צמח שאבאד
צֶמַח שַׁאבַּאד (5 בפברואר 1864–1935) היה עורך עיתונות ביידיש, רופא ופוליטיקאי יהודי ליטאי, בין שתי מלחמות העולם.
חייו עריכה
צמח שאבאד נולד בגטו היהודי בווילנה, לאב סוחר שחי כל ימיו במוסקבה. עם מות אביו הוצא מה"חדר" והועבר לגימנסיה רוסית. בשנת 1881, עבר עם הוריו למוסקבה, לאחר שלוש שנים החל ללמוד באוניברסיטה בעיר, ובשנת 1883 סיים את לימודיו עם תזה בנושא מחלת הסוכרת. כמו כן היה חבר בולט בתנועות שונות, בהן חברת מרבי השכלה, הס"ר ו"הקבוצה הדמוקרטית היהודית". לאחר זמן חזר לווילנה, והפיץ את רעיונות התנועה המהפכנית בעיר. בעקבות מהפכת 1905 נאסר על ידי השלטונות וישב כחצי שנה בכלא. הוא נידון לגלות, שהומרה לאחר השתדלויות רבות אצל השלטון בהרחקה מהמדינה למשך שלוש שנים. התגורר במשך שנתיים בגרמניה, בשווייץ ובאנגליה, ובשנת 1907 הורשה לחזור לווילנה. עם שובו חזר לפעילותו הציבורית, והשתייך להסתדרות הדמוקרטית של המיעוטים הלאומיים. בעת מלחמת העולם הראשונה התנדב לשרת כרופא צבאי, ונשלח לחזית גליציה. עם תום המלחמה הצטרף וייסד ועדי-עזרה רבים לפליטים ונצרכים יהודים. ייסד וניהל מוסדות ציבור רבים, והיה רופא ילדים מפורסם. בשנת 1911 העלה רעיון הקמת החברה ההיסטורית אתנוגרפית יהודית בליטא, חזון שהגשים עצמו.
שאבאד הקים, ערך והוציא לאור במשך שנים רבות דו-שבועון ביידיש, בשם "פאלקס-געזונט", לבריאות העם, ותרם רבות לקידום הבריאות, ההיגיינה והרפואה המודרנית בקהילת וילנה. כתב-העת נתקיים משנת 1923 ועד יוני 1940 (כתב העת המשיך לצאת בווילנה גם אחרי מותו של צמח שאבאד). היה מקימה של "המפלגה היהודית הדמוקרטית", ששמה הוחלף לאחר מכן ל"מפלגה העממית", חבר במועצת העיר, ונציג ב"סיים" הפולני כחבר רשימת המיעוטים.
במסגרת פעילותו הציבורית והציונית סייר ד"ר שאבאד עם קבוצת רופאים ליטאים בארץ ישראל ב-1932. במהלך מסעו נערכה לכבודו ולכבוד ד"ר אבא לפין מקובנה, קבלת פנים על ידי ועדת הבריאות של כנסת ישראל והסתדרות הרופאים בירושלים[1].
צמח שאבאד זכה להיכנס לאחד מספרי הילדים המפורסמים ביותר בשעתם, "לימפופו", מאת סופר הילדים הרוסי הנודע קורניי צ'וקובסקי (תרגם: נתן אלתרמן; צייר וחרט: יהושע קוברסקי; הוצאת עם עובד, תל אביב; תש"ג, 1943). בזכרונותיו סיפר צ'וקובסקי, כי התכוון להנציח את הרופא היהודי המפורסם מווילנה, בדמותו של "דוקטור אויזמר", הרופא המיטיב מציל החיות (בעקבות "דוקטור דוליטל" מאת יו לופטינג). הוא טיפל בילדים יהודים ונוצרים ללא הבדל והיה מוערך מאוד בווילנה שם הקימו לזכרו ב-2007, אנדרטה בצורה פסל בו הוא משוחח עם ילדה.[2]
משפחתו עריכה
בשנת 1897 התחתן צמח שאבאד בווילנה עם שיפרה גרודזנסקי, איתה חי עד סוף ימיו. שיפרה נרצחה בידי הנאצים בגטו וילנה בשנת 1943. מנישואין אלו נולדו שלושה ילדים:
- רגינה (1898–1974), נישאה לבלשן הידוע מקס ויינרייך. בנם הוא אוריאל ויינרייך, בלשן אמריקאי נודע.
- יעקב שאבאד (1901–1958) - פקיד בכיר במשרד החקלאות של ליטא הסובייטית.
- יוסף שאבאד (1904–1938), התגורר בלנינגרד, במהלך הטיהורים הגדולים נאסר, הואשם בפעילות נגד השלטון והוצא להורג.
מכתביו עריכה
- סטאטיסטיק פון דער שטערבליכקײט פון די יודען אין ווילנא: פון יאנואר 1916 ביז יוני 1917, 1918 (?), ווילנא
- פנקס: פאר דער געשיכטע פומ װילנע אין דער יארן פון מלחמה און אקופאציע, ווילנע: דרוקעריי ב. ציונסון, 1922
- קורצע כללים פון ערשטער הילף אין, תרפו 1926, ווילנא ווארשא
- שקארלאטין, תרפו 1926, ווארשא
- בויכטיפוס, תרפז 1927, ווילנא ווארשא
- ווי קעמפט מען מיט די הויז אינסעקטן תרפז 1927, ווארשא
- זעלבסט שוץ פון מענטשלעכן ארגאניזם, תרפז 1927, ווילנא ווארשא
- לעבן פון דער פרוי, תרצ 1930, ווארשא
- אויטאביאגראפיע, תרצה 1935, ווילנא
- יאר ארבעט אין דער אספיראנטור, תרצז 1937, ווילנא
- שקארלאטין און די מיטלען זי צו, תרפז 1927, ווארשא
קישורים חיצוניים עריכה
- מידע על צמח שאבאד בקטלוג הספרייה הלאומית
- ח. אב. הורוויץ, ד"ר צמח שאבאד: קוים אחדים לדמותו הרוחנית, דואר היום, 7 בפברואר 1935
- ד"ר צמח שאבאד ז"ל, דואר היום, 23 בינואר 1935
- ד"ר צמח שאבאד, ליטערארישע בלעטער, 25 בינואר 1935
- נחמן מייזיל, ד"ר צמח שאבאד, ליטערארישע בלעטער, 2 במרץ 1934
- מרדכי זלקין, וילנה של מטה: עיר כ"אם" ועיר כ"בת", אבני דרך, ירושלים תשע"ו, 259-255
צמח שאבאד (1864-1935), דף שער בספרייה הלאומית
הערות שוליים עריכה
- ^ מתוך "דאר היום" כ"ו ניסן תרצ"ב 2.5.1932
- ^ דויד פרץ, הרוחות של וילנה, באתר ישראל היום, 17 באוגוסט 2018