תרכובות פחמן
תרכובות פחמן הן תרכובות המכילות אטומי פחמן. משערים כי קיימות כ-10 מיליון תרכובות פחמן בטבע, אך ייתכן ומספר זה גדול בהרבה.
מרבית תרכובות פחמן הן תרכובות אורגניות, אך מספר תרכובות מסווגות כתרכובות אי-אורגניות. הסיבה לכך היא היסטורית: עד המאה ה-19 נחשב כי תרכובות אורגניות יכולות להיווצר באורגניזמים חיים בלבד בעזרת vis vitalis, כוח החיים, ולעומתן תרכובות אי-אורגניות נוצרות ללא vis vitalis. השקפה זו הוכחה כשגויה כאשר הכימאי פרידריך ולר הצליח לסנתז שתנן בתנאי מעבדה. תרכובות פחמן אי-אורגניות הן אפוא תרכובות אשר נחשבו לאי-אורגניות בתחילת המאה ה-19, לפני הגילוי של ולר.
התרכובות האי-אורגניות של פחמן כוללות:
- תרכובות עם אל-מתכות אחרות, לדוגמה פחמן חד-חמצני ופחמן דו-חמצני.
- חומצה פחמתית והמלחים השונים הנוצרים מדה-פרוטונציה של חומצה זו (קרבונטים וביקרבונטים), לדוגמה, סודה לשתיה וסידן פחמתי.
- תרכובות של מתכות מעבר עם קבוצת קרבוניל.
- מלחים אי-אורגניים הכוללים ציאניד או ציאנט.
- קרבידים - תרכובות של פחמן עם יסודות פחות אלקטרושליליים ממנו.
- למעלה מ-40 אלוטרופים של פחמן, הכוללים פחם, גרפיט, יהלום ופולרן. מהאחרון ניתן גם ליצור יונים של מתכות הלכודות בתוך רשת פחמנית. מסמלים את המבנה עם סימן @: כך, יון ליתיום לכוד בתוך פולרן יסומן Li+@C60.
בנוסף לתרכובות פחמן, קיימות גם סגסוגות הכוללות פחמן, כאשר הנפוצה בהן היא פלדה.
