יהודה גדליה
יהודה גדליה (המאה ה-15, ליסבון – סביבות 1526, סלוניקי, האימפריה העות'מאנית) היה רב ובעל בית דפוס, אשר פעל במאה ה-16 בפורטוגל ובסלוניקי.
| לידה |
המאה ה־15 ליסבון  |
|---|---|
| פטירה |
סביבות 1526 סלוניקי |
| תקופת הפעילות |
?–1526 |
| השתייכות | רבני פורטוגל וסלוניקי |
| תחומי עיסוק | תלמוד, אגדה, הלכה, פסיקה |
| תפקידים נוספים | דפס |
  | |
ביוגרפיה עריכה
ר' יהודה גדליה בן משה גדליה דפס פורטוגזית, יליד ליסבון. עסק כמנהל עבודה בבית הדפוס של אליעזר טולדנו בליסבון. גורש מפורטוגל והתיישב בסלוניקי.[1] בשנת 1515 הקים את הדפוס העברי הראשון שהוקם בעיר זו, תוך שימוש בגופנים שהביא עמו מליסבון.[2] החל בהדפסת התלמוד בשנים 1519–1523. במהדורתו נכלל פירוש רש"י, אך לא התוספות. הגופן שבגמרא ריבוע ובפרשנות בכת"י רש"י בסגנון פורטוגל.[3] אחת העבודות הראשונות שנדפסו הייתה "עין יעקב" של יעקב בן חביב, אשר גדליה העריך מאוד. ר' גדליה היה יודע ספר.[4] רבי יעקב בן חביב מעיד בהקדמתו לעין יעקב על האיכות החשובה והיקרתית של עבודת בית הדפוס גדליה:
אמן ראוי, בעל שם, קשיש, בעל אופי חביב ואמין, הוא האיש המכובד והחכם הזה, כבוד הרב יהודה גדליה - ה' יגן עליו ויעניק לו חיים טובים וארוכים. הכרתי אותו בימיו הראשונים בליסבון בביתו של החכם הנכבד והצנוע - כבוד הרב אליעזר טולדנו ז"ל, שהיה כבן ואח לו, גדליה לקח על עצמו את עבודת הקודש שנעשתה בביתו של טולדאנו. כשהגיע לעיר הזאת, הרב גדליה הוציא הרבה כסף ומאמץ גדול כדי להשיג עבודה זו לשלמות. בניו ואחרים בביתו הקדישו את עצמם בלב שלם לעבודה זו.
— "עין יעקב" של ר' יעקב בן חביב, הדפסה ראשונה 1516
גדליה עסק גם הוא בכתיבת ספרי הלכה ופירושי ספרי קודש וביניהם פירושו על מסכתות מהתלמוד הירושלמי, אינדוקס לתלמוד הירושלמי (קונסטנטינופול, 1573), פירוש למדרש רבה (סלוניקי, 1595), וכן הערותיו זוהר (סלוניקי, 1596-97).[5][6]
גדליה נפטר בסביבות 1526 בסלוניקי. עבודת בית הדפוס נמשכה על ידי ילדיו, שהוציאו לאור כשלושים ספרים.
רשימה חלקית של ספרים שהודפסו בבית הדפוס בסלוניקי עריכה
- בשנת 1522 הדפיס את עבודתו של יצחק ארמה "עקדת יצחק"
- התלמוד, הודפס בשנים 1519 - 1523
- "עין יעקב" של ר' יעקב בן חביב. שני סדרים ראשונות יצאו לאור ב-1516 אך המחבר נפטר לפי השלמת הדפסת כל הסדרים. בנו רבי לוי בן חביב השלים את המלאכה.[7]
- "מאיר איוב" של ר' מאיר עראמה,.[8]
- "אות אמת" של רבי מאיר ב"ר שמואל בנבנישתי, הכולל גם את הגהות ר' יהודה גדליה.[9]
- "ארבעה טורים" לר' יעקב בן אשר, לפני שנת 1540.[10]
- "משמיע ישועה" של יצחק אברבנאל (מהדורה ראשונה), 1595.[11]
קישורים חיצוניים עריכה
- דוד הלחמי, רבי יעקב ברבי שלמה חביב (בעל "עין יעקב"), חכמי ישראל, תל אביב תשי"ח, חלק א', עמ' כ"ה, באתר אוצר החכמה
- עין יעקב, ב"אנציקלופדיה יהודית" שבאתר "דעת"
הערות שוליים עריכה
- ^ The Ot Emet's Scholia to the "Midrash" on the Five Scrolls /הגהות "אות אמת" למדרשי המגילות ארנון עצמון and Arnon Atzmon Sidra: A Journal for the Study of Rabbinic Literature /סידרא: כתב-עת לחקר ספרות התורה שבעל-פה Vol. כז/כח (תשע"ג / 2013), pp. 211-222 Published by: Bar Ilan University Press ארנון עצמון, Arnon Atzmon, The Ot Emet's Scholia to the "Midrash" on the Five Scrolls / הגהות "אות אמת" למדרשי המגילות, Sidra: A Journal for the Study of Rabbinic Literature / סידרא: כתב-עת לחקר ספרות התורה שבעל-פה כז/כח, 2013, עמ' 211–222
- ^ Joseph Jacobs, Meyer Kayserling, "Gedaliah, Judah, Don"
- ^ מלבד מסכת ראש השנה שבגמרא זו כל הדפוס בכת"י רש"י - מסכת זו לא נדפסה בסלוניקי אלא בפס. גופן הטופס הוא ספרדי, שונה מגופנים האיטלקיים. Chapters in the history of printing in Salonica /פרקים בתולדות הדפוס בשאלוניקי ישראל מהלמן and Israel Mehlman Sefunot: Studies and Sources on the History of the Jewish Communities in the East /ספונות: מחקרים ומקורות לתולדות קהילות ישראל במזרח כרך יג, The Book of Greek Jewry - III / ספר יוון - כרך ג (תשל"א-תשל"ח). רטו-רעב Published by: Yad Izhak Ben Zvi /יד יצחק בן-צבי
- ^ נמצא ספרו של שלמה בן יהודה אבן גבירול, "מבחר הפנינים", באתר הספרייה הלאומית
- ^ Gotthard Deutsch, M. Seligsohn, "Gedaliah (Gadilia), Judah Ben Moses"
- ^ גדליה, יהודה בן משה, דיני שחיטה, מאה ט"ז-י"ז, באתר הספרייה הלאומית
- ^ Gotthard Deutsch, Bernhard Friedberg, "Ḥabib, Jacob (Ben Solomon) Ibn"
- ^ Rabbi Meir Arama's Letter of Censure against Isaac Abravanel – A Riddle Solved /איגרת ר' מאיר עראמה נגד ר' יצחק אברבנאל והתקבלותה: חידה שבאה על פתרונה יוסף הקר and Joseph R. Hacker Tarbiẕ /תרביץ כרך עו, חוברת ג/ד (ניסן-אלול תשס"ז), pp. 501-518 Published by: Mandel Institute for Jewish Studies /המכון למדעי היהדות ע"ש מנדל יוסף הקר, Joseph R. Hacker, Rabbi Meir Arama's Letter of Censure against Isaac Abravanel – A Riddle Solved / איגרת ר' מאיר עראמה נגד ר' יצחק אברבנאל והתקבלותה: חידה שבאה על פתרונה, Tarbiz / תרביץ עו, 2007, עמ' 501–518
- ^ The Ot Emet's Scholia to the "Midrash" on the Five Scrolls /הגהות "אות אמת" למדרשי המגילות ארנון עצמון and Arnon Atzmon Sidra: A Journal for the Study of Rabbinic Literature /סידרא: כתב-עת לחקר ספרות התורה שבעל-פה Vol. כז/כח (תשע"ג / 2013), pp. 211-222 Published by: Bar Ilan University Press ארנון עצמון, Arnon Atzmon, The Ot Emet's Scholia to the "Midrash" on the Five Scrolls / הגהות "אות אמת" למדרשי המגילות, Sidra: A Journal for the Study of Rabbinic Literature / סידרא: כתב-עת לחקר ספרות התורה שבעל-פה כז/כח, 2013, עמ' 211–222
- ^ What Makes Antique Books So Rare? /סיבות לנדירות ספרים עבריים ישראל מהלמן and I. Mehlmann Proceedings of the World Congress of Jewish Studies /דברי הקונגרס העולמי למדעי היהדות Vol. ה, Volume V, Division V: Research Projects-Reports and Articles Based on the Projects' Findings; Jewish Demography / כרך ה, חטיבה ה: מפעלי מחקר בתחום מדעי היהדות: דינים-וחשבונות ומאמרים מדעיים, המבוססים על תוצאות מפעלי המחקר; מאמרים בדמוגרפיה יהודית (תשכ"ט / 1969), pp. 57-65 Published by: World Union of Jewish Studies /האיגוד העולמי למדעי היהדות ישראל מהלמן, I. Mehlmann, What Makes Antique Books so Rare? / סיבות לנדירות ספרים עבריים, Proceedings of the World Congress of Jewish Studies / דברי הקונגרס העולמי למדעי היהדות ה, 1969, עמ' 57–65
- ^ Winner Auction March 2012