יחסי ירדן–מצרים
| יחסי ירדן–מצרים | |
|---|---|
|
|
| |
| ירדן | מצרים |
| שטח (בקילומטר רבוע) | |
| 89,342 | 1,001,450 |
| אוכלוסייה | |
| 11,373,043 | 114,038,085 |
| תמ"ג (במיליוני דולרים) | |
| 47,451 | 476,748 |
| תמ"ג לנפש (בדולרים) | |
| 4,172 | 4,181 |
| משטר | |
| מונרכיה חוקתית | רפובליקה |
יחסי ירדן–מצרים ידעו עליות ומורדות במשך השנים לאור האינטרסים השונים של מנהיגי הממלכה הירדנית ההאשמית ומנהיגי הרפובליקה הערבית המצרית מצד אחד והרצון להציג אחווה ערבית בפני תושבי המדינות, מצד שני. שתי המדינות החברות בארגונים: הליגה הערבית, ארגון הסחר העולמי, הארגון לשיתוף פעולה אסלאמי, המועצה לאחדות כלכלית ערבית והאומות המאוחדות. היחסים בין שתי המדינות כוננו לראשונה בשנת העצמאות של ירדן, 1946, ימים ספורים לאחר הכרזת העצמאות.
היסטוריה עריכה
הצהרתו של עבדאללה על סיפוח הגדה המערבית לממלכתו, בניגוד לעמדת מדינות ערב האחרות, העיבה על היחסים בין ירדן ומצרים. עם זאת, בשנים הראשונות שלאחר הסיפוח הגיבה אליה מצרים במתינות[1][2]. בפברואר 1956 הורעו היחסים לאור כוונת ירדן להצטרף לברית בגדד[3].
בימיה הראשונים של הרפובליקה הערבית המאוחדת, בשנת 1958, נעשה ניסיון להציג "ירח דבש" בין ירדן לרפובליקה, אולם סירובה של הרפובליקה להכיר בסיפוח הגדה המערבית על ידי ירדן והצהרת נאצר על הצורך להקים צבא פלשתינאי בירדן, העיבו על היחסים[4].
ב-6 באפריל 1972 ניתקה ממשלת מצרים את היחסים במחאה על התוכנית הירדנית לפדרציה עם יהודה ושומרון, שלא לקחה בחשבון את האינטרסים של אש"ף. יחסים אלה כוננו בשנית ב-11 בספטמבר 1973[5]. היחסים נותקו שוב ב-1979, הפעם על ידי ממשלת ירדן, במחאה על הסכמי קמפ דייוויד בין ישראל למצרים. בעקבות פרוץ מלחמת לבנון הראשונה ב-1982, הפעילה ממשלת ארצות הברית לחץ על שתי הממשלות להגיע להסדר במטרה לגבש אסטרטגיית שלום משותפת מול ממשלת ישראל[6], והיחסים כוננו בשלישית ב-25 בספטמבר 1984.
קישורים חיצוניים עריכה
הערות שוליים עריכה
- ^ המבוכה בחבר הערבי, הארץ, 25 באפריל 1950
- ^ שתיקת משרד החוץ הבריטי בענין הסיפוח, הארץ, 26 באפריל 1950
- ^ מיכאל אסף, הקרע הערבי המחודש, דבר, 3 בפברואר 1956
- ^ שוב מתגונן חוסיין מפני עבדול נאצר, הארץ, 4 בפברואר 1960
- ^ US diplomatic cable on the resumption of relations
- ^ "Ronald Reagan: Remarks of President Reagan, President Mohammed Hosni Mubarak of Egypt, and King Hussein I of Jordan Following Their Meetings"