קולין מקלורן
קולין מקלורן (באנגלית: Colin Maclaurin; פברואר 1698 - 14 ביוני 1746), מתמטיקאי סקוטי. פיתח את טורי מקלורן ושיטות קירוב אחרות, והיה מן הראשונים שכתבו ספרי לימוד על שיטותיו של אייזק ניוטון.
 | |
| לידה |
פברואר 1698 ארגייל וביוט, הממלכה המאוחדת  |
|---|---|
| פטירה |
14 ביוני 1746 (בגיל 48) אדינבורו, ממלכת בריטניה הגדולה |
| ענף מדעי |
מתמטיקה |
| מקום מגורים |
סקוטלנד |
| מקום קבורה |
גרייפריארס קירקיארד |
| מקום לימודים |
אוניברסיטת גלאזגו |
| מנחה לדוקטורט |
רוברט סימסון |
| מוסדות | |
| פרסים והוקרה |
עמית החברה המלכותית |
| צאצאים |
ג'ון מקלורן |
  | |
חייו עריכה
מקלורן נולד בקילמודן שבארגיל לכומר ג'ון מקלורן. אביו מת כשהיה בן שנים אחדות, ואמו מתה לפני שהגיע לגיל תשע. הוא גדל בבית דודו, דניאל מקלורן, הכומר של קילמודן. את לימודיו באוניברסיטת גלאזגו החל בגיל 11, דבר שלא היה כה חריג באותה תקופה, ובגיל 14 הגן בהצלחה על תזת מאסטר בנושא "כח המשיכה". הוא המשיך ללמוד תאולוגיה, וב-1717, בגיל 19, נבחר כפרופסור למתמטיקה בקולג' מרסיקל של אוניברסיטת אברדין.
בחופשות ב-1719 וב-1721 נסע ללונדון, שם פגש את סר אייזק ניוטון, את סמואל קלארק, את המתמטיקאי מרטין פולקס, והוגים אחרים, והתקבל כחבר בחברה המלכותית.
ב-1722, לאחר שמצא מחליף שלימד במקומו באברדין, נסע לאירופה כמחנכו של ג'ורג' יום, בנו של אלכסנדר יום, הרוזן השני ממרצ'מונט. בזמן שהיו בלורן שבצרפת, כתב מסה על "התנגשות בין גופים", שזכתה ב-1724 בפרס של האקדמיה הצרפתית למדעים. מקלורן חזר לאברדין עם מותו של תלמידו במונפלייה.
ב-1725 מונה לסגנו של הפרופסור למתמטיקה באדינבורו, ג'יימס גרגורי (אחיינו של האסטרונום והמתמטיקאי ג'יימס גרגורי). המינוי היה בהמלצתו של ניוטון בכבודו ובעצמו, לאחר שזה התרשם מעבודתו עד שהציע לשלם את שכרו של מקלורן. ב-3 בנובמבר באותה שנה החליף מקלורן את גרגורי, ומייחסים לו את העלאת קרנה של אוניברסיטת אדינבורו כמוסד מדעי מוביל.
פיתוחו המתמטי החשוב ביותר של מקלורן הוא טורי מקלורן הקרויים על שמו. אלו הם טורי חזקות מהצורה , כאשר הם מקדמים ממשיים, האמורים, ולעיתים קרובות אף עולה בידם, לייצג פונקציות מורכבות וקשות לחישוב. טורים כאלה פותחו גם על ידי ג'יימס גרגורי (הדוד), אבל מקלורן לא היה מודע לפיתוח זה, וגילה את הטורים מחדש בעצמו. במקביל ללאונרד אוילר, הוא גילה גם את נוסחת אוילר-מקלורן, המקרבת אינטגרלים באמצעות ממוצע של ערכי הפונקציה, וחוסמת את השגיאה במונחי הנגזרות הגבוהות של הפונקציה המדוברת.
ב-1733 נשא לאשה את אן סטיוארט, בתו של וולטר סטיוארט שהיה בשנים 1720-1721 פרקליט המדינה של סקוטלנד; לזוג נולדו שבעה ילדים. הוא התנגד נמרצות למרד היעקוביטי של 1745, ופיקח על הפעולות להגנת אדינבורו כנגד המורדים; עם כניסתם לעיר, ברח ליורק בהזמנת הארכיבישוף של יורק.
במסעו דרומה נפל מסוסו, והעייפות, החולשה והקור שפקדו אותו גרמו להופעת בצקת. הוא חזר לאדינבורו כשצבא היעקוביטים עזב אותה, אבל מת זמן קצר אחר-כך.
קישורים חיצוניים עריכה
- קולין מקלורן, באתר פרויקט הגנאלוגיה במתמטיקה
- קולין מקלורן, באתר MacTutor (באנגלית)
- קולין מקלורן, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)