מיקשה דומונקוש

מיקשה דומונקוש (במקור פליישמן,[1] בהונגרית: Domonkos Miksa; ואגווצ'ה, 28 במרץ 1890בודפשט, 25 בפברואר 1954) היה מהנדס מכונות הונגרי-יהודי, קצין צבא, אחד ממנהיגי גטו בודפשט במלחמת העולם השנייה.

מיקשה דומונקוש
Domonkos Miksa
אין תמונה חופשית
אין תמונה חופשית
לידה 28 במרץ 1890
Veča, סלובקיה עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 25 בפברואר 1954 (בגיל 63)
בודפשט, הרפובליקה העממית ההונגרית עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה הונגריה עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

ביוגרפיה עריכה

אביו, דוד משה פליישמן, היה סוחר, שם אמו הי ה רוזליה קוליש. דומונקוש למד בבית ספר דתי יהודי, ולאחר מכן בחטיבת ביניים אזרחית רגילה. לאחר מכן, בחטיבה העליונה, שם הפך לסטודנט באקדמיה למסחר, ואחריו שהה שנתיים במכללה טכנית בגרמניה, שם קיבל את תואר המהנדס. מכיוון שדיבר היטב גם גרמנית, חברת קטרפילר חתמה איתו הסכם להשקת הטרקטור האמריקאי בעל שרשראות הפלדה (שהיה חידוש עצום אז) במרכז אירופה. בשנת 1911 התנדב לשירות צבאי של שנה (בדרגה מיוחדת שסימונה היה בדרך כלל סרט צבעוני ברוחב של 1 סנטימטר תפור על שרוול ז'קט החייל, שרק הזכאים לכך לבשו אותו והסימון הבטיח קידום מהיר כנגד). בשל כישוריו כמהנדס הוצב ביחידה ממונעת ה- Kraftfahrttruppe ועד מהרה הפך למפקד שלה. משנת 1912 חזר לעבוד אצל חברת קטרפילר.[2] הוא גויס שוב לצבא לאחר פרוץ מלחמת העולם הראשונה ועל אף שהצטרף רק כנגד הוא הועלה במהירות לדרגת סגן. הוא נפצע מספר פעמים וזכה באותות הצטיינות רבים על גבורתו. הוא התחתן ב־16 בפברואר 1918, עם גבריאלה רוז'ה, בתם היפהפייה ובת ה-18 בלבד של מרטון רוז'ה ובורבאלה קראוס.[3] שני בנים נולדו להם. הבכור פטר בשנת 1919, בשנת 1921 אישטוואן ולאחר מכן בתם אנה. הנישואים התפרקו די מהר לאחר מכן.[4] לאחר נפילת הרפובליקה הסובייטית ההונגרית הוא קיבל הכרה ואותות הצטיינות ממשרד ההגנה ההונגרי בשל תפקידיו במלחמה. דומונקוש התחתן בפעם השנייה בשנת 1925 עם שטפאניה סבו, שהייתה אלמנה ונשואה קודם במשפחת הרצל. במהלך שנות השלושים, כעובד של חברת קטרפילר, הוא קיים באופן קבוע תצוגות של כלי העבודה של החברה.[5] במשך הזמן נקרא מספר פעמים לאימונים במילואים ובשנת 1935 הועלה לדרגת סרן. הוא עמד בראש המחלקה הטכנית של המועצה היהודית (Judenrat) בשנת 1944, ובזכות אותות ההצטיינות והכבוד שקיבל הוענקה לו חסינות (מרדיפות בשל היותו יהודי) על ידי עוצר הונגריה האדמירל מיקלוש הורטי.[6] לאחר הפוטש של פרנץ סלשי מנהיג מפלגת צלב החץ הפשיסטית שהדיח את הורטי באוקטובר 1944 דומונקוש הפך לאחד ממנהיגי הגטו הגדול בבודפשט והגן על יהודי הגטו בהקרבה עצמית. הוא התמנה למזכ"ל הקהילה היהודית בפשט (חלקו המזרחי של בודפשט) בשנת 1945, מתפקיד זה פרש לגמלאות בשנת 1950. ב־7 באפריל 1953 נעצר על ידי הרשות להגנת המדינה (המשטרה החשאית ההונגרית שכינויה הנפוץ היה "הרשות להגנת המדינה" (בהונגרית: Államvédelmi Hatóság או בקיצור ÁVO או ÁVH) ועונה על ידה באכזריות. הוא הואשם אפילו ברצח ראול וולנברג יחד עם לאיוש שטקלר ולאסלו בנדק (הרופא הראשי של בבית החולים ברחוב סבולצ'י). הוא הואשם גם בתמיכה בציונות. עם מותו של סטלין לא הצליחו להביאו למשפט ראווה. לאחר תשעה חודשי עינויים ב־13 בנובמבר שקל 45 קילו כששוחרר ממרתפי ה- ÁVO ואושפז בבית חולים. העינויים הגופניים הרסו את בריאותו וזמן מה לאחר שחרורו מבית החולים הוא נפטר.

ראו גם עריכה

  • מצבות יהודיות בבודפשט Zsidó síremlékek Budapesten. Szerk. Haraszti György. Bp., Nemzeti Kegyeleti Bizottság, 2004

לקריאה נוספת עריכה

הערות שוליים עריכה

  1. ^ A Belügyminisztérium 1912. évi 57774. sz. rendelete. MNL-OL 30791. mikrofilm 953. kép 3. karton. Névváltoztatási kimutatások 1912. év 13. oldal 5. sor.
  2. ^ "Domonkos Miksa irodája". centropa.
  3. ^ A házasságkötés bejegyezve Budapest V. ker. polgári akv. 129/1919. folyószáma alatt.
  4. ^ A budapesti kir. tszék 43007/1924. sz. ítélete.
  5. ^ "Domonkos Miksa traktorbemutatója". centropa.
  6. ^ על פי צו 2.040 / 1944 מתאריך 21 באוגוסט 1944. של ראש ממשלת הונגריה אושר למיקלוש הורטי עוצר הונגריה להעניק חסיון ליהודים בעלי הישגים יוצאי דופן.