מציצה
מציצה היא הליך של יניקה באמצעותו מבוצעת שאיבת נוזל לוואקום חלקי או מלא. כל גורי היונקים נולדים עם רפלקס מציצה[1], אשר באמצעותו הם יונקים מזון נוזלי, כגון חלב. הגורים אינם צריכים ללמוד את הרפלקס מכיוון שהוא אינסטינקטיבי. בפעוטות רפלקס המציצה קיים מהלידה ועד גיל 4 חודשים. הרפלקס מתבטא בכך שכאשר נוגעים בזווית פי התינוק הוא מפנה את ראשו לכיוון בו ננגע, פותח פיו ומוכן למצוץ. ככל שהתינוק מתפתח, המציצה הופכת לפעולה רצונית יותר ויותר. מרכיב המציצה של התינוק נחשב לחלק ממנגנון בן שלושה שלבים: מציצה-בליעה-נשימה. הסנכרון בין שלושת אלה הוא הדפוס ההתפתחותי הראשון הדורש תזמון ורצף של תנועות, ומחקרים מצאו כי הוא קריטי להתפתחות הסנסורית-מוטורית, להתפתחות הקוגניטיבית, להתפתחות הדיבור והשפה, לוויסות פיזיולוגי-רגשי, לשליטה בתנוחה, לאכילה ולהאכלה, ולהתפתחות האישיות.
בעלי חיים בוגרים מסוימים משתמשים במציצה כדי לשתות, כגון בני האדם, המשתמשים בקשיות לשתייה, או העטלף הערפדי, הפוצע את טרפו ואז מוצץ את דמו. בעל חיים נוסף המוצץ דם היא העלוקה. היא עושה זאת באמצעות שלוש מלתעות המכילות כל אחת כ-100 שיניים זעירות. במקביל למציצה, העלוקה מחדירה חומר נוגד קרישה בשם הירודין, העוזר להמשיך את פעולת הניקוז.
הערות שוליים עריכה
