פרננדו פסואה

סופר פורטוגלי

פרננדו אנטוניו נוגיירה פסואהפורטוגזית: Fernando António Nogueira de Seabra Pessoa‏; 13 ביוני 1888 - 30 בנובמבר 1935), סופר ומשורר, נחשב לגדול המשוררים המודרניים של פורטוגל.

פרננדו פסואה
Fernando Pessoa
216 2310-Fernando-Pessoa.jpg
לידה 13 ביוני 1888
ליסבון, פורטוגל עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 30 בנובמבר 1935 (בגיל 47)
ליסבון, פורטוגל עריכת הנתון בוויקינתונים
שם לידה Fernando António Nogueira Pessoa עריכת הנתון בוויקינתונים
שם עט Alberto Caeiro, Ricardo Reis, Álvaro de Campos, Bernardo Soares עריכת הנתון בוויקינתונים
עיסוק משורר, מסאי, מבקר ספרות, מחבר, פילוסוף, מתרגם, סופר, פרוזאיסט עריכת הנתון בוויקינתונים
בן או בת זוג אופליה קיירוש עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה פורטוגל עריכת הנתון בוויקינתונים
לאום פורטוגזים עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום לימודים אוניברסיטת ליסבון, אוניברסיטת דרום אפריקה עריכת הנתון בוויקינתונים
שפות היצירה פורטוגזית עריכת הנתון בוויקינתונים
סוגה שירה עריכת הנתון בוויקינתונים
יצירות בולטות ספר האי-נחת עריכת הנתון בוויקינתונים
תקופת הפעילות 1904 – 30 בנובמבר 1935 (כ־31 שנים) עריכת הנתון בוויקינתונים
חתימה Fernando Pessoa signature.svg עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg
פרננדו פסואה

חייועריכה

פסואה נולד בליסבון בשנת 1888. אמו הייתה מורה לשפות ואביו היה פקיד ממשלתי. כשהיה בן חמש נפטר אביו משחפת. שנה לאחר מכן נפטר גם אחיו, ואמו נישאה בשנית לקונסול פורטוגל בדרום אפריקה, שהייתה באותן שנים קולוניה בריטית. בשנת 1896 עבר פסואה להתגורר בעיר דרבן עם אמו ואביו החורג, ושם עברו עליו שנותיו המעצבות. כבר בשנת 1901, כשהיה בן 13, החל פסואה לכתוב שירים באנגלית, והוא המשיך בכך עד שנת 1923.

משסיים את לימודי התיכון בשנת 1905 חזר לליסבון, ועד יום מותו לא יצא עוד מהעיר. בליסבון עבד פסואה לפרנסתו כמנסח תכתובות מסחריות עבור חברות עסקיות. בשנת 1914 הקים עם אלמאדה נגריירוש ומריו דה סא-קרנירו את כתב העת "אורפאו", שנחשב פורץ דרך בזמנו. בנוסף לפעילותו בחוגים הספרותיים של ימיו, הוא גילה עניין רב במיסטיקה ובאסטרולוגיה. פסואה לא נישא מעולם, אך לאחר מותו נמצאה חלופת מכתבים שלו עם אהובתו.

כתביועריכה

 
פסלו של פסואה בליסבון

ב-1935 ראה אור ספר שיריו הראשון בפורטוגלית, "מסר". נוסף לכך, הוא פרסם ארבעה כרכים של שירה אנגלית וכמה מאות שירים וקטעי פרוזה בכתבי עת ספרותיים. פועלו הספרותי קנה לו הערכה בקרב החוגים הספרותיים בפורטוגל עוד בחייו, אולם רק לאחר מותו התבררה מידת גדולתו וחשיבותו. לאחר מותו התגלו בביתו למעלה מ-25 אלף דפים כתובים בכתב ידו, שכללו קטעי שירה, הגות, מחזות, טקסטים מיסטיים ורומנים. מפעל התרגום וההוצאה לאור של כתביו טרם הושלם.

פסואה חיבר את כתביו תחת מספר רב של שמות עט, 70 לכל הפחות. אולם בניגוד לשמות עט רגילים, אלה ששימשו את פסואה היו דמויות מפותחות, בעלות ביוגרפיה, אישיות וסגנון כתיבה משל עצמן. חלקן אף קיימו ביניהן מערכות יחסים מורכבות וביקרו זו את יצירתה של זו. דמויות אלה, שהיו כולן פרי-רוחו של פסואה עצמו, כונו בפיו הטרונימים. שלושת ההטרונימים המרכזיים של פסואה היו אלברטו קאיירו, ריקארדו רייש ואָלְוַורוּ דה קמפוש.

הטרונימים שתורגמו לעבריתעריכה

שלושת ההטרונימים העיקריים שבהם פרסם פסואה את שירתו הם אלברטו קאיירו, ריקרדו רייש ואלוורו דה קמפוש. מכלול השירה שלהם תורגם לעברית והתפרסם בשלושה ספרים, בתמיכת המפעל לתרגום ספרות מופת ובהוצאת כרמל בין השנים 2004 ו-2008.

ההטרונים אלברטו קאיירו נולד ב-1889 ונפטר בשנת 1915. הוא היה משורר טבע, חסר השכלה פורמלית, אשר שליטתו בשפה הפורטוגלית הייתה בסיסית בלבד. פסואה פרס את מכלול כל שיריו של אלברטו קאיירו בספר שתרגומו העברי נקרא "מהחלון הגבוה ביותר". את ההקדמה לספר כתב הטרונים אחר, ריקרדו רייש.

רייש היה תלמידו של קאיירו ורופא במקצועו. הוא החזיק בתפיסת עולם פגאנית והפגין בשיריו אהדה רבה לתרבות הקלאסית. לכתיבתו של המשורר הרומי הוראטיוס נודעה השפעה רבה על שירתו. שיריו כתובים במשקל ומתאפיינים בנימה מאופקת ומתונה. אהובתו לידיה היא דמות מרכזית בשיריו. רייש הוא גם גיבור ספרו של ז'וזה סאראמאגו, "שנת מותו של ריקארדו רייש". בנוסף להקדמה לספרו של קאיירו, ראו אור בעברית גם כמה משיריו של רייש בקובץ השירים "כל חלומות העולם". מכלול שירתו של רייש ראה אור בתרגום לעברית, והוא כלול בספר "על העמוד היציב".

אלוורו דה קמפוש, יליד 1890, היה אף הוא תלמידו של אלברטו קאיירו. במקצועו הוא היה מהנדס ימי, שרכש את השכלתו באוניברסיטת גלאזגו. דה קמפוש היה משורר מודרניסט, שהרבה להסתובב בעולם והתנסה בסמים. אחת ההשפעות המרכזיות על כתיבתו הוא המשורר האמריקאי וולט ויטמן. סגנון כתיבתו של דה קמפוש פילוסופי מאוד, אך גם סוער וקפריזי, והוא נע בין מגלומניה קיצונית לתחושת אפסות מוחלטת. כמה משיריו פורסמו בעברית בקובץ "כל חלומות העולם", ושורה מתוך שירו "חנות הטבק" היא שהעניקה לקובץ את שמו. מכלול שירתו של דה קמפוש ראה אור בתרגום לעברית, והוא כלול בספר "מה עשיתי מן החיים?".

הטרונים חשוב אחר הוא ברנרדו סוארש, שמגדיר את עצמו כ"עוזר מנהל חשבונות". הוא איננו משורר, ורשימותיו המהורהרות והפסימיות, המהוות מעין יומן, תורגמו לעברית תחת הכותרת "ספר האי-נחת". יצירה זו של פסואה לא נשלמה, והיא נמצאה בין עיזבונותיו. המהדורה העברית של הספר היא הראשונה שכוללת את כל הפרגמנטים מהם הוא מורכב, כמו גם את הערות העריכה שכתב פסואה עצמו.

פרס פסואהעריכה

החל משנת 1987 הוענק פרס פסואה. הוא מוענק עבור תרומה יוצאת דופן לתרבות פורטוגזית בתחומים שונים. בשנת 1989 הפרס הוענק למריה־ז'ואאו פירש, הפסנתרנית היחידה שקיבלה את הפרס. הפרס מוענק כל שנה לזוכה בודד. בשנת 1994 ארברטו אלדר סירב לקבל את הפרס.

ספריו שראו אור בעבריתעריכה

  • כל חלומות העולם, תורגם בידי יורם ברונובסקי ופרנסישקו דה קושטה רייש וראה אור בהוצאת כרמל.
  • מהחלון הגבוה ביותר, כל שירי ההטרונים אלברטו קאיירו, תורגם בידי רמי סערי, פרנסישקו דה קושטה רייש ויורם ברונובסקי וראה אור בהוצאת כרמל, 2004.
  • ספר האי-נחת, תורגם בידי יורם מלצר וראה אור בהוצאת בבל, 2006
  • מה עשיתי מן החיים?, כל שירי ההטרונים אלוורו דה קמפוש, תורגם בידי רמי סערי ופרנסישקו דה קושטה רייש וראה אור בהוצאת כרמל, 2006.
  • הבנקאי האנרכיסט, תורגם בידי יורם מלצר וראה אור בהוצאת רימונים.
  • על העמוד היציב, כל שירי ההטרונים ריקרדו רייש, תורגם בידי רמי סערי ופרנסישקו דה קושטה רייש וראה אור בהוצאת כרמל, 2008.
  • חנויות הטבק- מבחר קטעי שירה ופרוזה, בחר ותרגם: יורם מלצר, הוצאת רימונים, 2009.
  • מעבר להר הירוק, שירי המרובעים, תרגם, ערך והוסיף הערות ואחרית דבר: רמי סערי, ראה אור בהוצאת כרמל, 2013.
  • הספינה עומדת לצאת, תרגמו מפורטוגזית: רמי סערי ופרנסישקו דה קושטה רייש, אחרית דבר: רמי סערי, הוצאת כרמל, 2016.
  • יורד הים, דרמה סטטית במערכה אחת, תרגמה מפורטוגזית: אודליה חיטרון, הוצאת הבה לאור, 2020

לקריאה נוספתעריכה

קישורים חיצונייםעריכה