מיין קון
מיין קון הוא גזע של חתול הבית. הגזע נחשב לגדול ביותר מבין גזעי החתולים המבויתים.
 | |
| ארץ מוצא | מיין |
|---|---|
| תכונות | |
| משקל |
6.8 ק"ג  |
| מיון | |
| משפחה | חתוליים |
| מין | חתול בר |
  | |
היסטוריה של הגזע עריכה
מקורו של המיין קון ממדינת מיין שבצפון ארצות הברית, הסברה המקובלת היא שהמיין קון התפתח מזיווג של חתול בית עם חתול קצר שיער של אחד המתיישבים באמריקה וחתול ארוך שיער של אחד הסוחרים שהגיעו לאזור. האחרון הזדווג עם חתולים קצרי שיער מקומיים, ואלה, שרדו את החורף הקשה של ניו אינגלנד ויצרו דור נוסף של צאצאים, כך שהחתול נוצר בלי התערבות אדם. הגזע התפתח טבעית לחתול חסון, מתאים לחורף הקשה והאקלים המשתנה של האזור. הוא זכה לכינוי "הענק העדין" בשל אופיו הנינוח, ובשל חסינותו לאקלים השתמשו בו בחוות באזור כלוכד עכברים.
הראשונה שהחלה בתיעוד הגזע בתחרויות היא גברת א. ר. פירס. נציג רשמי ראשון בתערוכות מטעם ילידי אמריקה נרשם בינואר 1878. בתחילה זכה המיין קון לניצחונות רבים בתערוכות חתולים, אולם נציגותו בתערוכות דעכה בהדרגה עד 1950, אז פורסמה שמועה, כי הגזע נכחד. בתקופה זו אלטה סמית' ורובי דייר הקימו את "המועדון המרכזי למיין קון", במטרה לעקוב אחר רישומים של החתול ולהחזירו למודעות ולתערוכות. עד סופו של הארגון ב-1963 הוא פעל רבות למען הגזע, כולל קביעת סטנדרט הגזע. לאחר ניסיונות רבים, החל מ-1 במאי 1975 הוכר המיין קון כגזע נפרד, ולא כחלק מהפרסיים. שנה מאוחר יותר, ב-1976 הוכר סטנדרט הגזע לאליפות.
הרבה אגדות קשורות למוצאו: בובקט אמריקאי שהזדווג עם חתולי בית שהובאו לצפון אמריקה או חתולי בית שהזדווגו עם דביבונים, למרות שהברירה האחרונה אינה אפשרית גנטית. אגדה נוספת מספרת שהם צאצאי החתולים של מארי אנטואנט, מלכת צרפת לשעבר, שהתרבו עם חתולים באמריקה.
מראה כללי עריכה
פרווה עשירה ושופעת הבנויה מפרווה תחתונה רכה ופרווה עליונה מעט יותר קשה. גדול ממדים, בעל גוף חסון ושרירי, מסיבי מאוד, רחב חזה, בעל גוף ארוך ומלבני, רגליים לא מאוד ארוכות וחזקות שיוצרות מלבן עם הגוף; ראש ארוך עם קווים מלבניים. אוזניים גדולות, רחבות בבסיס ומעט עגולות בקצוות, שעירות, גם החוצה מגבולות האוזניים, מיקום האוזניים - גבוה על הראש. עיניים גדולות במבנה מעט אלכסוני, אך נראות עגולות כאשר החתול פותח אותן; מתפתח לאט, ולעיתים מגיע להתפתחות מלאה רק בגיל 3-4 שנים. גזע מאוד פופולרי בארצות הברית וגם באירופה. הפרווה ארוכה כדוגמת החתול הפרסי. כל הצבעים מותרים לגידול, כולל כל הצבעים והדוגמאות עם לבן. לא מוכרים: דוגמת הפרווה של הסיאמיים והצבעים שוקולד, לילך, קינמון ופון (סוג מסוים של קרם).
משקל נקבות 4-6 ק"ג, זכרים 5.5-7 ויותר.
קישורים חיצוניים עריכה
- מיין קון, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)