פתיחת התפריט הראשי

האוניברסיטה הפתוחה

אוניברסיטה בישראל
הערך נמצא בשלבי עבודה: כדי למנוע התנגשויות עריכה ועבודה כפולה אתם מתבקשים שלא לערוך ערך זה בטרם תוסר הודעה זו, אלא אם כן תיאמתם זאת עם מניחי התבנית.
אם הערך לא נערך במשך שבוע ניתן להסיר את התבנית ולערוך אותו, אך רצוי לתת קודם תזכורת בדף שיחת הכותבים.

האוניברסיטה הפתוחה (האו"פ) היא אחת מתשע האוניברסיטאות בישראל המוכרות על ידי המועצה להשכלה גבוהה. ייחודה של האוניברסיטה הפתוחה בקבלת כל אדם ללימודי תואר ראשון, ללא תנאים מוקדמים כגון: תעודת בגרות, ציון פסיכומטרי או עמידה בבחינות קבלה.

האוניברסיטה הפתוחה
Open University of Israel logo.svg
(הסמל עוצב על ידי ירום ורדימון, 1974; הלוגו עודכן על ידי ברוך נאה, 2016)
Open University of Israel campus.jpg
קריית האוניברסיטה הפתוחה ברעננה
מוטו הרבה מעבר לתואר
תאריך ההקמה 1974, תחילת לימודים ב-1976
סוג אוניברסיטה ציבורית, אוניברסיטה פתוחה
נשיא

פרופ' מימי אייזנשטדט.

פרופ' שרה גורי –רוזנבליט, המשנה לנשיאה לעניינים אקדמיים
נגיד דורית ביניש
מנכ"ל עמית שטרייט
סגל 100 (סגל בכיר)
סטודנטים 47,713[1]
סטודנטים לתואר ראשון 44,447[2][3]
סטודנטים לתואר שני 2,529[1][4]
מיקום ישראל
קמפוס רעננה, רמת אביב, ירושלים – מל"י, חיפה – בית בירם, באר שבע – בית יציב, נצרת, גבעת חביבה (60 מרכזי לימוד בכל הארץ)
קואורדינטות 32°11′19″N 34°53′17″E / 32.18872464332128°N 34.88792181015015°E / 32.18872464332128; 34.88792181015015
www.openu.ac.il
טקס פתיחת קמפוס רמת אביב של האוניברסיטה הפתוחה מימין פרופ' אברהם גינזבורג נשיא האוניברסיטה דאז, ודורותי דה רוטשילד (במרכז) 1976
קמפוס האוניברסיטה הפתוחה ברמת אביב בשנת 1976
פרופ' אברהם גינזבורג באחד מטקסי חלוקת התארים הראשונים של האוניברסיטה
הוילה באפקה שבה שכנו משרדי האוניברסיטה הפתוחה בתחילת דרכה 1974
קמפוס האוניברסיטה הפתוחה ע"ש דורותי דה רוטשילד ברעננה
Open University of Israel 2.jpg
Open University of Israel 1.jpg

שיטת הלימוד באוניברסיטה הפתוחה משלבת לימודים בהוראה ולמידה מרחוק, יחד עם מפגשים פנים אל פנים בכיתות לימוד באחד ממרכזי הלימוד ברחבי הארץ וטכנולוגיות למידה מתקדמות. המפגשים בכל קורס מתקיימים אחת לשבועיים או אחת לשבוע, ובדרך כלל אינם חובה. עם זאת, כדי לקבל תואר אקדמי על הסטודנט לעמוד בהצלחה במהלך לימודיו בבחינות בקורסים ולעמוד בדרישה של ידיעת השפה האנגלית.

בכל הנוגע ללימודי תואר שני באוניברסיטה הפתוחה, הרי שדרישות הקבלה דומות למקובל ברוב האוניברסיטאות האחרות.

תוכן עניינים

היסטוריהעריכה

ההצעה לייסד אוניברסיטה פתוחה בישראל במתכונת של למידה מרחוק, דוגמת האוניברסיטה הפתוחה הבריטית, הועלתה לראשונה בשנת 1971 על ידי ועדה בראשות פרופ' שניאור ליפסון ממכון ויצמן שמינתה המועצה להשכלה גבוהה (מל"ג). [5][6] גלגולו הבא של הרעיון היה הצעת קרן "יד הנדיב" (אדמונד דה רוטשילד) להקים במימונה "אוניברסיטה לכל" בישראל, על בסיס המלצת ועדת מומחים מטעמה בראשות פרופ' וילבור שראם מאוניברסיטת סטנפורד. ההצעה הוגשה לשר החינוך והתרבות דאז יגאל אלון, ובהובלתו החליטו הממשלה והמל"ג בשנת 1973 לייסד "אוניברסיטה לכל" בישראל שהפכה ל"אוניברסיטה הפתוחה". [7][8]

ההוראה באוניברסיטה החלה בשנת 1976 עם חמישה קורסים שאליהם נרשמו 2,267 סטודנטים. באותה עת הועסקו באוניברסיטה 130 עובדים, מהם 9 חברי סגל אקדמי בכיר, ו-31 חברי סגל הוראה. האוניברסיטה החלה לפעול מהמטה ברמת-אביב.

ב-19 בנובמבר 1995 נחתם הסכם בין האוניברסיטה ועיריית רעננה והוחל בפרויקט בניית הקריה ברעננה. טקס הנחת אבן הפינה נערך באוקטובר 2000,

והמעבר לקריה ע"ש דורותי דה רוטשילד היה בשנת 2004.

מספר העובדים באוניברסיטה הפתוחה בתשע"ח:[9]

מספר העובדים הכולל - 2,089
מתוכם: 1,302 עובדות ו-787 עובדים.
חברי סגל אקדמי בכיר – 97
חברי סגל זוטר מרכזי הוראה - 309
חברי סגל זוטר מנחים - 801
חברי סגל מנהלי – 881
מספר המשרות המלאות עומד על כ-1,080 משרות (למעט מנחים).

המערך האקדמי, מבנה הלימודיםעריכה

מבנה הלימודים באוניברסיטה הפתוחה שונה מן המקובל באוניברסיטאות אחרות, שכן אין הוא מוגדר במונחים של שנות לימוד. ניתן להתחיל ללמוד שלוש פעמים בשנה: בסתיו, באביב ובקיץ. הסטודנטים רשאים לקבוע לעצמם את קצב ההתקדמות בלימודים (החל מקורס אחד ועד ארבעה קורסים בסמסטר) ומידת ההתקדמות נמדדת בהיקף נקודות הזכות שצברו.

קצב ההתקדמות האישי נקבע, אפוא, בידי הסטודנטים עצמם – על פי נחישותם וחריצותם והפנאי העומד לרשותם מתוקף תנאי חייהם המשפחתיים והמקצועיים. מסגרת הזמן היחידה המחייבת את הסטודנטים היא הסמסטר, שכן הלימוד במרבית הקורסים באוניברסיטה הפתוחה נמשך סמסטר, והסטודנטים נדרשים לעמוד ברוב דרישות הקורס במהלך הסמסטר שבו למדו. האוניברסיטה הפתוחה מאפשרת לסטודנטים הלומדים לתואר ראשון לעצב בעצמם, על פי הכללים המפורטים בידיעון האקדמי תוכנית לימודים אישית. לרשות הסטודנטים עומדים למעלה מ-700 קורסים והיצע גדול של תוכניות לימוד, חלקן חובקות מכלול רבגוני של תחומי-ידע עם חופש בחירה רב, וחלקן תוכניות הבנויות על פי מתכונת דיסציפלינרית ממוקדת, הדומה לתוכניות לימודים חד-חוגיות או דו-חוגיות במוסדות אקדמיים אחרים, שבהן חופש הבחירה מצומצם יותר.

שיטת הלימוד באוניברסיטה הפתוחהעריכה

האוניברסיטה הפתוחה מאפשרת גמישות מרבית לסטודנטים בבחירת שיטת הלימוד המתאימה להם. כל הקורסים מותאמים ללמידה עצמית המבוססת על חומרי הלימוד והספרים שניתנים לסטודנט ללא תשלום, אך הסטודנט רשאי לבחור בנוסף לכך במפגשי הנחיה פנים אל פנים בכיתות או במפגשים מקוונים דרך האינטרנט.

סטודנטים הבוחרים בלמידה עצמית נהנים מאתר קורס עשיר הכולל את כל חומרי הלימוד ואמצעי עזר טכנולוגיים, ולעזרתם עומדים צוות הקורס וכן שעות הנחייה טלפוניות, פורום להתייעצות עם הסגל ובין הסטודנטים ועוד.

סטודנטים הבוחרים בהנחיה פרונטלית נהנים מכל האמור לעיל ובנוסף לכך ממפגשי הנחיה בכיתות לימוד. מטרתם של מפגשי ההנחיה היא לסייע לסטודנטים בלימוד חומר הקורס, ואינה מחליפה את הלימוד העצמי.

בזמן שהסטודנטים נרשמים לקורס הם בוחרים את קבוצת הלימוד המתאימה להם על פי מספר קריטריונים: הנחיה פנים אל פנים בכיתות או הנחיה מקוונת; שעות הלימוד; ומיקום הקבוצה. מפגש ההנחיה הוא בן 3-2 שעות, ובו דנים בחומר של הקורס שנלמד עד אותו שלב. הנחיה רגילה: 6-5 מפגשים בסמסטר, הנחיה מוגברת: 14-8 מפגשים בסמסטר.

הנחיה פנים אל פנים או מקוונתעריכה

ברוב הקורסים אפשר לבחור במפגשים פרונטליים עם המנחה באחד מ-60 מרכזי הלימוד של האוניברסיטה הפתוחה ברחבי הארץ. בחלק מהקורסים, אפשר לבחור גם במפגשי הנחיה באמצעות האינטרנט, במערכת הוראה אינטראקטיבית מרחוק: המנחה יושב באולפן והסטודנטים נמצאים בכיתה, במשרד או בבית, ונעזרים בטכנולוגיות תקשורת שונות כדי לקיים מפגש משותף. הסטודנטים יכולים לשאול שאלות, לבקש הבהרות או להשיב לשאלות המנחה, באמצעי התקשורת העומדים לרשותם. המפגשים הללו מוקלטים והסטודנטים יכולים לצפות בהם באתרי הקורסים בזמנם החופשי.

בשנת תשע"ח נפתחו 5,349 קבוצות לימוד ב-742 קורסים אקדמיים. בשנת 2017 הוצעו למעלה מ-320 קורסים בהנחיה מקוונת, ונרשמו 11,730 איש לקבוצות הללו.

צוות ההוראה בקורסעריכה

מרַכזי הוראה: מפעילים את הקורס על כל מרכיביו - הנחיה, מטלות, בחינות, חומרי למידה, אתר הקורס. אפשר לשוחח איתם בשעות קבלה טלפוניות שבועיות, והם הכתובת לשאלות ולבקשות בכל הנוגע למטלות, לבחינות ולבעיות מיוחדות בקורס. מנחי הקבוצות: תפקידם של המנחים הוא הנחיית הקורס. בנוסף למפגשי ההנחיה, המנחים מקיימים שעת הנחיה טלפונית שבועית ובודקים את המטלות שכותבים הסטודנטים בקבוצתם.

מטלות ובחינותעריכה

על מנת לסיים קורס בהצלחה, הסטודנטים נדרשים להגיש למנחה כמה מטלות (עבודות כתובות) במהלך הסמסטר, עליהם ניתן ציון ומשוב. בסוף הקורס ניגשים הסטודנטים לבחינת גמר.

פריסה גאוגרפיתעריכה

מפגשי הנחיה נערכים במרכזי הלימוד של האוניברסיטה הפתוחה ברחבי הארץ. חלק ממרכזי הלימוד מציעים לסטודנטים שירותי ספרייה וציוד עזר, ומשמשים מקום מפגש לסטודנטים (עם המנחים או בלעדיהם). האוניברסיטה הפתוחה מקיימת מרכזי לימוד בשישה אזורים בישראל:

  1. אזור הצפון: אום אל-פחם, גבעת חביבה, חדרה, חיפה, טבריה, טמרה, כרמיאל, מג'דל שמס, מע'אר, מעלות-תרשיחא, נצרת, סח'נין, עכו, קריית חיים ושפרעם.
  2. אזור השרון: בית ברל, נתניה, רעננה.
  3. אזור המרכז: אור יהודה, בני ברק, בת ים, הכפר הירוק, חולון, פתח תקווה, רמת גן, רמת השרון, תל אביב.
  4. אזור השפלה: מודיעין, נס ציונה, ראשון לציון, רחובות ורמלה.
  5. אזור ירושלים: ירושלים.
  6. אזור הדרום: אילת, אשדוד, באר שבע, דימונה, ירוחם, מצפה רמון, ערד, קריית גת, רהט, שגב שלום ושדרות.

בית הספר לשלטון מקומיעריכה

בית הספר נוסד ב-2013 בשיתוף פעולה בין האוניברסיטה הפתוחה למרכז לשלטון מקומי, במטרה לקדם את הרחבת ההשכלה הגבוהה בקרב עובדי הרשויות המקומיות. בבית הספר למדו בתשע"ח למעלה מ-1000 סטודנטים לתואר ראשון במדעי החברה והרוח בשילוב תעודה בלימודי שלטון מקומי. לוקחות בו חלק כחמישים רשויות ממג'דל שמס בצפון הארץ ועד אילת בדרומה, בכחמישים קבוצות לימוד. פרט ללימודי התואר ראשון, כשבעים סטודנטים לומדים בתוכנית לתואר שני בממשל ומדיניות ציבורית (במסגרת התוכנית ללימודי דמוקרטיה בין-תחומיים). נכון לשנת תשע"ח סיימו את הלימודים למעלה מ-200 סטודנטים, כרבע מהם בהצטיינות. [10]

בית הספר למדיניות ציבורית לעובדי המדינהעריכה

בית הספר למדיניות ציבורית לעובדי המדינה נפתח בתשע"ט. הוא מציע לימודי תואר ראשון במדעי החברה והרוח עם תעודה במדיניות ציבורית. התוכנית מיועדת לעובדי המגזר הציבורי ולציבור הרחב. הלימודים מקנים בהבנה בהיבטים הפוליטיים, החברתיים, הכלכליים והמשפטיים של המדיניות הציבורית; הסטודנטים מתנסים בקורסים הממוקדים בסוגיות של רגולציה, גלובליזציה, תכנון מרחבי, ולומדים כיצד לכתוב נייר מדיניות. [11]

מוסדות האוניברסיטה הפתוחהעריכה

המבנה הארגוני של האוניברסיטה הפתוחהעריכה

המחקרעריכה

רשות המחקרעריכה

תפקידה של רשות המחקר הוא לעודד את עבודת המחקר של חברי הסגל באוניברסיטה הפתוחה. היא עושה זאת באמצעות סיוע באיתור של מקורות חיצוניים למימון מחקרים ובהפניית הצעות המחקר אליהם. בנוסף לכך מקדמת רשות המחקר את הפעילות המחקרית של החוקרים באוניברסיטה הפתוחה באמצעות תמיכה ישירה על ידי קרן פנימית המממנת מלגות לתלמידי מחקר, נסיעות של חוקרים לכנסים מדעיים ומענקי מחקר.

רשות המחקר מקיימת מעקב כספי ומינהלי אחר הצעות המחקר שהוגשו באמצעותה וזכו למימון ומנהלת את תקציבי המחקר של החוקרים. הרשות גם עורכת ימי מחקר שנתיים, שבהם מוצגת הפעילות המחקרית שנעשית באוניברסיטה הפתוחה בפני הקהל הרחב ועובדיה וסדנאות הדרכה להגשת בקשות למענקי מחקר ממקורות חיצוניים. רשות המחקר מטפלת בצורכי החוקרים באוניברסיטה הפתוחה בכל הנוגע לתשתיות פיזיות (מחשבים, מעבדות) ולכוח האדם הנדרש לביצוע המחקרים (עוזרי מחקר ותלמידי מחקר). בנוסף לכך היא עוסקת בגיבוש הסכמים עם מוסדות אקדמיים אחרים לקידום שיתופי פעולה בין החוקרים באוניברסיטה הפתוחה לבין עמיתיהם במוסדות אלה.

ליד רשות המחקר פועלת ועדת היגוי המונה ארבעה חברי סגל אקדמי בכיר, בראשה עומד דיקן המחקר. ועדת ההיגוי מטפלת בקביעת אמות המידה להערכת הבקשות המופנות למימון מהקרן הפנימית ועל חלוקת המשאבים של הקרן.

מכוני מחקרעריכה

באוניברסיטה הפתוחה פועלים שלושה מכוני מחקר החוקרים תחומים המשותפים למחלקות שונות. המכונים מסייעים לחוקרים ליצור ידע מדעי חדש ומאפשרים להם שיתוף פעולה, לימוד משותף של סוגיות שונות וכן קיום פעילויות עם חוקרים ועם מומחים מהארץ ומחו"ל.

המכון לניתוחי מדיניותעריכה

המכון לניתוחי מדיניות הוא מכון בין-תחומי שייעודו קידום מחקר בנושאים תאורטיים ויישומיים הנוגעים ליחסי הגומלין המתקיימים בין גיבוש מדיניות ויישומה לבין תהליכים ומנגנונים פוליטיים, כלכליים וחברתיים. המכון מעודד מחקרים המתמקדים בישראל או במקומות אחרים, מחקרים השוואתיים ומחקרים הבודקים את ההיבטים הבין-לאומיים של גיבוש מדיניות ויישומה. המכון מארגן ימי עיון, סמינרים וכנסים בין-לאומיים ומקומיים, מפרסם סדרה של ניירות עבודה ומעניק סיוע מחקרי לחבריו. בראש המכון עומד ד"ר יצחק ברקוביץ'.

המכון הוקם בשנת 2011 בידי פרופ' אביעד בר-חיים, ונמנים עליו אנשי סגל רבים של האוניברסיטה הפתוחה ממדעי החברה. המכון מתמקד בניתוחי מדיניות ובבעיות חברתיות עכשוויות. עד שנת 2019 ראו אור שלושה ספרים: שירות חובה או חובה לשרת (תרחיש הבודק השלכות אפשריות של הפיכת השירות האזרחי משירות התנדבותי לשירות חובה) והצבא וחברת השוק בישראל (ספר העוסק ביחסי הגומלין בין הצבא לבין חברת השוק), צבא מחנך עם: יחסי הצבא עם מערכת החינוך האזרחית (הדן במיליטריזציה של מערכת החינוך). בעקבות עבודת המכון ראה אור גיליון מיוחד של כתב העת ביטחון סוציאלי שעניינו תרחישים ומדיניות ציבורית. [12]

המכון לחקר חדשנות בטכנולוגיות למידהעריכה

המכון לחקר חדשנות בטכנולוגיות למידה הוא גוף מחקר של האוניברסיטה הפתוחה שעוסק בבדיקת שילובן של טכנולוגיות חדשות במסגרות למידה והוראה. המכון נוסד במטרה לסייע למחקרים של חברי סגל האוניברסיטה, אשר ייטיבו את ההבנה של תהליכי ההוראה-למידה בסביבות עתירות טכנולוגיה ואת שילובן של טכנולוגיות חדשניות בהוראת קורסים באקדמיה בכלל ובאוניברסיטה הפתוחה בפרט. בראשות המכון עומדת פרופ' ניצה גרי.

במכון חברים כ־50 חברי סגל מהמחלקות השונות באוניברסיטה הפתוחה. הוא נוסד בשנת 2010 במקום מרכז צ'ייס לחקר שילוב טכנולוגיות בהוראה שפעל באוניברסיטה הפתוחה משנת 2004,. המכון מרבה לשתף פעולה עם המרכז לשילוב טכנולוגיות בלמידה (שה"ם). המכון מקדיש חלק ניכר ממאמציו לגיבושה של קהילת חוקרים ישראלית שבין חבריה מתקיים קשר הדוק. על מנת לבצע זאת מקיים המכון כנסים, סמינרי מחקר וימי עיון. [13]

המכון לחקר היחסים בין יהודים, נוצרים, מוסלמיםעריכה

במכון חברים כארבעים חוקרים, רובם אנשי האוניברסיטה הפתוחה, ומיעוטם ממוסדות אקדמיים אחרים. תפקידו הציבורי של המכון הוא להעמיק את ההבנה של שלושת הדתות המונותאיסטיות (יהדות, נצרות ואסלאם) ויחסי הגומלין ביניהן ולהביא את ממצאי המחקר בפני הקהל הרחב. המכון משתף פעולה עם גופי מחקר בארץ ובעולם ותומך במחקרים הנוגעים לתחומי העיסוק העיקריים של המכון. בראש המכון עומד פרופ' אבריאל בר לבב. [14]

המעבדה הפתוחה למדיה ולמידעעריכה

המעבדה הפתוחה למדיה ולמידע הוקמה בשנת 2015 ומשמשת מצע לפרויקטים דיגיטליים רב־תחומיים שבאמצעותם ניתן לקיים שיתופי פעולה בין חוקרים מדיסציפלינות שונות, כדוגמת סוציולוגיה, מדעי המחשב, ניהול, תקשורת, חינוך, פסיכולוגיה ומדעי הרוח הדיגיטליים. [15]

המעבדה מתמחה בבניית כלי מחקר דיגיטליים שמסייעים להבין ולהסביר עולם חברתי שבו ייצור מידע, אגירתו וניתוחו נעשים בהדרגה אבן בניין מרכזית. המעבדה פועלת במתכונת של ארגז כלים. כאשר לשאלות מחקר מסוימות אין בנמצא פתרון טכנולוגי מתאים, המעבדה מפתחת כלי מחקר חדשים. צוות המעבדה פועל כדי להתאים את הכלי שפותח לשימוש חוקרים אחרים, להנגשתו ולהטמעתו בהוראת ובמטלות קורסים שונים באוניברסיטה הפתוחה. כך, למשל, יתנסו סטודנטים לתקשורת בכלים דיגיטליים לניתוח רשתות חברתיות, לכריית מידע ולוויזואליזציה של מסדי נתונים ציבוריים.

כלי המחקר הדיגיטליים שהונגשו על ידי המעבדה הפתוחה למדיה ולמידע בין השנים 2018-2015 הם:

  • פוליבוק - כלי מחקרי לניתוח שיח פוליטי בפייסבוק.[16]
  • המתמלל האוטומטי - כלי לתימלול אוטומטי ומתוזמן ולעריכת התמלילים.[17]
  • חילוץ קישורים מארכיון האינטרנט - קוד לחילוץ רשתות היסטוריות מארכיון האינטרנט.[18]
  • מנתח סנטימנט בעברית – קוד ודטא-סט לניתוח סנטימנט בעברית מבוסס רשתות נוירונים.[19][20]
  • זיהוי צבעים באתרי אינטרנט – קוד לניתוח ויזואלי של גוונים באתרי אינטרנט.[21][22]
  • כריית מטא-דטא מיוטיוב – קוד וכלי לחילוץ מטא-דאטה מסרטוני יוטיוב.[23]

במסגרת הפעילות מתקיים סמינר, המיועד לקהל הרחב. בסמינר מתארחים מרצים מהאקדמיה ומהתעשייה העוסקים בניתוח מידע רשתי ובהשלכותיו החברתיות, התרבותיות והפוליטיות.

המעבדה משתפת פעולה עם הספרייה הלאומית בפיתוח כלי מחקר והנגשה של אוצרות הספרייה הלאומית לציבור הרחב ולציבור החוקרים.

בנוסף קיימים שיתופי פעולה עם עיתון הארץ. בשנת 2017 התפרסמו כתבות תחקיר על שימוש של פוליטיקאים ברשתות חברתיות, ועל מחיקת תגובות גולשים בעזרת כלים שפותחו במעבדה. כמו כן, חוקרי המעבדה השתתפו ככותבים בבלוג אורח במדור "קפטן אינטרנט", בו כתבו על היבטים חברתיים של טכנולוגיה ואינטרנט. [24]

פעילות בין-לאומיתעריכה

בשנים 2018-2017 חתמה האוניברסיטה הפתוחה על הסכמי ניידות סגל ושיתוף פעולה עם - TEI ‏(Technological Institute of Western Greece). וכן חתמה על הסכמי שיתוף פעולה עם CNAM ‏National Conservatoire) Métiers et Arts) מצרפת. היא אירחה את הכנס הארצי השנתי של UN Model. [25] האוניברסיטה חתמה על הסכם עם אוניברסיטת אמסטרדם להנחיה משותפת של עבודות דוקטור במדעי היהדות.

אוכלוסיות הלימודעריכה

סטודנטים, בוגרים ומוסמכים – נתונים מספרייםעריכה

בשנת תשע"ח למדו בקורסים לתואר ראשון 44,447 סטודנטים[26] (כולל כותבי עבודות סמינריוניות בלבד). 12,818 מהסטודנטים לתואר ראשון בשנה זו (29%) היו סטודנטים חדשים.

בתשע"ח למדו 2,529 סטודנטים לקראת תואר שני[27] (כולל כותבי תזה או עבודות מסכמות בלבד). 594 סטודנטים נוספים למדו קורסים במסגרת לימודי השלמה.

האוניברסיטה הפתוחה העניקה בשנת תשע"ח תואר ראשון ל-2,974 בוגרים ובוגרות. מתוכם 912 סיימו את לימודיהם בהצטיינות ובהצטיינות יתרה. בנוסף להם סיימו 34 סטודנטים לימודי חוג לאחר תואר. 549 מוסמכים ומוסמכות קיבלו תואר שני. מתוכם 124 סיימו את לימודיהם בהצטיינות ובהצטיינות יתרה. 14% ממקבלי התארים והתעודות הצהירו שאין להם תעודת בגרות. בשנת תשע"ח ניתנו 5,434 מלגות, מהן 4,900 מלגות סיוע כלכלי.

תלמידי חו"לעריכה

האוניברסיטה הפתוחה מציעה לדוברי עברית הנמצאים באופן זמני או קבוע בחו"ל ללמוד במסגרתה לימודים אקדמיים בשפה העברית. הלימודים נערכים לתואר הראשון, השני ולקורסים בודדים. הבחינות נערכות בשגרירויות או קונסוליות של מדינת ישראל ברחבי העולם. [28]

תלמידי תיכון ותוכנית "אקדמיה בתיכון"עריכה

בשנת תשע"ח למדו באוניברסיטה הפתוחה 1,502 סטודנטים שהחלו את לימודיהם בגיל תיכון, מתוכם 1,126 תלמידים במסגרת תוכנית "אקדמיה בתיכון".

התוכנית "אקדמיה בתיכון" היא תוכנית של האוניברסיטה הפתוחה בשיתוף משרד החינוך, שמאפשרת לימודים לתואר בתמיכת בית הספר ומשרד החינוך והמרת בחינות בגרות בקורסים של האוניברסיטה הפתוחה. לתוכנית "אקדמיה בתיכון" יכולים להצטרף תלמידי תיכון מכיתות י'-יב' ותלמידים מכיתות מחוננים, החל בכיתה ט', בעלי ממוצע ציונים 90 ומעלה או ציונים גבוהים במקצועות הרלוונטיים לתחום הלימוד שאותו הם מבקשים ללמוד.

שנת תשע"ח היא שנתה השישית של תוכנית ”אקדמיה בתיכון". בשנת תשע"ח לקחו חלק בתוכנית 168 בתי ספר.

השנה ניתנו תעודה ומלגת הצטיינות נשיא ל-21 תלמידי תיכון. ותעודות מצטייני דיקן הלימודים הוענקו ל-24 תלמידי תיכון. [29]

אוכלוסיות ייעודיות באוניברסיטה הפתוחהעריכה

האוניברסיטה הפתוחה מציעה מענה לצורכיהן של קבוצות אוכלוסייה ייעודיות, כגון: דוברי ערבית, חרדים וסטודנטים ממוצא אתיופי; תלמידי תיכון, חיילים בשירות חובה ותלמידים השוהים בחו"ל; בעלי צרכים מיוחדים; ואסירים.

בשנת תשע"ח למדו 6,964 דוברי ערבית לתואר ראשון באוניברסיטה הפתוחה. האוניברסיטה יצרה עבור הסטודנטים הערבים את פרויקט "נחיתה רכה" שיקלו את קליטתם של הסטודנטים הערבים. במסגרת זו היא מעניקה ייעוץ בערבית, ספרי לימוד בערבית, תוספת זמן בבחינות גמר ובמפגשי הנחיה וכתיבת מטלות ובחינות בערבית ומרכזי לימוד בפריסה ארצית.

בשנת הלימודים תשע"ח למדו 1,700 סטודנטים חרדים באוניברסיטה הפתוחה. בשנת תשע"ז הושקה תוכנית להגברת שילוב חרדים באוניברסיטה הפתוחה. לצורך זאת נעשו מאמצעים בשני כיוונים: האחד, שיווקי ופרסומי והשני מתן מענה באמצעות ייעוץ, קורסים, שיתוף פעולה עם ארגונים המתמקדים בכך ומתן מלגות.

מתקיימת תוכנית סיוע לסטודנטים ממוצא אתיופי. התוכנית מעניקה ליווי וסיוע חברתיים ואקדמיים. בתשע"ז השתתפו בתוכנית 250 סטודנטים ובמאי 2017 קיבלו תואר ראשון שתי בוגרות של התוכנית.

בשנת תשע"ח למדו באוניברסיטה הפתוחה 824 סטודנטים בעלי מוגבלות. מתוכם 52 סטודנטים בעלי מוגבלות בשמיעה, 74 סטודנטים בעלי מוגבלות בראייה, 251 בעלי מגבלות מוטוריות או פיזיות, 323 סטודנטים הסובלים ממחלות כרוניות ו- 142 פגועי נפש (לחלק מהסטודנטים לוקים ביותר ממוגבלות אחת).

קבוצות אוכלוסייה ייחודיות (תואר ראשון)עריכה

אוכלוסייה מספר סטודנטים
דוברי ערבית 6,964
תלמידי תיכון 1,298
חיילים בשירות חובה 837
חרדים 1,700[30]
סטודנטים עם צרכים מיוחדים 907
תלמידי חו"ל 701
אסירים 63

אפיקי מעברעריכה

אפיקי המעבר מאפשרים למעוניינים להתחיל את הלימודים לתואר ראשון במסגרת הגמישה של האוניברסיטה הפתוחה (ללא דרישות סף של ציון פסיכומטרי או תעודת בגרות). הצלחה במקבץ קורסים בהתאם לדרישות אפיק המעבר מאפשרת למעוניינים לבחור בין השלמת תואר באוניברסיטה הפתוחה לבין מעבר לאוניברסיטה אחרת להשלמת התואר.

אגודת הסטודנטיםעריכה

באוניברסיטה הפתוחה אגודת סטודנטים פעילה. בין הפעילויות של האגודה: המסע לפולין, סדנאות ה"דיבייט", פרויקט "מצדיעים למילואים", שיתוף פעולה עם פרויקט תגלית, שירותי מרתונים לימודיים, קורסי העשרה וייעוץ משפטי חינם לסטודנטים. סמינרים להעצמה נשית שנערכו בבית ברל. מועדונים כמו: מועדון "או"פורטיוניטי" הנותן הזדמנויות ליצירת שיתוף פעולה ופרסום לסטודנטים אמנים ובעלי עסקים קטנים; "או"פלה" לסטודנטים הורים לילדים, "מועדון הנדל"ן" לסטודנטים המבקשים להבין את תחום הנדל"ן בארץ ובחו"ל ולהתמקצע בו וכן מועדון "מודל האו"ם".

בנוסף לכך מתקיימת פעילות ההתנדבותית של סטודנטים: פרויקט "זכור וכבד" למען ניצולי שואה, השתתפות ב"יום המעשים הטובים", פעילויות בבתי חולים עם עמותת "שישי שמח" ו"סחב"ק" – פרויקט הדגל של האגודה שמפגיש בין סטודנטים מתנדבים ומרַכז את הפעילות הקהילתית. [31]

הספרייהעריכה

ספריית האוניברסיטה הפתוחה משרתת את הסטודנטים והסגל של המוסד. בספרייה אוסף מודפס של ספרי יעץ ועיון הכולל גם את כל יחידות הלימוד של הקורסים. עיקרו של האוסף הוא אלקטרוני וכולל ספרים וכתבי עת מקוונים. כמו כן, קיים בספרייה אוסף מדיה דיגיטלי עשיר. מופעל שירות סיוע לסטודנטים לחיפושי מידע פנים אל פנים ומרחוק, באמצעות "מרכז יעץ ארצי". מופעלת מערכת השאלה בין-ספרייתית וכן שירות משלוח מאמרים סרוקים וספרים מספריית האוניברסיטה לסטודנטים עד הבית. בשנת תשע"ט הוסבה הספרייה ל"עלמא" – מערכת ענן לניהול הספרייה. [32]

המחלקה להערכהעריכה

המחלקה להערכה עוסקת במחקר פנים-ארגוני שמסייע למקבלי ההחלטות ולמובילי תהליכים באוניברסיטה לנווט את דרכם ולשפר תהליכים. המחלקה עוסקת בשלושה תחומים עיקריים: הערכה מעצבת שמלווה תהליכים ומיזמים חדשים, מחקר יישומי שמתמקד בחקר היעילות של תוכניות והשפעתן על מדדי הצלחה שונים וגם בחקר קבוצות סטודנטים (כגון חרדים, יוצאי אתיופיה, לקויי למידה ומגזרי שפה), ובניית מודלים וניתוחים בטכניקות של למידת מכונה ומדע נתונים. המחלקה מתמחה גם בפיתוח כלי הערכה ומספקת נתונים לגורמי חוץ (כגון מל"ג, ות"ת, למ"ס). המחלקה קולטת סטודנטים לתואר שני בפסיכולוגיה מאוניברסיטאות שונות לעבודה מעשית, במסגרת קורס מחקרי.

המחלקה לפיתוח אקדמי וההוצאה לאורעריכה

המחלקה לפיתוח אקדמי וההוצאה לאור מנהלת ומלווה את תהליכי הפיתוח באוניברסיטה הפתוחה ומפיקה ספרי לימוד ועיון עבור הסטודנטים. הפיתוח מתבצע בצוותים המורכבים מאנשי אקדמיה ולצידם יועצים פדגוגיים וטכנולוגיים, עורכי טקסט ומעצבים גרפיים, במאים ותסריטאים, מומחים ואנשי הוראה.

המחלקה מלווה את צוות פיתוח הקורס: מהרעיון הראשוני והעברתו לחוות הדעת של מומחים בתחום, דרך אישורו אצל הגורמים האקדמיים המוסמכים באוניברסיטה הפתוחה, ועד הוצאתו לאור של חומר הלימוד, לרבות עיצובו הגרפי בצורתו המודפסת והדיגיטלית ופרסום ספרי הקורס. ההוצאה לאור של האוניברסיטה הפתוחה היא מהגדולות ומהוותיקות בארץ בפרסום ספרי לימוד ועיון. היא מוציאה לאור עשרות רבות של ספרים מדי שנה. ספרי ההוצאה נלמדים במוסדות אקדמיים רבים בישראל. [33]

הוצאת הספרים האקדמיתעריכה

בשנת 2013 האוניברסיטה הפתוחה השיקה את הוצאת ספרים The Open University of Israel Press. זאת להבדיל מבית ההוצאה לאור הוותיק המוציא לאור מזה שנים רבות את ספרי הלימוד שלה. בהוצאת הספרים החדשה של האוניברסיטה הפתוחה רואים אור ספרי מחקר ועיון מקוריים בתחומי דעת שונים וקהל היעד שלה הם חוקרים והציבור הרחב המשכיל.

החל מ-2014 מקיימת הוצאת הספרים מדי שנה תחרות שנתית שהזוכים בה מקבלים את פרס "קרן גולדברג" לכתבי יד מקוריים בכל תחומי הדעת. מסלול אחד בתחרות נועד למחברים שכבר פרסמו ספר עיון אחד לפחות בעבר, והמסלול האחר מיועד למחברים שכתב היד המוגש הוא יצירת הביכורים שלהם.

פרופ' אביבה חלמיש כיהנה עד 2018 כעורכת הראשית הראשונה של ההוצאה בשנת 2019 העורכת הראשית של ההוצאה היא פרופ' תמר הרמן. [34]

למדאעריכה

למדא היא חנות הספרים של האוניברסיטה הפתוחה. בשנת תשע"ח נמכרו בחנות ובאתר למדא באינטרנט 20,058 ספרים של האוניברסיטה הפתוחה, מתוכם נמכרו 7,027 לאוניברסיטאות ומוסדות, 11,129 ללקוחות פרטיים ו- 1,902 למפיצים וחנויות. [35]

כתבי עתעריכה

זמניםעריכה

  ערך מורחב – זמנים

כתב העת מגמותעריכה

"מגמות" הוא כתב עת הוותיק ביותר במדעי החברה היוצא בישראל. הוא ראה אור לראשונה בידי מכון הנרייטה סאלד. בשנת 1949. באפריל 2014 נחתם הסכם בין האוניברסיטה הפתוחה ובין מכון סאלד להפקה משותפת של כתב העת מגמות. בשנת 2017 יצאו לאור שני גיליונות מורחבים שלו. בשנת 2017 הוקם אתר אינטרנט ודיגיטציה של כתב העת, כך שבאתר מוצגים כעת כל הגיליונות שראו אור משנת 1949. [36]

מגזין למנהליםעריכה

האוניברסיטה הוציאה לאור החל משנת 2004 אחד עשר גיליונות של כתב העת "מגזין למנהלים" המיועד לאנשים העוסקים בתחומי הניהול והמקצועות המשיקים לו. [37]

אסכולה – כתב-עת למחשבה ולאקדמיהעריכה

"אסכולה" יוצא לאור החל מינואר 2018, עד כה ראו אור שני גיליונות. 'אסכולה' הוא בעריכת העיתונאי והמרצה לתקשורת אבנר הופשטיין. הגיליון הראשון עסק במחאה והשני בחוק וצדק, הגיליון השני הוקדש לחופש העיתונות ולזכרו של פרופ' משה נגבי. [38]

המחלקה לגיוס משאבים וקשרי חוץעריכה

המחלקה עוסקת בגיוס כספים מתורמים בישראל וברחבי תבל, למטרת פיתוח תוכניות של האוניברסיטה הפתוחה ומתן מלגות לסטודנטים.

חוג הידידים של האוניברסיטה הפתוחה[39]

אגודת הידידים האמריקאית פועלת מתחילת שנות השמונים. ב-2017 הוקמה אגודת הידידים של האוניברסיטה הפתוחה בבריטניה, ב-2018 הוקמו לראשונה אגודות ידידים בצרפת ובשוויץ. בנוסף האוניברסיטה נהנית מתמיכה מאמריקה הלטינית החל משנת 2017. ב-2017 הושק חוג הידידים של האוניברסיטה הפתוחה בישראל.

היחידה לקידום עובדי הוראהעריכה

היחידה לקידום עובדי הוראה באוניברסיטה הפתוחה מתמקדת בפיתוח מנהיגות חינוכית ובפיתוח מקצועי של מורים ושל בעלי תפקידים שונים במערכות החינוך: בנושאים דיסציפלינריים ובנושאים פדגוגיים בתהליכי הוראה–למידה–הערכה, היא מתבססת על הבסיס האקדמי הקיים באוניברסיטה הפתוחה.

היחידה פועלת במספר נתיבים:

  • הכשרת סטודנטים להוראה כחלק מתוכנית אקדמיה – כיתה, ותוכנית התמחות לבוגרי תעודת הוראה- סטאז'.
  • הכשרה לצורכי קידומם של בעלי תפקידים במערכת החינוך. למשל: הכשרה ופיתוח מקצועי למת"לים (מומחי תפקודי למידה), פיתוח מקצועי לרכזי תקשוב במסגרת תוכנית התקשוב הלאומית, הכשרה להוראת מחוננים הכשרה לפרחי וניהול במסגרת אבני ראשה.
  • מציאת מענה לצורכיהם של מורים בשנת שבתון - פיתוח אישי ולמודי תעודה
  • הרחבתו של הידע המקצועי, האקדמי והיישומי של עובדי הדרכה וחינוך
  • הכשרתם המקצועית של מורים בנושאים שונים
  • פיתוחם המקצועי של עובדי ההוראה בדרגות הגבוהות של "אופק חדש" ובמסגרת "עוז לתמורה"
  • ביצוע תוכניות הערכה ומחקרים והובלתם של פרויקטים חינוכיים.

אופן העבודה מושתת על למידה מסביבה עתירת טכנולוגיות ושואב מאסטרטגיות למידה ורסטיליות ועל שיכלול דרכי חשיבה דרך תקשוב, סדנאות, סיורים והרצאות; הללו ניתנים בהנחיית מומחים אקדמיים.

מערך לימודי החוץ (מעל"ה)עריכה

מעל"ה כולל בתי ספר משטחי ידע שונים בהם ניתן לעבור השתלמויות, העשרה והכשרות מקצועיות כהשלמה לתוכניות אקדמיות בתחומי דעת מגוונים.

אסכולות – בית הספר ללימודים רב-תחומיים ולתרבות הדעתעריכה

באסכולות ניתן ללמוד קורסים בנושאים: אמנויות ומוזיקה, מדעים וחקר מוח, יהדות, ספרות, פילוסופיה, חוק ומשפט, היסטוריה ואקטואליה, מועדון טרום בכורה בקולנוע ועוד. באסכולות למדו בשנת תשע"ח 27,870, גידול של 14% במספר ההרשמות. בבית הספר פועלים שלושה פורומים ותיקים: פורום "ממשל ואסטרטגיה: מודיעין וביטחון לאומי" בהנחיית האלוף במיל. איתן בן-אליהו הפועל זו השנה השמינית, בנוסף אליו פועלים "הפורום הכלכלי" בהנחיית סבר פלוצקר ו"הפורום המשפטי" בהנחיית עו"ד יובל יועז. בשנת תשע"ח נוסף פורום של ראשי המועצה לביטחון לאומי לשעבר המרצים על חוסנה הלאומי של ישראל מנקודות ראות שונות.

מתקיים קורס ספרות בהנחיית הסופר חיים באר ומועדון קריאה בהנחיית קובי מידן. בשדה המוזיקה גיל שוחט מארח אמנים שונים. מתקיימים קורסים בהנחיית ד"ר אורית וולף, עומר שומרוני ורונן בורשבסקי. 5,000 לומדים בקורסי הקולנוע. מתקיים מועדון טרום-בכורה לצפיה בסרטי איכות נערכים גם קורסים באמנות. . בתשע"ח החלה יוזמה משותפת עם מועדון צוותא בתוכנית "אסכולות בצוותא" – תוכנית בהנחייתו של נעם סמל העוסקת ביצירה עברית, משלבת הרצאות מפי החוקרים, הקראת קטעי שירה מפי שחקני תיאטרון וביצועים לשירים מולחנים של מבצעים ישראלים. נושא חדש באסכולות הוא חקר המוח. בתשע"ח נלמדו בכל השלוחות קורסים בשדה זה בהוראתם של ד"ר רועי תירוש וד"ר יוסי חלמיש. [40]

חשיפה - בית הספר לאמנויות התקשורת והדיגיטלעריכה

חשיפה מקיים מסלולי לימודי מקצועיים בתחום דיגיטל, תקשורת ואמנויות, שחלקם משמשים כנקודות זכות לתואר הראשון. בחשיפה ניתן ללמוד קורסים בשיווק דיגיטלי, מסחר אלקטרוני, לימודי קולנוע, עריכה ופוסט פרודקשן, עיצוב גרפי, אנימציה, משחקי מחשב וטיפול באמנויות. [41]

תפנית – בית ספר למנהליםעריכה

תפנית מכשיר מנהלים במגוון תחומים קורס הכשרת דירקטורים, ניהול משאבי אנוש, מידענות, ייעוץ עסקי ואימון מנטלי. הוא אף מקיים קורסים וסדנאות עם מוסדות וארגונים כמו בנק לאומי ומשרד המשפטים. [42]

דיפלומה – בית הספר ללימודי תעודה והסמכהעריכה

דיפלומה מעניק הכשרה מקצועית במקצועות העיצוב, התיירות והחשבונאות. בחלק מהמסלולים הוא מכין את הלומדים לבחינות ההסמכה של הגופים הרלוונטיים. [43]

דיאלוג – בית הספר לשפותעריכה

בבית הספר דיאלוג לומדים שפות: אנגלית, צרפתית, ספרדית, סינית, ערבית, גרמנית, יוונית, רוסית ואיטלקית. דיאלוג מקיים קורסים לגופים שונים במשק ומקיים מערך הכשרה לנציגי ישראל בחו"ל במטרה לשפר את ההסברה בשפה האנגלית. כמו כן ניתנים שיעורים פרטיים לקצונת משטרת ישראל, הנהלת רשות המיסים ומשרדי הכלכלה והבריאות. [44]

מירב – בית הספר לרפואה משלימהעריכה

בית הספר מירב עוסק בהכשרת מטפלים ברפואה משלימה כגון: נטורופתיה, רפואה סינית, פסיכותרפיה קוגניטיבית-התפתחותית, NLP, עיסוי, טוינה, ושיאצו. במירב נערכים קורסים למגזר הפרטי ברחבי הארץ.[45]

בית דניאלעריכה

  ערך מורחב – בית דניאל (זכרון יעקב)

אקדמיה מקוונת בע"מעריכה

אקדמיה מקוונת בע"מ היא חברת בת של האוניברסיטה הפתוחה, שהוקמה בשנת תשע"ה במטרה לספק להשכלה הגבוהה הישראלית שירותי הפקה של משאבי לימוד מקוונים, שיתמכו בהוראה ויסייעו לשפר את הלמידה תוך מינוף הידע, הניסיון והתשתיות של האוניברסיטה הפתוחה. אקדמיה מקוונת הוקמה על רקע ההתעניינות הגוברת בטכנולוגיות למידה באקדמיה בישראל, העניין העולמי ביכולת של טכנולוגיות דיגיטליות לשפר את ההוראה במוסדות להשכלה גבוהה והמודעות הגוברת למורכבות של נושא החדשנות בטכנולוגיות למידה באקדמיה. אקדמיה מקוונת, יחד עם מרכז שה"ם, עוסקים בניתוח האתגרים בפיתוח קורסים אקדמיים ומאפיינים את טכנולוגיות הלמידה הנדרשות. בין הפרויקטים העיקריים של החברה הופקו קורסי "אנגלית אקדמית" ביוזמה ובמימון של הוועדה לתכנון ולתקצוב (ות"ת). אקדמיה מקוונת מתחזקת ומתפעלת את האתר. עד כה נרשמו לקורסים למעלה מ-40,000 סטודנטים ממוסדות להשכלה גבוהה בארץ, ונערכים מחקרים לבחינת אופי הלמידה באתר.

במהלך שנת תשע"ח הפיקה אקדמיה שמונה קורסים שזכו למימון במסגרת התוכנית הלאומית של המועצה להשכלה גבוהה והמיזם "ישראל דיגיטלית" במשרד לשוויון חברתי. נוסף על כך הפיקה אקדמיה מקוונת חמישה קורסים עבור מוסדות אחרים להשכלה גבוהה.

אופמופעריכה

אופמופ בע"מ, היא חברה למסחור הידע האקדמי בבעלות האוניברסיטה הפתוחה שהוקמה בשנת 2008. במהלך פעילותה של האוניברסיטה נוצר ידע חדש, המהווה קניין רוחני. אופמופ פועלת למסחור והעברת הידע למשק ולתעשייה ויניב לאוניברסיטה הכנסות שתשמשנה לקידום יעדיה. אופמופ מטפלת בפטנטים של חברי הסגל האוניברסיטה הפתוחה, ואחראית על פרויקטי מחקר של פיתוח טכנולוגיות טרם העברתן לתעשייה. [46]

פעילויות מיוחדותעריכה

פא"רעריכה

  ערך מורחב – פא"ר

פרויקט לימודי האוניברסיטה הפתוחה בחבר המדינותעריכה

בשנת 1992 פתחה האוניברסיטה הפתוחה תוכנית לימודים בתחום מדעי היהדות וישראל עבור סטודנטים דוברי רוסית ברחבי מדינות ברית המועצות לשעבר. לצורך התוכנית תורגמו לרוסית 22 קורסים ביניהם "ממשל ופוליטיקה במדינת ישראל", "תורה שבע"פ", "בין יהודים לנוצרים", "שואה" ועוד. בתוכנית למדו למעלה מ-13000 סטודנטים בלמעלה מ-100 ערים ועיירות מסיביר במזרח ועד לרפובליקות הבלטיות במערב. מטרת התוכנית הייתה להביא ידע אקדמי בתחומי היהדות הרחבים לאוכלוסייה שנותקה מידע זה במשך למעלה מ-70 שנה. כפועל יוצא מתוכנית זו כ-100 סטודנטים השלימו את לימודיהם ברוסית לתואר BA במדעי הרוח. במשך כל שנות פעילותה התוכנית מומנה בעזרת תרומות מגופים שונים. החל בשנת 2009 לא הצליחה האוניברסיטה לגייס תרומות נוספות והאוניברסיטה נאלצה לסגור את התוכנית בשנת 2012.

הנהלת האוניברסיטהעריכה

נשיאי האוניברסיטה הפתוחהעריכה

דיוקן שם תחילת כהונה סיום כהונה
  מקס רואו 1976 1977
  פרופ' אברהם גינזבורג 1977 1987
  פרופ' נחמיה לבציון 1987 1992
  פרופ' מנחם יערי 1992 1997
  פרופ' אליהו נסים 1997 2003
  פרופ' גרשון בן-שחר 2003 2008
  פרופ' חגית מסר-ירון 2008 2013
  פרופ' יעקב (קובי) מצר 2013 2018
  פרופ' מימי אייזנשטדט 2018 מכהנת

סגני-נשיא לעניינים אקדמיים באוניברסיטה הפתוחהעריכה

דיוקן שם תחילת כהונה סיום כהונה
  פרופ' שניאור ליפסון (רקטור) 1974 1975
  פרופ' אברהם גינזבורג 1976 1977
  ד"ר יונה פלס (סגן הנשיא לענייני תכנון וטכנולוגיה) 1977 1987
  פרופ' ישראל שצמן 1979 1984
פרופ' שלום רייכמן 1984 1986
  פרופ' רות בייט-מרום 1996 1999
  פרופ' יהודית גל-עזר 1999 2005
  פרופ' אורה לימור 2005 2009
פרופ' יהודית גל-עזר 2009 2012
  פרופ' תמר הרמן 2012 2013
  פרופ' אביעד חפץ 2013 2017
  פרופ' שרה גורי רוזנבליט 2017 מכהנת

נגידי האוניברסיטה הפתוחהעריכה

דיוקן שם תחילת כהונה סיום כהונה
  הברונית דורותי דה רוטשילד 1976 1987
לורד יעקב רוטשילד 1988 1992
לורד קלאוס מוזר 1993 2002
  לורד הארי וולף 2003 2011
  דורית ביניש, נשיאת בית המשפט העליון, בדימוס 2012 מכהנת

מנכ"לי האוניברסיטה הפתוחהעריכה

  • אהוד אור – 1991–1996
  • גיורא אולמן – 2004-1996
  • דוד קליבנסקי – 2009-2004
  • עמית שטרייט - 2009-מכהן

קישורים חיצונייםעריכה

הערות שולייםעריכה

  1. ^ 1.0 1.1 פתח דבר, בתוך: דו"ח נשיא לשנה האקדמית תשע"ח (2018-2017), עמ' 1.
  2. ^ סטודנטים, בתוך: דו"ח נשיא לשנה האקדמית תשע"ח (2018-2017), עמ' 40.
  3. ^ סטודנטים באוניברסיטה הפתוחה נרשמים מדי סמסטר לקורסים בודדים (ולא לשנה אקדמית או לתוכנית לימודים). בשלבים מתקדמים של הלימודים סטודנטים כותבים עבודות סמינריוניות, עבודות תזה או עבודות גמר. החל משנת הלימודים תשע"ז נכללים במניין הסטודנטים בשנה נתונה גם סטודנטים הכותבים עבודות אקדמיות, שלא היו רשומים לקורס באותה שנה.
  4. ^ החל משנת הלימודים תשע"ז נכללים במניין הסטודנטים לתואר שני בשנה נתונה אך ורק סטודנטים שהתקבלו ללימודי תואר שני (לא כולל קורסי השלמה) ורשומים לקורסי התוכנית או כותבים בה עבודה אקדמית.
  5. ^ אברהם פלג, אם אין התלמיד יכול להגיע לאוניברסיטה, תבוא זו אליו, מעריב, 9 במרץ 1971
  6. ^ רעיה נבו, לקראת אוניברסיטה פתוחה בישראל, דבר, 18 בדצמבר 1972
  7. ^ בראשית אפריל יוקמו המוסדות של האוניברסיטה הפתוחה, דבר, 13 בפברואר 1974, עמ' 3.
  8. ^ חנוך ברטוב, אוניברסיטה לכל אדם, מעריב, יום שישי, אוגוסט 24, 1973; עמוד 15.
  9. ^ מצבת עובדי האוניברסיטה הפתוחה, בתוך: דו"ח נשיא לשנה האקדמית תשע"ח (2018-2017), עמ' 50
  10. ^ פורטל "בית הספר לשלטון מקומי", באתר האוניברסיטה הפתוחה
  11. ^ פורטל בית הספר למדיניות ציבורית לעובדי המדינה, באתר האוניברסיטה הפתוחה
  12. ^ פורטל המכון לניתוחי מדיניות, באתר האוניברסיטה הפתוחה
  13. ^ פורטל מרכז לחקר חדשנות בטכנולוגיות למידה, באתר האוניברסיטה הפתוחה
  14. ^ פורטל המכון לחקר היחסים בין יהודים, נוצרים, מוסלמים, באתר האוניברסיטה הפתוחה
  15. ^ פורטל המעבדה הפתוחה למדיה ולמידע, באתר האוניברסיטה הפתוחה
  16. ^ אתר פוליבוק
  17. ^ אתר המתמלל האוטומטי
  18. ^ קוד לחילוץ רשתות היסטוריות מארכיון האינטרנט
  19. ^ מנתח סנטימנט בעברית
  20. ^ Amram, A., Ben-David, A., & Tsarfaty, R. (2018). Representations and Architectures in Neural Sentiment Analysis for Morphologically Rich Languages: A Case Study from Modern Hebrew. In Proceedings of the 27th International Conference on Computational Linguistics (pp. 2242-2252).
  21. ^ זיהוי צבעים באתרי אינטרנט
  22. ^ Ben-David, A., Amram, A., & Bekkerman, R. (2018). The colors of the national Web: visual data analysis of the historical Yugoslav Web domain. International Journal on Digital Libraries, 19(1), 95-106.
  23. ^ כריית מטא-דטא מיוטיוב
  24. ^ מנתחים את המידע עלינו ברשת, והפעם הרווח כולו שלנו, באתר הארץ
  25. ^ פעילות בין-לאומית, באתר האוניברסיטה הפתוחה
  26. ^ סטודנטים באוניברסיטה הפתוחה נרשמים מדי סמסטר לקורסים בודדים (ולא לשנה אקדמית או לתוכנית לימודים). בשלבים מתקדמים של הלימודים סטודנטים כותבים עבודות סמינריוניות, עבודות תזה או עבודות גמר. החל משנת הלימודים תשע"ז נכללים במניין הסטודנטים בשנה נתונה גם סטודנטים הכותבים עבודות אקדמיות, שלא היו רשומים לקורס באותה שנה.
  27. ^ החל משנת הלימודים תשע"ז נכללים במניין הסטודנטים לתואר שני בשנה נתונה אך ורק סטודנטים שהתקבלו ללימודי תואר שני (לא כולל קורסי השלמה) ורשומים לקורסי התוכנית או כותבים בה עבודה אקדמית.
  28. ^ פורטל תלמידי חו"ל, באתר האוניברסיטה הפתוחה
  29. ^ פורטל אקדמיה בתיכון, באתר האוניברסיטה הפתוחה
  30. ^ על פי פרסום הלמ"ס "השכלה גבוהה בישראל – נתונים נבחרים לשעת תשע"ח
  31. ^ אתר אגודת הסטודנטים
  32. ^ פורטל הספרייה, באתר האוניברסיטה הפתוחה
  33. ^ פורטל דיקנט הפיתוח וטכנולוגיות למידה, באתר האוניברסיטה הפתוחה
  34. ^ פורטל הוצאת הספרים האקדמית, באתר האוניברסיטה הפתוחה
  35. ^ פורטל חנות הספרים "למדא", באתר האוניברסיטה הפתוחה
  36. ^ אתר כתב העת מגמות
  37. ^ עמוד מגזין למנהלים, באתר האוניברסיטה הפתוחה
  38. ^ עמוד כתב העת אסכולה, באתר האוניברסיטה הפתוחה
  39. ^ גיוס משאבים וקשרי חוץ, בתוך: דו"ח נשיא לשנה האקדמית תשע"ח (2018-2017), עמ' 53.
  40. ^ פורטל "אסכולות – בית הספר ללימודים רב-תחומיים ולתרבות הדעת", באתר האוניברסיטה הפתוחה
  41. ^ פורטל "חשיפה - בית הספר לאמנויות התקשורת והדיגיטל", באתר האוניברסיטה הפתוחה
  42. ^ פורטל "תפנית – בית ספר למנהלים", באתר האוניברסיטה הפתוחה
  43. ^ פורטל "דיפלומה – בית הספר ללימודי תעודה והסמכה", באתר האוניברסיטה הפתוחה
  44. ^ פורטל "דיאלוג – בית הספר לשפות", באתר האוניברסיטה הפתוחה
  45. ^ פורטל "בית הספר מירב", באתר האוניברסיטה הפתוחה
  46. ^ פורטל "אופמופ", באתר האוניברסיטה הפתוחה