תסמונת רומהלד

תסמונת רומהלד (Roemheld syndrome, או בקיצור: RS. לעיתים: תסמונת בטן-לב או תסמונת לב-בטן, gastric-cardia) תוארה לראשונה בידי לודוויג פון רומהלד (1871–1938) ונקראת על שמו.

התסמונת מתארת מצבים שבהם מחלות במערכת העיכול או הבטן, נמצאות קשורות לסימפטומים לבביים כמו דופק מואץ והפרעות קצב, כשבדרך כלל אין מקור קרדיאלי לתסמינים, מה שעשוי לגרום לאי-ודאות ואבחנה מוטעית של מצב המטופל.

ההפרעה השכיחה שתוארה בידי רומהלד, היא הצטברות גז בקיבה, שגורמת לכך שהקיבה תפעיל לחץ על הלב ועל העצב התועה (הוואגוס), מה שמוביל לתחושה רעה וסחרחורות. במצבים קיצוניים, נכנס הלוקה בתסמונת גם להתקפי חרדה, קשיי נשימה וכאבי חזה. מאחר שמקור התסמינים אינו קרדיאלי, מאובחנים הלוקים בתסמונת פעמים רבות כסובלים מהפרעה נפשית כמו חרדת יתר, בעוד שבפועל עליהם לפעול להפחתת הנפיחות במערכת העיכול שלהם, על ידי שיקום אוכלוסיית החיידקים במערכת העיכול והפחתת צריכת אלכוהול.

לקריאה נוספת

• ג'וליה אנדרס, תחושת בטן: הסיפור המדהים של מערכת העיכול, כנרת, זמורה-ביתן, 2016. פרק 1: תחושות בטן - מבנה מערכת העיכול

קישורים חיצוניים

• אתר המוקדש לתסמונת רומהלד (בגרמנית)

הבהרה: המידע בוויקיפדיה נועד להעשרה בלבד ואינו מהווה ייעוץ רפואי.