|---|---|---|
גוף | הווה | עבר | עתיד | תנאי | |
לא־מושלם | לא־מוגדר | ||||
ראשון יחיד (Yo) | soy | era | fui | seré | sería |
שני יחיד (Tú) | eres | eras | fuiste | serás | serías |
שלישי יחיד (El/Ella) | es | era | fue | será | sería |
ראשון רבים (Nosotros) | somos | éramos | fuimos | seremos | seríamos |
שני רבים (Vosotros) | sois | erais | fuisteis | seréis | seríais |
שלישי רבים (Ellos/Ellas) | son | eran | fueron | serán | serían |
נטיות שמות העצם
עריכהשמות העצם בספרדית הם בעלי מגדר, זכר/נקבה. בדרך-כלל, שם עצם המסתיים בצליל o הוא זכר, ושם עצם המסתיים בצליל a - נקבה. גם הסיומות ión ו-ad אופייניות לשמות עצם בנקבה.
למעשה כאשר מילה נגמרת באחת מאותיות: n,o,r,m,l אזי המילה היא זכר. שאר הסיומות יעידו על נקבה למעט חריגים משני הכיוונים. [למשל:día - יום (זכר) ]
בצורת הרבים בשמות העצם בספרדית אין הבחנת זכר/נקבה. צורת הרבים נוצרת בדרכים הבאות:
- שם עצם המסתיים בתנועה, מתווספת לו סיומת s ברבים.
- שם עצם המסתיים בעיצור, מתווספת לו סיומת es ברבים.
- שם עצם המסתיים בעיצור z, בצורת הרבים ה-z מתחלף ב-ces.
שמות העצם עשויים להיות מיודעים באופן מסוים או בלתי-מסוים.
תוויות היידוע בספרדית | ||||
---|---|---|---|---|
יידוע | זכר יחיד | נקבה יחיד | זכר רבים | נקבה רבים |
בלתי-מסוים | un | una | unos | unas |
מסוים | el | la | los | las |
- לאחר מילת היחס a מתלכד יידוע הזכר המסוים (el) עם מילת היחס לכדי al (תחת a el).
- לאחר מילת היחס de מתלכד יידוע הזכר המסוים (el) עם מילת היחס לכדי del (תחת de el).
- קיימת מילת יידוע נייטרלי, לא מסוים ולא בלתי-מסוים, Lo המיידעת שם מופשט או איכות, ואשר לא נוטה לפי כמות ומגדר.
תוויות היידוע ההצגתי בספרדית | ||||
---|---|---|---|---|
זכר יחיד | נקבה יחיד | זכר רבים | נקבה רבים | |
עצם קרוב לדובר | este | esta | estos | estas |
רחוק מהדובר אך קרוב למאזין | ese | esa | esos | esas |
רחוק מהדובר ומהמאזין | aquel | aquella | aquellos | aquellas |
נטיות התארים
עריכהשמות התואר בספרדית מתאימים לשמות העצם במגדר ובכמות, והם מופיעים לאחר שם העצם אותו הם מתארים, פרט לתארים הלא מיודעים (לדוגמה: הרבה, כמה, כל וכדומה), אשר יופיעו לפני שם העצם.
מגדר התארים
עריכה- תארים שבזכר מסתיימים ב-o בנקבה ה-o הופכת ל-a.
- תארים שבזכר מסתיימים ב-e או ב-a צורתם בנקבה היא זהה.
- תארים שבזכר מסתיימים בעיצור צורתם בנקבה היא זהה.
- תארים שבזכר מסתיימים ב-n או r מקבלים בנקבה סיומת a.
יחיד ורבים בשמות התואר
עריכה- שם תואר ביחיד (זכר או נקבה) המסתיים בתנועה, מתווספת לו סיומת s ברבים.
- שם תואר ביחיד (זכר או נקבה) המסתיים בעיצור, מתווספת לו סיומת es ברבים.
- שם תואר ביחיד (זכר או נקבה) המסתיים בעיצור z, בצורת הרבים ה-z מתחלף ב-ces.
קישורים חיצוניים
עריכה- ספרדית, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
- ספרדית באתר אומניגלוט (באנגלית)
- שפה ספרדית, דף שער בספרייה הלאומית
הערות שוליים
עריכה- ^ אתנולוג 2009
- ^ כפי שהוגה ילד קטן את המילה "שָלוֹם" - [שָיוֹם]. פונמה זו - בכתיב התקני "ll" - הולכת ונעלמת עקב תופעה המכונה "ייסמו" (yeísmo) הגורמת לשינוי הגייתה ל-[j], ובניבים שונים ל-ז' או ג'. היא שורדת במקומות דוברי ספרדית כשפה שנייה לקטלאנית, קצ'ואה או כל שפה ששימרה מילים שבתוכן הפונמה (אזורים מסוימים בחלק מארצות האנדים), באזורים מבודדים (למשל צ'ילואה) ובאזורים מסוימים בצפון ספרד (שאינם דוברי שפות נוספות). בפיליפינים מבטאים אך ורק כ-"ʎ".