פאולוס הדיאקון

נזיר בנדיקטיני, סופר והיסטוריון מהמאה ה-8

פאולוס הדיאקון (סביבות 72013 באפריל, ככל הנראה בשנת 799), הידוע גם כפאולוס דיאקונוס (Paulus Diaconus), ורנפרד (Warnefred), בארנפרידוס (Barnefridus), וקאסינסיס (הנזיר ממונטה קאסינו, Cassinensis), היה היסטוריון, משורר ונזיר בנדיקטיני בן המאה ה-8 שהתפרסם בחיבורו בנושא ההיסטוריה של הלומברדים. נחשב בעיני חלק מן החוקרים ל"אבי ההיסטוריוגרפיה האיטלקית".[1]

פאולוס הדיאקון
לידה 720?
Cividale del Friuli, איטליה עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 799? (בגיל 79 בערך)
מנזר מונטה קאסינו, מדינת האפיפיור עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ממלכת לומברדיה עריכת הנתון בוויקינתונים
שפות היצירה לטינית של ימי הביניים, איטלקית עריכת הנתון בוויקינתונים
יצירות בולטות תולדות הלומברדים, The bishops of Metz, Historia Romana עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

פאולוס נולד בפריולי למשפחת אצולה שהייתה מצאצאי הלומברדים שהגיעו עם אלבוין לאזור. המשפחה גורשה חלקית על ידי האווארים אבל סבו של פאולוס נותר באזור צ'יבידלה דה פריולי של ימינו והקים שם משפחה. פאולוס התחנך בחצר המלך רטכיס בפאביה ולאחר מכן הפך עצמו למחנך והיה למחנכה של הנסיכה אדלפרגה (אנ'). לפני 774 נכנס למנזר מונטה קאסינו, ככל הנראה עם הכיבוש הקרולינגי.

לבקשת אדלפרגה ובעלה, אריכיס השני, החל בכתיבת ספר המתאר את ההיסטוריה של רומי, שהגיעה עד ימי יוסטיניאנוס הראשון והשלימה עם 16 כרכיה את עבודתו של ההיסטוריון הרומי אוטרופיוס. ב-782 נסע לחצרו של קרל הגדול על מנת לסייע לאחיו, שנקלע לצרה לאחר שסייע להתקוממות. לבקשת קרל הגדול, תמורת המחילה לאח, נשאר פאולוס בחצר המלך ולימד שם. בחצר חיבר כמה מעבודותיו, כולל ספר היסטוריה פרו-קרולינגי, ה-Gesta episcoporum Mettensium. פאולוס פנה למונטה קאסינו ב-787 וכתב שם את עבודותיו, כולל "תולדות הלומברדים" (Historia gentis Langobardorum). מת במונטה קאסינו.

קישורים חיצוניים עריכה

  מדיה וקבצים בנושא פאולוס הדיאקון בוויקישיתוף

הערות שוליים עריכה

  1. ^ סופיה מנשה, הכנסייה הקתולית בימי הביניים: אידאולוגיה ופוליטיקה, עמ' 154