תשתית (גאולוגיה)
בגאולוגיה, תשתית היא מצע סלעי קריסטליני[1] המצוי בבסיסם של שילדים, מסיבים וקראטונים (יבשות). מצע זה מורכב מסלעי יסוד ומסלעים מותמרים, והוא נחשף עם היווצרות משטח יבשתי לאחר סחיפה ממושכת.
התשתית נוצרת כתוצאה מגעשיות או במהלך אירועים טקטוניים דוגמת אורוגנזה. מרבית סלעי התשתית בעולם נוצרו במהלך הפרקמבריון או מיד לאחריו, והם מצויים בבסיסן של חבורות גאולוגיות רבות מתחת לכיסוי של סלעי משקע.
גושי תשתית בישראל עריכה
בדרום ישראל מזוהים חמישה מסיבים המייצגים את התשתית הקדומה של השילד הערבו-נובי, כולם בתחומי רכס הרי אילת:
ראו גם עריכה
לקריאה נוספת עריכה
- עמנואל מזור, גיאולוגיה בפטיש ישראלי, האוניברסיטה הפתוחה, 1994, מסת"ב 965-06-0276-3
- שלמה שובאל, צפונות כדור הארץ, האוניברסיטה הפתוחה, 2006, מסת"ב 965-06-0872-9
- עקיבא פלכסר, גיאולוגיה, יסודות ותהליכים, ירושלים: אקדמון, 1992, מסת"ב 965-350-026-0
- Encyclopedia of Geology, Elsevier Academic Press, First edition 2005, ISBN 0-12-636380-3
- Glossary of Structural Geology and Tectonics, Satish Serial Publishing House, 2008, ISBN 81-89304-44-5
- Dictionary of Geology & Mineralogy, McGraw-Hill, Second Edition 2003, ISBN 0-07-141044-9
קישורים חיצוניים עריכה
- היווצרות קרום כדור הארץ באתר האנציקלופדיה של כדור הארץ (אנגלית)
הערות שוליים עריכה