רכבת לילה לליסבון
רכבת לילה לליסבון[1] הוא רומן פילוסופי מאת הסופר פסקל מרסיה.
| מידע כללי | |
|---|---|
| מאת |
פטר בירי  |
| שפת המקור |
גרמנית |
| סוגה |
רומן |
| נושא |
הרפובליקה הפורטוגזית השנייה, זהות אישית |
| מקום התרחשות |
ליסבון, גימנסיית קירכנפלד, ברן |
| תקופת התרחשות |
המאה ה־20 |
| הוצאה | |
| מקום הוצאה |
גרמניה |
| תאריך הוצאה |
2004 |
  | |
הספר פורסם בשנת 2004, היה לרב-מכר עולמי ונבחר לספר השנה בשווייץ בשנת 2004. הספר תורגם לאחת עשרה שפות ונמכר ביותר משני מיליון עותקים.
הספר עובד בשנת 2013 לסרט קולנוע מצליח בשם "רכבת לילה לליסבון", בכיכובו של ג'רמי איירונס.[2]
הספר נכתב בשפה הגרמנית, ותורגם לעברית על ידי טלי קונס, בשנת 2008.
תוכן עריכה
הספר מתאר את מסעו של ריימונד גרגוריוס, מורה ללימודים קלסיים בברן שבשוויץ, לליסבון שבפורטוגל, בעקבות אמדאו דה פראדו, רופא מליסבון שחי בימי שלטונו של הדיקטטור אנטוניו דה אוליביירה סלזר.
אמדאו דה פראדו, הוא אדם חושב, המעלה על הכתב, בספר, מכתבים, מסמכים ופתקים, את מחשבותיו, חקירותיו הפילוסופיות על חיי האדם, התלבטויותיו, ייסוריו וקורותיו, יחסיו עם משפחתו והקרובים אליו. גרגוריוס נתקל במקרה בספרו של אמדאו דה פראדו, בחנות ספרים בעיר מגוריו, ברן בשווייץ, והוא נוסע בעקבותיו לליסבון.
בליסבון הוא מתוודע לאנשים קרובים לאמדאו דה פראדו, המספרים לו על דמותו וקורותיו, ומשתפים אותו במכתבים ודפים שכתב אמדאו דה פראדו. גרגוריוס נשאב לדמותו של אמדאו דה פראדו, למחשבותיו, דעותיו, ומכאוביו. מהקשרים הנרקמים בין הדמויות השונות הקרובות לאמדאו, ולגרגורגיוס, נוצרת תמונה רבת ממדים של אמדאו דה פראדו, המרתקת בעוצמתה ובמידותיה.
המסע הפיסי והרוחני של גרגוריוס בעקבות אמדאו דה פראדו, גורם לשינוי משמעותי בחיי הדמויות וכן בחייו של גרגוריוס.
הסופר עריכה
פסקל מרסיה הוא שם העט של פטר בירי, פרופסור לפילוסופיה, יליד ברן, שחי בברלין. זהו ספרו הרביעי.
תמה עריכה
בהקדמה לספר מצוטטים אמרות סופרים ואנשי הגות, המבטאים את התמה של הספר:
חורחה מנריקה:
"חיינו הם הנהרות הזורמים אל הים וזהו המוות".
מישל דה מונטן[3]:
"אכן האדם כולו עשוי קרעים קרעים, המחוברים באופן משובש, נטול צורה ורבגוני כל כך, שכל קרע וקרע עושה מעשה לעצמו כל רגע ורגע. ורב ההבדל בין אדם לבין עצמו ממש כהבדל בין אדם ובין זולתו".
פרננדו פסואה[4]:
"כל אחד מאיתנו הוא כמה, הוא רבים, הוא מערך סדור של עצמויות. לכן מי שבז לסביבה אינו אותו אדם ששמח בה או סובל ממנה. במושבה הגדולה של הוויותינו יש בני אדם מסוגים רבים, החושבים ומרגישים באופנים שונים".
קישורים חיצוניים עריכה
- רכבת לילה לליסבון, באתר OCLC (באנגלית)
