מריאן ורשנין
מריאן ורשנין פון ורש (בגרמנית: Marijan Varešanin von Varesch; 1 בפברואר 1847 - 22 באפריל 1917) היה אציל וגנרל קרואטי בצבא האוסטרו-הונגרי אשר שימש כמושל בוסניה והרצגובינה.
 | |
| לידה |
1 בפברואר 1847 גוניה, האימפריה האוסטרית  |
|---|---|
| פטירה |
22 באפריל 1917 (בגיל 70) וינה, האימפריה האוסטרו-הונגרית  |
| מקום קבורה |
בית הקברות המרכזי בווינה  |
| מדינה |
קרואטיה |
| השכלה |
|
| השתייכות |
 הצבא האוסטרו-הונגרי |
| תקופת הפעילות | 1866–1911 (כ־45 שנים) |
| דרגה |
 גנרל חיל הרגלים |
| תפקידים בשירות | |
|
מפקד הדיוויזיה ה-18 מפקד הקורפוס ה-15 מושל בוסניה והרצגובינה | |
| פעולות ומבצעים | |
|
מלחמת העולם הראשונה | |
  | |
ביוגרפיה עריכה
ורשנין נולד ב-1 בפברואר 1847 בעיר גוניה אשר השתייכה לממלכת סלאבוניה אשר הייתה חלק מהאימפריה האוסטרית. העיר נמצאת כיום בתחומי קרואטיה המודרנית. הוא למד בבית הספר לצוערים ברייקה, ולאחר מכן נכנס ללימודים באקדמיה הצבאית הטרזיאנית בווינר נוישטאדט. ב-1866 הוא התגייס לצבא האוסטרו-הונגרי בדרגת לויטננט, והוצב ברגימנט הרגלים ה-78. ובין 1869-1871 למד בקריגסשולה (בית ספר לקצינים) בווינה. ב-1 בינואר 1872 הועבר למטה הדיוויזיה ה-2 בווינה, וב-1 במאי של אותה שנה הועלה לדרגת אובר-לויטננט. שנה לאחר מכן הוא קודם לדרגת האופטמן. ב-1881 הוא הועלה לדרגת מיור ומונה לראש מטה הדיוויזיה ה-9 בפראג. ב-1888 הוא קודם לדרגת אוברסט, וב-4 בדצמבר 1893 מונה למפקד הבריגדה ה-48 בפשמישל. ב-1894 הוא קודם לדרגת גנרל מיור, ובין אוקטובר 1896 למרץ 1897 פיקד על הבריגדה ה-3. לאחר מכן קיבל פיקוד על הדיוויזיה ה-18 במוסטר, והועלה לדרגת פלדמרשל-לוטננט. ב-1908 הוא הועלה לדרגת גנרל.
ב-7 במרץ 1909 הוא מונה למפקד הקורפוס ה-15 אשר הוצב בסרייבו, ובמקביל מונה למושל בוסניה והרצגובינה. זמן קצר לאחר מכן הועבר הפיקוד על הקורפוס למוריץ פון אופנברג, אולם תפקיד המושל נותר בידי ורשנין. הלאומנים הבוסנים ראו בוורסנין מדכא, והוא היה מועמד להתנקשות בידי ארגון הטרור היד השחורה. ב-10 ביוני 1910 ניסה בוגדן ז'רייץ' להתנקש בחייו בטענה ש"הוא הרוויח את הקריירה שלו על ידי כך ששפך את דם אחיו". הוא ירה בו חמישה כדורים, ולאחר שסבר שוורשנין מת התאבד בעצמו. למרות שלמעשה ורשנין רק נפצע, ואף קיבל תואר פרייהר מפרנץ יוזף הראשון, קיסר אוסטריה, ניסיון ההתנקשות הרתיע אותו והוא החל לשקול פרישה. ב-10 במאי 1911 התקבלה בקשתו לפרישה, וב-10 ביולי של אותה שנה הוא פרש לאחר 45 שנות שירות והוחלף בידי אוסקר פוטיורק.
קישורים חיצוניים עריכה
- מריאן ורשנין באתר המוקדש לצבא האוסטרו-הונגרי (באנגלית)