מאתינה (באנגלית: Mathinna;‏ 18351852) הייתה נערה אבוריג'ינית אוסטרלית שאומצה, ולאחר מכן ננטשה, על ידי מושל ארץ ואן דימן (כיום טסמניה), סר ג'ון פרנקלין. היא מתה בגיל צעיר, שרידי גופתה כנראה הוצאו מהקבר, נבדקו על ידי חוקר בריטי ונלקחו לאוניברסיטת מלבורן, לכאורה לצורכי מחקר. לימים הפכה לסמל של ההתייחסות הרעה של הבריטים והלבנים האוסטרליים לאבוריג'ינים[1].

"מאתינה" ציור צבעי מים מעשה ידי תומאס בוק בשנת 1842 עת הייתה בת שבע. 

קורות חיים עריכה

מאתינה נולדה באי פלינדרס (Flinders), נקרא בשם "מרי" והייתה הבת של טואוגרר, צ'יף שבט לואורין ורעייתו וונגרניפ. בשנת 1833 נאסרו כל אנשי השבט על ידי ג'ורג' אוגוסטוס רובינסון (Robinson), ראש הרשות האחראית על האבוריג'ינים. לאחר שנתפסה, בהיותה בת שש, שונה שמה ל"מאתינה" והיא נשלחה על ידי רובינסון כמתנה למושל סר ג'ון פרנקלין ורעייתו ליידי ג'יין, ואומצה על ידם. מאתינה גדלה בבית המושל לצד בתו של המושל אלינור.

מאתינה התקשתה להסתגל למעבר מהכפר הקטן באי פלינדרס לבית המושל. באחד המכתבים שכתבה היא תיארה איך כואבות לה הרגליים בשל הגרביים והנעליים שאמרו לה ללבוש, אך היא מודה לאביה המאמץ על שנתן לה אותם.

כאשר סר ג'ון פרנקלין נקרא חזרה לאנגליה בשנת 1843, הוא ורעייתו השאירו את מתינה בבית יתומים בהובארט, בהיותה בת שמונה. מאתינה התקשתה להסתגל למעבר מבית המושל לבית היתומים. היא נשלחה חזרה לאי פלינדרס בשנת 1844, ושנה לאחר מכן, בגיל 9, נשלחה שוב לבית היתומים. בשנת 1851, כאשר הייתה בת שש עשרה נשלחה אל היישוב האבוריג'יני אויסטר קואוב (Oyster Cove) ממערב להובארט.

ב-1 בספטמבר 1852, מאתינה מתה בטביעה בשלולית, ככל הנראה בהיותה שתויה, בגיל 17 או 18.

מאתינה נקברה, ככל הנראה, בבית הקברות האבוריג'יני של הכפר. גופתה הוצאה מקברה, לצד כל שאר האבוריג'ינים הקבורים בבית הקברות, על ידי ויליאם קראות'ר בשנת 1907 ונלקחה לאוניברסיטת מלבורן, לכאורה לצורכי מחקר.

מאבק ציבורי שנערך בשנת 1985, על ידי האבוריג'ינים הטסמנים הביא להשבת שרידי הגופות ושריפתן בטקס לוויה.

הנצחה עריכה

העיירה מאתינה בטסמניה נקראת על שמה, כמו גם הפטרייה Entoloma mathinnae.

אזכורים תרבותיים עריכה

מאתינה אוזכרה במספר יצירות ספרותיות ותיאטרליות ובהן:

  • 1954: בלט שהופק על ידי לורל מרטין - והוא אחת היצירות האוסטרליות הראשונות, העוסקת בנושא אוסטרלי מקורי (ונועז מאוד בהתייחס לתקופה בה יוצר). 
  • 1967: סיפור ילדים היסטורי בשם "אנשיה של מאתינה" מאת נאן צ'ונסי.
  • 2008: בלט בשם "מאתינה" בכוריאוגרפיה מאת סטיבן פייג', עבור להקת המחול באנגארה, בהשראת עבודתה של לורל מרטין.
  • 2008: רומן בשם "Wanting" מאת ריצ'רד פלאניגן.

ראו גם עריכה

קישורים חיצוניים עריכה

הערות שוליים עריכה