ממלכת סלאבוניה
ממלכת סלָאבוניה הייתה חלק מממלכת הבסבורג, ולאחר מכן חלק מהאימפריה האוסטרית. בשנת 1867 נחתמה הפשרה האוסטרו-הונגרית של 1867 ולפיה נכללה סלאבוניה כחלק מהנחלות ההונגריות באימפריה, ובשנת 1868 נחתמה הפשרה ההונגרית-קרואטית ובה צורפה סלאבוניה לקרואטיה ליצירת ממלכת קרואטיה-סלאבוניה, שהתקיימה עד לאחר תבוסת האימפריה האוסטרו-הונגרית במלחמת העולם הראשונה בשנת 1918.
| |||
 | |||
| ממשל | |||
|---|---|---|---|
| משטר | מונרכיה | ||
| שפה נפוצה |
לטינית גרמנית קרואטית | ||
| עיר בירה | אוסייק | ||
| רשות מחוקקת |
הפרלמנט הקרואטי  | ||
| גאוגרפיה | |||
| יבשת | אירופה | ||
| היסטוריה | |||
| הקמה | הסכם קרלוביץ | ||
| תאריך | 1699 | ||
| פירוק | הפשרה ההונגרית-קרואטית | ||
| תאריך | 1868 | ||
| ישות קודמת |
 סנג'ק פוז'גה | ||
| ישות יורשת |
 ממלכת קרואטיה-סלאבוניה | ||
| שטח בעבר | 9,246 קמ"ר (נכון ל־1868) | ||
| אוכלוסייה בעבר | 341,480 (נכון ל־1868) | ||
| שונות | |||
 | |||
  | |||
רקע עריכה
בשנת 1526 נהרג לאיוש השני, מלך בוהמיה והונגריה בקרב מוהאץ', ועם מותו נכחד בית יגלו (המשפחה ממנה באו מלכי פולין, ליטא, צ'כיה והונגריה). התבוסה הדגישה את חוסר היכולת של הנוצרים הפאודלים להילחם באימפריה העות'מאנית. בשנים לאחר מכן כבשו העות'מאנים את רוב שטחה של ממלכת הונגריה, ובכלל זה את אזור סלאבוניה, שנכלל בסנג'ק פוז'גה.
היסטוריה עריכה
בשנת 1699 נחתם הסכם קרלוביץ אשר סיים את מלחמת האימפריה העות'מאנית-הליגה הקדושה (1683–1699), ובמסגרת ההסכם העבירה האימפריה העות'מאנית לממלכת הבסבורג את רוב שטחי ממלכת הונגריה שהיו ברשותה, ובכלל זה את אזור סלאבוניה.
בתחילה נשלט האזור על ידי ממשל צבאי-אזרחי משותף, ותושביו היו פטורים ממסים אולם נאלצו לשרת בצבא הקיסרי, אולם בשנת 1745 הפך האזור לחלק מממלכת הונגריה והיה כפוף בנוסף לממלכת קרואטיה.
במהלך מהפכות 1848 באימפריה האוסטרית, הבאן הקרואטי יוסיף ילצ'יץ' (Josip Jelačić) שיתף פעולה עם האוסטרים בדיכוי המרד בהונגריה על ידי כך שפלש לתוך הונגריה. בנוסף הצליח הבאן ילצ'יץ' לסלק את הצמיתות מקרואטיה, מה שגרם להקטנת כוחם של בעלי האדמות, לחלוקת האדמות החקלאיות ולצמצום הסיכון לרעב. קרואטים רבים החלו להגר לארצות אמריקה, מגמה שנמשכה במאה השנים הבאות וגרמה ליצירת פזורה קרואטית גדולה.
בשנת 1867 הושגה הפשרה האוסטרו-הונגרית של 1867, ולפיה הפכה קרואטיה לנחלת כתר הונגרית. בשנת 1868 הושגה פשרה בין קרואטיה להונגריה ונחתמה הפשרה ההונגרית-קרואטית, ולפיה אוחדו ממלכות קרואטיה וסלאבוניה לממלכת קרואטיה-סלאבוניה. קרואטיה קיבלה אוטונומיה מסוימת בעניינים מנהליים, חינוכיים, דתיים ומשפטיים, בעוד שהונגריה נשארה אחראית על תחומי החוץ והביטחון.
לאחר מכן עריכה
ממלכת קרואטיה-סלאבוניה התקיימה עד לאחר תבוסת האימפריה האוסטרו-הונגרית במלחמת העולם הראשונה. עם תום המלחמה הוקמה מדינת הסלובנים, הקרואטים והסרבים, שלאחר מכן הצטרפה לממלכת סרביה ליצירת ממלכת הסרבים, הקרואטים והסלובנים, שהפכה בשנת 1921 לממלכת יוגוסלביה.
כלכלה עריכה
ממלכת סלאבוניה הייתה ברובה מדינה חקלאית, כמו ממלכת קרואטיה, והיא הייתה ידועה בייצור המשי שלה. החקלאות וגידול הבקר היו העיסוק הרווח ביותר של התושבים, ובנוסף גודלו במדינה תירס, קנבוס, פשתן, טבק וליקוריץ. כמות היין המיוצרת במדינה הייתה גם היא גדולה, ובמיוחד במחוז סריים. בנוסף הייתה קיימת גם תעשייה במדינה, ובשנת 1857 היא עמדה על 11.01% מכלל התעסוקה.
