פתיחת התפריט הראשי

האוניברסיטה הפתוחה

אוניברסיטה בישראל

האוניברסיטה הפתוחה (מכונה בראשי תיבות האו"פ) היא אחת מתשע האוניברסיטאות בישראל המוכרות על ידי המועצה להשכלה גבוהה. ייחודה של האוניברסיטה הפתוחה הוא בקבלת כל אדם ללימודי תואר ראשון, ללא תנאים מוקדמים כגון: תעודת בגרות, ציון פסיכומטרי או עמידה בבחינות קבלה.

האוניברסיטה הפתוחה
Open University of Israel logo.svg
סמליל האוניברסיטה
עוצב על ידי ירום ורדימון ב-1974 ועודכן, בידי ברוך נאה, ב-2016
Open University of Israel campus.jpg
קריית האוניברסיטה הפתוחה ברעננה
מוטו הרבה מעבר לתואר
תאריך ההקמה 1974, תחילת לימודים ב-1976
סוג אוניברסיטה ציבורית, אוניברסיטה פתוחה
נשיא

פרופ' מימי אייזנשטדט.

פרופ' שרה גורי –רוזנבליט, המשנה לנשיאה לעניינים אקדמיים
נגיד דורית ביניש
מנכ"ל עמית שטרייט
סגל 100 (סגל בכיר)
סטודנטים 47,713[1]
סטודנטים לתואר ראשון 44,447[2][3]
סטודנטים לתואר שני 2,529[1][4]
מיקום ישראל
קמפוס רעננה, רמת אביב, ירושלים – מל"י, חיפה – בית בירם, באר שבע – בית יציב, נצרת, גבעת חביבה (60 מרכזי לימוד בכל הארץ)
קואורדינטות 32°11′19″N 34°53′17″E / 32.18872464332128°N 34.88792181015015°E / 32.18872464332128; 34.88792181015015
www.openu.ac.il
טקס פתיחת קמפוס רמת אביב של האוניברסיטה הפתוחה מימין פרופ' אברהם גינזבורג נשיא האוניברסיטה, ודורותי דה רוטשילד (במרכז) 1976
קמפוס האוניברסיטה הפתוחה ברמת אביב בשנת 1976
פרופ' אברהם גינזבורג באחד מטקסי חלוקת התארים הראשונים של האוניברסיטה
הוילה באפקה שבה שכנו משרדי האוניברסיטה הפתוחה בתחילת דרכה 1974
קמפוס האוניברסיטה הפתוחה ע"ש דורותי דה רוטשילד ברעננה (מבט אווירי)
מרחבי הקמפוס ברעננה
מרחבי הקמפוס ברעננה

שיטת הלימוד באוניברסיטה הפתוחה משלבת הוראה בלמידה מרחוק באמצעות טכנולוגיות ומפגשים פרונטליים למעוניינים. מרכזי לימוד של האוניברסיטה הפתוחה פזורים ברחבי ישראל. קבלת התואר באוניברסיטה הפתוחה מותנה בעמידה בהצלחה בדרישות הקורסים השונים, ובעיקר בהצלחה בבחינות. כמו כן, נדרשת ידיעת השפה האנגלית. עיקר התארים שהאוניברסיטה מציעה הם תארים ראשונים, אך ישנם גם מספר מועט של תארים שניים, ודרישות הקבלה אליהם דומות למקובל ברוב האוניברסיטאות האחרות.

סגל האוניברסיטה הפתוחה (נכון לשנת הלימודים תשע"ח) כולל 2,089 עובדים (מתוכם: 1,302 נשים ו-787 גברים): חברי סגל אקדמי בכיר – 97. חברי סגל זוטר מרכזי הוראה - 309. חברי סגל זוטר מנחים - 801. חברי סגל מנהלי – 881. מספר המשרות המלאות עומד על כ-1,080 משרות (למעט מנחים).[5]

תוכן עניינים

היסטוריהעריכה

בשנת 1971 הועלתה לראשונה ההצעה לייסד אוניברסיטה פתוחה בישראל במתכונת למידה מרחוק, דוגמת האוניברסיטה הפתוחה הבריטית. את ההצעה העלתה ועדה ממכון ויצמן, בראשות פרופסור שניאור ליפסון, אותה מינתה המועצה להשכלה גבוהה (המל"ג).[6] הרעיון המשיך להתפתח כאשר קרן "יד הנדיב" (קרן רוטשילד) הציעה להקים במימונה "אוניברסיטה לכל" בישראל, על בסיס המלצת ועדת מומחים מטעמה בראשות פרופסור וילבור שראם מאוניברסיטת סטנפורד. ההצעה הוגשה לשר החינוך והתרבות, יגאל אלון, ובהובלתו החליטו הממשלה והמל"ג בשנת 1973 לייסד "אוניברסיטה לכל" בישראל היא ה"אוניברסיטה הפתוחה".[7]

בשנת 1976 החלה האוניברסיטה הפתוחה את פעילותה, מהמטה בשכונת רמת אביב בתל אביב. היצע הקורסים כלל חמישה בלבד ונרשמו אליהם 2,267 סטודנטים. באותה עת הועסקו באוניברסיטה 130 עובדים, מהם 9 חברי סגל אקדמי בכיר, ו-31 חברי סגל הוראה. ב-19 בנובמבר 1995 נחתם הסכם בין האוניברסיטה לבין עיריית רעננה והוחל בפרויקט בניית קריית האוניברסיטה בעיר. טקס הנחת אבן הפינה נערך באוקטובר 2000, ובשנת 2004 הושלמה בניית קריית האוניברסיטה הפתוחה על שם דורותי דה רוטשילד, שם משכנה עד היום.

מערך הלימודים האקדמיעריכה

הקורסיםעריכה

בשונה מאוניברסיטאות אחרות, אין מבנה הלימודים באוניברסיטה הפתוחה מחולק לפי שנים, אלא לפי קורסים שלכל אחד מהם שווי של נקודות זכות (נ"זים). כל הקורסים מותאמים ללמידה עצמית, על בסיס חומרי לימוד וספרים שניתנים לסטודנט ללא תשלום נוסף. לכל קורס יש אתר אינטרנט ייעודי הכולל חומרי לימוד והעשרה, אמצעי עזר טכנולוגיים, פורום להתייעצות עם הסגל האקדמי ודיונים בין הסטודנטים, וכן מידע על שעות הנחיה טלפוניות. לרשות הסטודנטים עומדים למעלה מ-700 קורסים.

הקורסים מקובצים לפי תוכניות לימוד. חלק מתוכניות הלימוד כוללות מגוון רחב מאוד של תחומי ידע וחלקן תוכניות הבנויות על פי מתכונת דיסציפלינרית ממוקדת, הדומה לתוכניות לימודים חד-חוגיות או דו-חוגיות במוסדות אקדמיים אחרים, בהן חופש הבחירה מצומצם יותר. בחירת הקורסים ותוכנית הלימודים, נעשית בהתאם להעדפת הסטודנט, בכפוף לתקנון האוניברסיטה.

לכל קורס צוות הוראה הכולל: מרַכזי הוראה - אלה מפעילים את הקורס על כל מרכיביו (הנחיה, מטלות, בחינות, חומרי למידה, תפעול אתר הקורס). איתם ניתן לשוחח בשעות המענה הטלפוני. הם גם הכתובת לשאלות ולבקשות בכל הנוגע למטלות, לבחינות ולבעיות מיוחדות בקורס. בנוסף, ישנם מנחי הקבוצות - תפקידם הוא להנחות את הוראת הקורס במפגשי ההנחיה, בנוסף הם גם מקיימים שעת הנחיה טלפונית שבועית ובודקים את המטלות שכותבים הסטודנטים בקבוצתם.

אופי ההנחיהעריכה

מלבד ספרי הלימודים, קיימים גם רמות שונות של הנחיה. בחלק מהקורסים ישנו הנחיה בלמידה מקוונת - מפגשי הנחיה אינטרנטיים אינטראקטיביים, בהם הסטודנטים יכולים להשתתף בשיעור באמצעות הצ'ט המיקרופון. המפגשים המקוונים מוקלטים וניתנים לצפייה בזמנם החופשי של הסטודנטים. בשנת תשע"ז הוצעו למעלה מ-320 קורסים בהנחיה מקוונת, אליה נרשמו 11,730 סטודנטים. במרבית הקורסים ישנה גם אפשרות להשתתף במפגשי הנחיה פרונטליים בכיתות, אלה נועדו לסייע לסטודנטים בלימוד חומרי הקורס, אך לא מהווים תחליף ללמידה העצמית. בשנת תשע"ח נפתחו 5,349 קבוצות לימוד ב-742 קורסים אקדמיים. תדירות ההנחיה, מתחלקת לשני סוגים: "הנחיה רגילה", ללא תשלום נוסף, הכוללים 5–6 מפגשים בסמסטר. ו"הנחיה מוגברת", בתשלום נוסף, הכוללים 8–14 מפגשים בסמסטר. בבחירת קבוצת הלימוד וההנחיה, קיימת גמישות במספר קריטריונים: אופי ההנחיה (פרונטלית, מקוונת), שעות הלימוד, ומיקום הקבוצה. מפגש הנחיה נע בין 1.5 ל-3 שעות.

הסמסטרעריכה

מסגרת הזמן היחידה המחייבת את הסטודנטים באוניברסיטה הפתוחה היא הסמסטר, שכן הלימודים במרבית הקורסים נמשכים סמסטר. עם סיום הסמסטר יש להשלים את חובות הקורס - הכוללים מספר מטלות כתובות במהלך הסמסטר, עליהם ניתן ציון ומשוב - ולצלוח את בחינת הגמר. בהתאם לכך, אין הגבלה על התחלת הלימודים בראשית השנה האקדמית, אלא ניתן להתחיל ללמוד בכל תחילת סמסטר: סתיו, אביב או קיץ. כמו כן, רשאים הסטודנטים להחליט בעצמם על קצב הלמידה והתמשכותה, מה שמאפשר גמישות רבה בשילוב לימודים עם חיים משפחה ומקצוע וכדומה.

כדי להיות זכאי לתואר, יש להשלים את צבירת מלוא נקודות הזכות הנדרשות לאותו התואר (לרוב מדובר ב-108 נ"ז).

פריסה גאוגרפיתעריכה

מפגשי הנחיה נערכים ב-60 מרכזי הלימוד של האוניברסיטה הפתוחה ברחבי הארץ. חלק ממרכזי הלימוד מציעים לסטודנטים שירותי ספרייה וציוד עזר, ומשמשים מקום מפגש לסטודנטים (עם המנחים או בלעדיהם). האוניברסיטה הפתוחה מקיימת מרכזי לימוד בשישה אזורים בישראל:

  1. אזור הצפון: אום אל-פחם, גבעת חביבה, חדרה, חיפה, טבריה, טמרה, כרמיאל, מג'דל שמס, מע'אר, מעלות-תרשיחא, נצרת, סח'נין, עכו, קריית חיים ושפרעם.
  2. אזור השרון: בית ברל, נתניה, רעננה.
  3. אזור המרכז: אור יהודה, בני ברק, בת ים, הכפר הירוק, חולון, פתח תקווה, רמת גן, רמת השרון, תל אביב.
  4. אזור השפלה: מודיעין, נס ציונה, ראשון לציון, רחובות ורמלה.
  5. אזור ירושלים: ירושלים.
  6. אזור הדרום: אילת, אשדוד, באר שבע, דימונה, ירוחם, מצפה רמון, ערד, קריית גת, רהט, שגב שלום ושדרות.

אוכלוסיית הסטודנטיםעריכה

בשנת תשע"ח למדו בקורסים לתואר ראשון 44,447 סטודנטים[3] (כולל כותבי עבודות סמינריוניות בלבד), מתוכם 12,818 סטודנטים חדשים לתואר ראשון (29%) ו-2,529 לתואר שני[4] (כולל כותבי תזה או עבודות מסכמות בלבד). 594 סטודנטים נוספים למדו קורסים במסגרת לימודי השלמה. מספר מסיימי תואר ראשון באוניברסיטה הפתוחה, לשנת תשע"ח, היו 2,974, מתוכם 912 בהצטיינות או בהצטיינות יתרה. מסיימי תואר שני היו 549, מתוכם 124 בהצטיינות או בהצטיינות יתרה. בנוסף סיימו 34 סטודנטים לימודי חוג לאחר תואר. 14% ממקבלי התארים והתעודות הצהירו שאין להם תעודת בגרות.

אפיקי המעבר מאפשרים למעוניינים להתחיל את הלימודים לתואר ראשון במסגרת הגמישה של האוניברסיטה הפתוחה (ללא דרישות סף של ציון פסיכומטרי או תעודת בגרות). הצלחה במקבץ קורסים בהתאם לדרישות אפיק המעבר מאפשרת למעוניינים לבחור בין השלמת תואר באוניברסיטה הפתוחה לבין מעבר לאוניברסיטה אחרת להשלמת התואר.

בשנת תשע"ח ניתנו 5,434 מלגות, מהן 4,900 מלגות סיוע כלכלי.

אוכלוסיות ייעודיותעריכה

אופיה הלימודי של האוניברסיטה הפתוחה, מאפשר גמישות לימודים לצורכיהן של קבוצות אוכלוסייה ייעודיות, כגון: דוברי ערבית, חרדים, סטודנטים ממוצא אתיופי, תלמידי תיכון, חיילים בשירות חובה, תלמידים השוהים בחו"ל, בעלי צרכים מיוחדים, ואסירים.

  • תלמידי תיכון: עבור תלמידים תיכון שמעוניינים לשלב גם לימודים אקדמיים, יצרה האוניברסיטה, בשיתוף משרד החינוך, את תוכנית "אקדמיה בתיכון". במסגרת התוכנית מאפשרים לתלמידי תיכון מכיתות ט'-י"ב, להמיר בחינות בגרות בקורסים של האוניברסיטה הפתוחה.[8] שנת תשע"ח הייתה שנתה השישית של התוכנית עם 1,126 סטודנטים תלמידי תיכון מ-168 בתי ספר ברחבי הארץ. בנוסף למדו עוד 376 תלמידי תיכון, שלא במסגרת התוכנית. את שנת הלימודים סיימו 21 סטודנטים תלמידי תיכון כמצטייני נשיא ו-24 כמצטייני דיקן.
  • דוברי ערבית: עבור סטודנטים דוברי ערבית הקימה האוניברסיטה את פרויקט "נחיתה רכה", שיקל את קליטתם במערך הלימודים האקדמי. במסגרת זו מוענק לדוברי הערבית: ייעוץ בערבית, ספרי לימוד בערבית, תוספת במפגשי הנחיה, אפשרות לכתיבת מטלות ובחינות בערבית, ותוספת זמן בבחינות גמר. בשנת תשע"ח למדו 6,964 דוברי ערבית לתואר ראשון באוניברסיטה הפתוחה.
  • חרדים: עבור סטודנטים חרדים, נפתחה בשנת תשע"ז תוכנית להגברת שילוב חרדים באוניברסיטה הפתוחה. התוכנית מתמקדת בשיווק פרסומי ובמתן ייעוץ מותאם עבור האוכלוסייה החרדית, בשיתוף פעולה עם ארגונים המתמקדים בכך ומתן מלגות. בשנת הלימודים תשע"ח למדו 1,700 סטודנטים חרדים באוניברסיטה הפתוחה.
  • יוצאי אתיופיה: עבור סטודנטים ממוצא אתיופי מקיימת האוניברסיטה תוכנית שמעניקה ליווי וסיוע חברתי ואקדמי. בתשע"ז השתתפו בתוכנית 250 סטודנטים ממוצא אתיופי.
  • בעלי מוגבלויות: עבור סטודנטים בעלי מוגבלויות, נעשים מאמצים לאפשר להם להשתלב במערך הלמידה. בשנת תשע"ח למדו באוניברסיטה הפתוחה 824 סטודנטים בעלי מוגבלות. מתוכם 52 בעלי מוגבלות בשמיעה, 74 בעלי מוגבלות בראייה, 251 בעלי מגבלות מוטוריות או פיזיות, 323 הסובלים ממחלות כרוניות ו- 142 פגועי נפש (חלקם לוקים ביותר ממוגבלות אחת).
  • חו"ל: עבור תושבי ישראל (או תושבי חו"ל) הנמצאים באופן זמני או קבוע בחו"ל, מאפשרת האוניברסיטה הפתוחה ללמוד במסגרתה לימודים אקדמיים בשפה העברית. לימודים בחו"ל אפשריים בכל המדינות בהם קיימת שגרירות או קונסוליה של מדינת ישראל, ובהם נערכות הבחינות ונשלחות לישראל.[9]

בתי ספר שתחת האוניברסיטהעריכה

בית הספר לשלטון מקומיעריכה

בית הספר נוסד ב-2013 בשיתוף פעולה בין האוניברסיטה הפתוחה למרכז לשלטון מקומי, במטרה לקדם את הרחבת ההשכלה הגבוהה בקרב עובדי הרשויות המקומיות. בבית הספר למדו בתשע"ח למעלה מ-1000 סטודנטים לתואר ראשון במדעי החברה והרוח בשילוב תעודה בלימודי שלטון מקומי. לוקחות בו חלק כחמישים רשויות ממג'דל שמס בצפון הארץ ועד אילת בדרומה, בכחמישים קבוצות לימוד. פרט ללימודי התואר ראשון, כשבעים סטודנטים לומדים בתוכנית לתואר שני בממשל ומדיניות ציבורית (במסגרת התוכנית ללימודי דמוקרטיה בין-תחומיים). נכון לשנת תשע"ח סיימו את הלימודים למעלה מ-200 סטודנטים, כרבע מהם בהצטיינות.[10]

בית הספר למדיניות ציבורית לעובדי המדינהעריכה

בית הספר למדיניות ציבורית לעובדי המדינה נפתח בתשע"ט. הוא מציע לימודי תואר ראשון במדעי החברה והרוח עם תעודה במדיניות ציבורית. התוכנית מיועדת לעובדי המגזר הציבורי ולציבור הרחב. הלימודים מקנים בהבנה בהיבטים הפוליטיים, החברתיים, הכלכליים והמשפטיים של המדיניות הציבורית; הסטודנטים מתנסים בקורסים הממוקדים בסוגיות של רגולציה, גלובליזציה, תכנון מרחבי, ולומדים כיצד לכתוב נייר מדיניות.[11]

מוסדות האוניברסיטה הפתוחהעריכה

המחקרעריכה

רשות המחקרעריכה

תפקידה של רשות המחקר הוא לעודד את עבודת המחקר של חברי הסגל באוניברסיטה הפתוחה. היא עושה זאת באמצעות סיוע באיתור של מקורות חיצוניים למימון מחקרים ובהפניית הצעות המחקר אליהם. בנוסף לכך מקדמת רשות המחקר את הפעילות המחקרית של החוקרים באוניברסיטה הפתוחה באמצעות תמיכה ישירה על ידי קרן פנימית המממנת מלגות לתלמידי מחקר, נסיעות של חוקרים לכנסים מדעיים ומענקי מחקר.

רשות המחקר מקיימת מעקב כספי ומינהלי אחר הצעות המחקר שהוגשו באמצעותה וזכו למימון ומנהלת את תקציבי המחקר של החוקרים. הרשות גם עורכת ימי מחקר שנתיים, שבהם מוצגת הפעילות המחקרית שנעשית באוניברסיטה הפתוחה בפני הקהל הרחב ועובדיה וסדנאות הדרכה להגשת בקשות למענקי מחקר ממקורות חיצוניים. רשות המחקר מטפלת בצורכי החוקרים באוניברסיטה הפתוחה בכל הנוגע לתשתיות פיזיות (מחשבים, מעבדות) ולכוח האדם הנדרש לביצוע המחקרים (עוזרי מחקר ותלמידי מחקר). בנוסף לכך היא עוסקת בגיבוש הסכמים עם מוסדות אקדמיים אחרים לקידום שיתופי פעולה בין החוקרים באוניברסיטה הפתוחה לבין עמיתיהם במוסדות אלה.

ליד רשות המחקר פועלת ועדת היגוי המונה ארבעה חברי סגל אקדמי בכיר, בראשה עומד דיקן המחקר. ועדת ההיגוי מטפלת בקביעת אמות המידה להערכת הבקשות המופנות למימון מהקרן הפנימית ועל חלוקת המשאבים של הקרן.

מכוני מחקרעריכה

באוניברסיטה הפתוחה פועלים שלושה מכוני מחקר החוקרים תחומים המשותפים למחלקות שונות. המכונים מסייעים לחוקרים ליצור ידע מדעי חדש ומאפשרים להם שיתוף פעולה, לימוד משותף של סוגיות שונות וכן קיום פעילויות עם חוקרים ועם מומחים מהארץ ומחו"ל.

המכון לניתוחי מדיניותעריכה

המכון לניתוחי מדיניות הוא מכון בין-תחומי שייעודו קידום מחקר בנושאים תאורטיים ויישומיים הנוגעים ליחסי הגומלין המתקיימים בין גיבוש מדיניות ויישומה לבין תהליכים ומנגנונים פוליטיים, כלכליים וחברתיים. המכון מעודד מחקרים המתמקדים בישראל או במקומות אחרים, מחקרים השוואתיים ומחקרים הבודקים את ההיבטים הבין-לאומיים של גיבוש מדיניות ויישומה. המכון מארגן ימי עיון, סמינרים וכנסים בין-לאומיים ומקומיים, מפרסם סדרה של ניירות עבודה ומעניק סיוע מחקרי לחבריו. בראש המכון עומד ד"ר יצחק ברקוביץ'.

המכון הוקם בשנת 2011 בידי פרופ' אביעד בר-חיים, ונמנים עליו אנשי סגל רבים של האוניברסיטה הפתוחה ממדעי החברה. המכון מתמקד בניתוחי מדיניות ובבעיות חברתיות עכשוויות. עד שנת 2019 ראו אור שלושה ספרים: שירות חובה או חובה לשרת (תרחיש הבודק השלכות אפשריות של הפיכת השירות האזרחי משירות התנדבותי לשירות חובה) והצבא וחברת השוק בישראל (ספר העוסק ביחסי הגומלין בין הצבא לבין חברת השוק), צבא מחנך עם: יחסי הצבא עם מערכת החינוך האזרחית (הדן במיליטריזציה של מערכת החינוך). בעקבות עבודת המכון ראה אור גיליון מיוחד של כתב העת ביטחון סוציאלי שעניינו תרחישים ומדיניות ציבורית.[12]

המכון לחקר חדשנות בטכנולוגיות למידהעריכה

המכון לחקר חדשנות בטכנולוגיות למידה הוא גוף מחקר של האוניברסיטה הפתוחה שעוסק בבדיקת שילובן של טכנולוגיות חדשות במסגרות למידה והוראה. המכון נוסד במטרה לסייע למחקרים של חברי סגל האוניברסיטה, אשר ייטיבו את ההבנה של תהליכי ההוראה-למידה בסביבות עתירות טכנולוגיה ואת שילובן של טכנולוגיות חדשניות בהוראת קורסים באקדמיה בכלל ובאוניברסיטה הפתוחה בפרט. בראשות המכון עומדת פרופ' ניצה גרי.

במכון חברים כ־50 חברי סגל מהמחלקות השונות באוניברסיטה הפתוחה. הוא נוסד בשנת 2010 במקום מרכז צ'ייס לחקר שילוב טכנולוגיות בהוראה שפעל באוניברסיטה הפתוחה משנת 2004,. המכון מרבה לשתף פעולה עם המרכז לשילוב טכנולוגיות בלמידה (שה"ם). המכון מקדיש חלק ניכר ממאמציו לגיבושה של קהילת חוקרים ישראלית שבין חבריה מתקיים קשר הדוק. על מנת לבצע זאת מקיים המכון כנסים, סמינרי מחקר וימי עיון.[13]

המכון לחקר היחסים בין יהודים, נוצרים, מוסלמיםעריכה

במכון חברים כארבעים חוקרים, רובם אנשי האוניברסיטה הפתוחה, ומיעוטם ממוסדות אקדמיים אחרים. תפקידו הציבורי של המכון הוא להעמיק את ההבנה של שלושת הדתות המונותאיסטיות (יהדות, נצרות ואסלאם) ויחסי הגומלין ביניהן ולהביא את ממצאי המחקר בפני הקהל הרחב. המכון משתף פעולה עם גופי מחקר בארץ ובעולם ותומך במחקרים הנוגעים לתחומי העיסוק העיקריים של המכון. בראש המכון עומד פרופ' אבריאל בר לבב.[14]

המעבדה הפתוחה למדיה ולמידעעריכה

המעבדה הפתוחה למדיה ולמידע הוקמה בשנת 2015 ומשמשת מצע לפרויקטים דיגיטליים רב־תחומיים שבאמצעותם ניתן לקיים שיתופי פעולה בין חוקרים מדיסציפלינות שונות, כדוגמת סוציולוגיה, מדעי המחשב, ניהול, תקשורת, חינוך, פסיכולוגיה ומדעי הרוח הדיגיטליים.[15]

המעבדה מתמחה בבניית כלי מחקר דיגיטליים שמסייעים להבין ולהסביר עולם חברתי שבו ייצור מידע, אגירתו וניתוחו נעשים בהדרגה אבן בניין מרכזית. המעבדה פועלת במתכונת של ארגז כלים. כאשר לשאלות מחקר מסוימות אין בנמצא פתרון טכנולוגי מתאים, המעבדה מפתחת כלי מחקר חדשים. צוות המעבדה פועל כדי להתאים את הכלי שפותח לשימוש חוקרים אחרים, להנגשתו ולהטמעתו בהוראת ובמטלות קורסים שונים באוניברסיטה הפתוחה. כך, למשל, יתנסו סטודנטים לתקשורת בכלים דיגיטליים לניתוח רשתות חברתיות, לכריית מידע ולוויזואליזציה של מסדי נתונים ציבוריים.

כלי המחקר הדיגיטליים שהונגשו על ידי המעבדה הפתוחה למדיה ולמידע בין השנים 2015–2018 הם:

  • פוליבוק - כלי מחקרי לניתוח שיח פוליטי בפייסבוק.[16]
  • המתמלל האוטומטי - כלי לתימלול אוטומטי ומתוזמן ולעריכת התמלילים.[17]
  • חילוץ קישורים מארכיון האינטרנט - קוד לחילוץ רשתות היסטוריות מארכיון האינטרנט.[18]
  • מנתח סנטימנט בעברית – קוד ודטא-סט לניתוח סנטימנט בעברית מבוסס רשתות נוירונים.[19][20]
  • זיהוי צבעים באתרי אינטרנט – קוד לניתוח ויזואלי של גוונים באתרי אינטרנט.[21][22]
  • כריית מטא-דטא מיוטיוב – קוד וכלי לחילוץ מטא-דאטה מסרטוני יוטיוב.[23]

במסגרת הפעילות מתקיים סמינר, המיועד לקהל הרחב. בסמינר מתארחים מרצים מהאקדמיה ומהתעשייה העוסקים בניתוח מידע רשתי ובהשלכותיו החברתיות, התרבותיות והפוליטיות.

המעבדה משתפת פעולה עם הספרייה הלאומית בפיתוח כלי מחקר והנגשה של אוצרות הספרייה הלאומית לציבור הרחב ולציבור החוקרים.

בנוסף קיימים שיתופי פעולה עם עיתון הארץ. בשנת 2017 התפרסמו כתבות תחקיר על שימוש של פוליטיקאים ברשתות חברתיות, ועל מחיקת תגובות גולשים בעזרת כלים שפותחו במעבדה. כמו כן, חוקרי המעבדה השתתפו ככותבים בבלוג אורח במדור "קפטן אינטרנט", בו כתבו על היבטים חברתיים של טכנולוגיה ואינטרנט. [24]

פעילות בין-לאומיתעריכה

בשנים 2017–2018 חתמה האוניברסיטה הפתוחה על הסכמי ניידות סגל ושיתוף פעולה עם - TEI ‏(Technological Institute of Western Greece). וכן חתמה על הסכמי שיתוף פעולה עם CNAM ‏National Conservatoire) Métiers et Arts) מצרפת. היא אירחה את הכנס הארצי השנתי של UN Model. [25] האוניברסיטה חתמה על הסכם עם אוניברסיטת אמסטרדם להנחיה משותפת של עבודות דוקטור במדעי היהדות.

אגודת הסטודנטיםעריכה

באוניברסיטה הפתוחה אגודת סטודנטים פעילה. בין הפעילויות של האגודה: המסע לפולין, סדנאות ה"דיבייט", פרויקט "מצדיעים למילואים", שיתוף פעולה עם פרויקט תגלית, שירותי מרתונים לימודיים, קורסי העשרה וייעוץ משפטי חינם לסטודנטים. סמינרים להעצמה נשית שנערכו בבית ברל. מועדונים כמו: מועדון "או"פורטיוניטי" הנותן הזדמנויות ליצירת שיתוף פעולה ופרסום לסטודנטים אמנים ובעלי עסקים קטנים; "או"פלה" לסטודנטים הורים לילדים, "מועדון הנדל"ן" לסטודנטים המבקשים להבין את תחום הנדל"ן בארץ ובחו"ל ולהתמקצע בו וכן מועדון "מודל האו"ם".

בנוסף לכך מתקיימת פעילות ההתנדבותית של סטודנטים: פרויקט "זכור וכבד" למען ניצולי שואה, השתתפות ב"יום המעשים הטובים", פעילויות בבתי חולים עם עמותת "שישי שמח" ו"סחב"ק" – פרויקט הדגל של האגודה שמפגיש בין סטודנטים מתנדבים ומרַכז את הפעילות הקהילתית. [26]

הספרייהעריכה

ספריית האוניברסיטה הפתוחה משרתת את הסטודנטים והסגל של המוסד. בספרייה אוסף מודפס של ספרי יעץ ועיון הכולל גם את כל יחידות הלימוד של הקורסים. עיקרו של האוסף הוא אלקטרוני וכולל ספרים וכתבי עת מקוונים. כמו כן, קיים בספרייה אוסף מדיה דיגיטלי עשיר. מופעל שירות סיוע לסטודנטים לחיפושי מידע פנים אל פנים ומרחוק, באמצעות "מרכז יעץ ארצי". מופעלת מערכת השאלה בין-ספרייתית וכן שירות משלוח מאמרים סרוקים וספרים מספריית האוניברסיטה לסטודנטים עד הבית. בשנת תשע"ט הוסבה הספרייה ל"עלמא" – מערכת ענן לניהול הספרייה. [27]

המחלקה להערכהעריכה

המחלקה להערכה עוסקת במחקר פנים-ארגוני שמסייע למקבלי ההחלטות ולמובילי תהליכים באוניברסיטה לנווט את דרכם ולשפר תהליכים. המחלקה עוסקת בשלושה תחומים עיקריים: הערכה מעצבת שמלווה תהליכים ומיזמים חדשים, מחקר יישומי שמתמקד בחקר היעילות של תוכניות והשפעתן על מדדי הצלחה שונים וגם בחקר קבוצות סטודנטים (כגון חרדים, יוצאי אתיופיה, לקויי למידה ומגזרי שפה), ובניית מודלים וניתוחים בטכניקות של למידת מכונה ומדע נתונים. המחלקה מתמחה גם בפיתוח כלי הערכה ומספקת נתונים לגורמי חוץ (כגון מל"ג, ות"ת, למ"ס). המחלקה קולטת סטודנטים לתואר שני בפסיכולוגיה מאוניברסיטאות שונות לעבודה מעשית, במסגרת קורס מחקרי.

המחלקה לפיתוח אקדמי וההוצאה לאורעריכה

המחלקה לפיתוח אקדמי וההוצאה לאור מנהלת ומלווה את תהליכי הפיתוח באוניברסיטה הפתוחה ומפיקה ספרי לימוד ועיון עבור הסטודנטים. הפיתוח מתבצע בצוותים המורכבים מאנשי אקדמיה ולצידם יועצים פדגוגיים וטכנולוגיים, עורכי טקסט ומעצבים גרפיים, במאים ותסריטאים, מומחים ואנשי הוראה.

המחלקה מלווה את צוות פיתוח הקורס: מהרעיון הראשוני והעברתו לחוות הדעת של מומחים בתחום, דרך אישורו אצל הגורמים האקדמיים המוסמכים באוניברסיטה הפתוחה, ועד הוצאתו לאור של חומר הלימוד, לרבות עיצובו הגרפי בצורתו המודפסת והדיגיטלית ופרסום ספרי הקורס. ההוצאה לאור של האוניברסיטה הפתוחה היא מהגדולות ומהוותיקות בארץ בפרסום ספרי לימוד ועיון. היא מוציאה לאור עשרות רבות של ספרים מדי שנה. ספרי ההוצאה נלמדים במוסדות אקדמיים רבים בישראל. [28]

הוצאת הספרים האקדמיתעריכה

בשנת 2013 האוניברסיטה הפתוחה השיקה את הוצאת ספרים The Open University of Israel Press. זאת להבדיל מבית ההוצאה לאור הוותיק המוציא לאור מזה שנים רבות את ספרי הלימוד שלה. בהוצאת הספרים החדשה של האוניברסיטה הפתוחה רואים אור ספרי מחקר ועיון מקוריים בתחומי דעת שונים וקהל היעד שלה הם חוקרים והציבור הרחב המשכיל.

החל מ-2014 מקיימת הוצאת הספרים מדי שנה תחרות שנתית שהזוכים בה מקבלים את פרס "קרן גולדברג" לכתבי יד מקוריים בכל תחומי הדעת. מסלול אחד בתחרות נועד למחברים שכבר פרסמו ספר עיון אחד לפחות בעבר, והמסלול האחר מיועד למחברים שכתב היד המוגש הוא יצירת הביכורים שלהם.

פרופ' אביבה חלמיש כיהנה עד 2018 כעורכת הראשית הראשונה של ההוצאה בשנת 2019 העורכת הראשית של ההוצאה היא פרופ' תמר הרמן. [29]

למדאעריכה

למדא היא חנות הספרים של האוניברסיטה הפתוחה. בשנת תשע"ח נמכרו בחנות ובאתר למדא באינטרנט 20,058 ספרים של האוניברסיטה הפתוחה, מתוכם נמכרו 7,027 לאוניברסיטאות ומוסדות, 11,129 ללקוחות פרטיים ו- 1,902 למפיצים וחנויות. [30]

כתבי עתעריכה

זמניםעריכה

  ערך מורחב – זמנים

כתב העת מגמותעריכה

"מגמות" הוא כתב עת הוותיק ביותר במדעי החברה היוצא בישראל. הוא ראה אור לראשונה בידי מכון הנרייטה סאלד. בשנת 1949. באפריל 2014 נחתם הסכם בין האוניברסיטה הפתוחה ובין מכון סאלד להפקה משותפת של כתב העת מגמות. בשנת 2017 יצאו לאור שני גיליונות מורחבים שלו. בשנת 2017 הוקם אתר אינטרנט ודיגיטציה של כתב העת, כך שבאתר מוצגים כעת כל הגיליונות שראו אור משנת 1949. [31]

מגזין למנהליםעריכה

האוניברסיטה הוציאה לאור החל משנת 2004 אחד עשר גיליונות של כתב העת "מגזין למנהלים" המיועד לאנשים העוסקים בתחומי הניהול והמקצועות המשיקים לו. [32]

אסכולה – כתב-עת למחשבה ולאקדמיהעריכה

"אסכולה" יוצא לאור החל מינואר 2018, עד כה ראו אור שני גיליונות. 'אסכולה' הוא בעריכת העיתונאי והמרצה לתקשורת אבנר הופשטיין. הגיליון הראשון עסק במחאה והשני בחוק וצדק, הגיליון השני הוקדש לחופש העיתונות ולזכרו של פרופ' משה נגבי. [33]

המחלקה לגיוס משאבים וקשרי חוץעריכה

המחלקה עוסקת בגיוס כספים מתורמים בישראל וברחבי תבל, למטרת פיתוח תוכניות של האוניברסיטה הפתוחה ומתן מלגות לסטודנטים.

חוג הידידים של האוניברסיטה הפתוחה[34]

אגודת הידידים האמריקאית פועלת מתחילת שנות השמונים. ב-2017 הוקמה אגודת הידידים של האוניברסיטה הפתוחה בבריטניה, ב-2018 הוקמו לראשונה אגודות ידידים בצרפת ובשוויץ. בנוסף האוניברסיטה נהנית מתמיכה מאמריקה הלטינית החל משנת 2017. ב-2017 הושק חוג הידידים של האוניברסיטה הפתוחה בישראל.

היחידה לקידום עובדי הוראהעריכה

היחידה לקידום עובדי הוראה באוניברסיטה הפתוחה מתמקדת בפיתוח מנהיגות חינוכית ובפיתוח מקצועי של מורים ושל בעלי תפקידים שונים במערכות החינוך: בנושאים דיסציפלינריים ובנושאים פדגוגיים בתהליכי הוראה–למידה–הערכה, היא מתבססת על הבסיס האקדמי הקיים באוניברסיטה הפתוחה.

היחידה פועלת במספר נתיבים:

  • הכשרת סטודנטים להוראה כחלק מתוכנית אקדמיה – כיתה, ותוכנית התמחות לבוגרי תעודת הוראה- סטאז'.
  • הכשרה לצורכי קידומם של בעלי תפקידים במערכת החינוך. למשל: הכשרה ופיתוח מקצועי למת"לים (מומחי תפקודי למידה), פיתוח מקצועי לרכזי תקשוב במסגרת תוכנית התקשוב הלאומית, הכשרה להוראת מחוננים הכשרה לפרחי וניהול במסגרת אבני ראשה.
  • מציאת מענה לצורכיהם של מורים בשנת שבתון - פיתוח אישי ולמודי תעודה
  • הרחבתו של הידע המקצועי, האקדמי והיישומי של עובדי הדרכה וחינוך
  • הכשרתם המקצועית של מורים בנושאים שונים
  • פיתוחם המקצועי של עובדי ההוראה בדרגות הגבוהות של "אופק חדש" ובמסגרת "עוז לתמורה"
  • ביצוע תוכניות הערכה ומחקרים והובלתם של פרויקטים חינוכיים.

אופן העבודה מושתת על למידה מסביבה עתירת טכנולוגיות ושואב מאסטרטגיות למידה ורסטיליות ועל שיכלול דרכי חשיבה דרך תקשוב, סדנאות, סיורים והרצאות; הללו ניתנים בהנחיית מומחים אקדמיים.

מערך לימודי החוץ (מעל"ה)עריכה

מעל"ה כולל בתי ספר משטחי ידע שונים בהם ניתן לעבור השתלמויות, העשרה והכשרות מקצועיות כהשלמה לתוכניות אקדמיות בתחומי דעת מגוונים.

אסכולות – בית הספר ללימודים רב-תחומיים ולתרבות הדעתעריכה

באסכולות ניתן ללמוד קורסים בנושאים: אמנויות ומוזיקה, מדעים וחקר מוח, יהדות, ספרות, פילוסופיה, חוק ומשפט, היסטוריה ואקטואליה, מועדון טרום בכורה בקולנוע ועוד. באסכולות למדו בשנת תשע"ח 27,870, גידול של 14% במספר ההרשמות. בבית הספר פועלים שלושה פורומים ותיקים: פורום "ממשל ואסטרטגיה: מודיעין וביטחון לאומי" בהנחיית האלוף במיל. איתן בן-אליהו הפועל זו השנה השמינית, בנוסף אליו פועלים "הפורום הכלכלי" בהנחיית סבר פלוצקר ו"הפורום המשפטי" בהנחיית עו"ד יובל יועז. בשנת תשע"ח נוסף פורום של ראשי המועצה לביטחון לאומי לשעבר המרצים על חוסנה הלאומי של ישראל מנקודות ראות שונות.

מתקיים קורס ספרות בהנחיית הסופר חיים באר ומועדון קריאה בהנחיית קובי מידן. בשדה המוזיקה גיל שוחט מארח אמנים שונים. מתקיימים קורסים בהנחיית ד"ר אורית וולף, עומר שומרוני ורונן בורשבסקי. 5,000 לומדים בקורסי הקולנוע. מתקיים מועדון טרום-בכורה לצפייה בסרטי איכות נערכים גם קורסים באמנות. . בתשע"ח החלה יוזמה משותפת עם מועדון צוותא בתוכנית "אסכולות בצוותא" – תוכנית בהנחייתו של נעם סמל העוסקת ביצירה עברית, משלבת הרצאות מפי החוקרים, הקראת קטעי שירה מפי שחקני תיאטרון וביצועים לשירים מולחנים של מבצעים ישראלים. נושא חדש באסכולות הוא חקר המוח. בתשע"ח נלמדו בכל השלוחות קורסים בשדה זה בהוראתם של ד"ר רועי תירוש וד"ר יוסי חלמיש. [35]

חשיפה - בית הספר לאמנויות התקשורת והדיגיטלעריכה

חשיפה מקיים מסלולי לימודי מקצועיים בתחום דיגיטל, תקשורת ואמנויות, שחלקם משמשים כנקודות זכות לתואר הראשון. בחשיפה ניתן ללמוד קורסים בשיווק דיגיטלי, מסחר אלקטרוני, לימודי קולנוע, עריכה ופוסט פרודקשן, עיצוב גרפי, אנימציה, משחקי מחשב וטיפול באמנויות. [36]

תפנית – בית ספר למנהליםעריכה

תפנית מכשיר מנהלים במגוון תחומים קורס הכשרת דירקטורים, ניהול משאבי אנוש, מידענות, ייעוץ עסקי ואימון מנטלי. הוא אף מקיים קורסים וסדנאות עם מוסדות וארגונים כמו בנק לאומי ומשרד המשפטים. [37]

דיפלומה – בית הספר ללימודי תעודה והסמכהעריכה

דיפלומה מעניק הכשרה מקצועית במקצועות העיצוב, התיירות והחשבונאות. בחלק מהמסלולים הוא מכין את הלומדים לבחינות ההסמכה של הגופים הרלוונטיים. [38]

דיאלוג – בית הספר לשפותעריכה

בבית הספר דיאלוג לומדים שפות: אנגלית, צרפתית, ספרדית, סינית, ערבית, גרמנית, יוונית, רוסית ואיטלקית. דיאלוג מקיים קורסים לגופים שונים במשק ומקיים מערך הכשרה לנציגי ישראל בחו"ל במטרה לשפר את ההסברה בשפה האנגלית. כמו כן ניתנים שיעורים פרטיים לקצונת משטרת ישראל, הנהלת רשות המיסים ומשרדי הכלכלה והבריאות. [39]

מירב – בית הספר לרפואה משלימהעריכה

בית הספר מירב עוסק בהכשרת מטפלים ברפואה משלימה כגון: נטורופתיה, רפואה סינית, פסיכותרפיה קוגניטיבית-התפתחותית, NLP, עיסוי, טוינה, ושיאצו. במירב נערכים קורסים למגזר הפרטי ברחבי הארץ.[40]

בית דניאלעריכה

  ערך מורחב – בית דניאל (זכרון יעקב)

אקדמיה מקוונת בע"מעריכה

אקדמיה מקוונת בע"מ היא חברת בת של האוניברסיטה הפתוחה, שהוקמה בשנת תשע"ה במטרה לספק להשכלה הגבוהה הישראלית שירותי הפקה של משאבי לימוד מקוונים, שיתמכו בהוראה ויסייעו לשפר את הלמידה תוך מינוף הידע, הניסיון והתשתיות של האוניברסיטה הפתוחה. אקדמיה מקוונת הוקמה על רקע ההתעניינות הגוברת בטכנולוגיות למידה באקדמיה בישראל, העניין העולמי ביכולת של טכנולוגיות דיגיטליות לשפר את ההוראה במוסדות להשכלה גבוהה והמודעות הגוברת למורכבות של נושא החדשנות בטכנולוגיות למידה באקדמיה. אקדמיה מקוונת, יחד עם מרכז שה"ם, עוסקים בניתוח האתגרים בפיתוח קורסים אקדמיים ומאפיינים את טכנולוגיות הלמידה הנדרשות. בין הפרויקטים העיקריים של החברה הופקו קורסי "אנגלית אקדמית" ביוזמה ובמימון של הוועדה לתכנון ולתקצוב (ות"ת). אקדמיה מקוונת מתחזקת ומתפעלת את האתר. עד כה נרשמו לקורסים למעלה מ-40,000 סטודנטים ממוסדות להשכלה גבוהה בארץ, ונערכים מחקרים לבחינת אופי הלמידה באתר.

במהלך שנת תשע"ח הפיקה אקדמיה שמונה קורסים שזכו למימון במסגרת התוכנית הלאומית של המועצה להשכלה גבוהה והמיזם "ישראל דיגיטלית" במשרד לשוויון חברתי. נוסף על כך הפיקה אקדמיה מקוונת חמישה קורסים עבור מוסדות אחרים להשכלה גבוהה.

אופמופעריכה

אופמופ בע"מ, היא חברה למסחור הידע האקדמי בבעלות האוניברסיטה הפתוחה שהוקמה בשנת 2008. במהלך פעילותה של האוניברסיטה נוצר ידע חדש, המהווה קניין רוחני. אופמופ פועלת למסחור והעברת הידע למשק ולתעשייה ויניב לאוניברסיטה הכנסות שתשמשנה לקידום יעדיה. אופמופ מטפלת בפטנטים של חברי הסגל האוניברסיטה הפתוחה, ואחראית על פרויקטי מחקר של פיתוח טכנולוגיות טרם העברתן לתעשייה. [41]

פעילויות מיוחדותעריכה

פא"רעריכה

  ערך מורחב – פא"ר

פרויקט לימודי האוניברסיטה הפתוחה בחבר המדינותעריכה

בשנת 1992 פתחה האוניברסיטה הפתוחה תוכנית לימודים בתחום מדעי היהדות וישראל עבור סטודנטים דוברי רוסית ברחבי מדינות ברית המועצות לשעבר. לצורך התוכנית תורגמו לרוסית 22 קורסים ביניהם "ממשל ופוליטיקה במדינת ישראל", "תורה שבע"פ", "בין יהודים לנוצרים", "שואה" ועוד. בתוכנית למדו למעלה מ-13000 סטודנטים בלמעלה מ-100 ערים ועיירות מסיביר במזרח ועד לרפובליקות הבלטיות במערב. מטרת התוכנית הייתה להביא ידע אקדמי בתחומי היהדות הרחבים לאוכלוסייה שנותקה מידע זה במשך למעלה מ-70 שנה. כפועל יוצא מתוכנית זו כ-100 סטודנטים השלימו את לימודיהם ברוסית לתואר BA במדעי הרוח. במשך כל שנות פעילותה התוכנית מומנה בעזרת תרומות מגופים שונים. החל בשנת 2009 לא הצליחה האוניברסיטה לגייס תרומות נוספות והאוניברסיטה נאלצה לסגור את התוכנית בשנת 2012.

הנהלת האוניברסיטהעריכה

נשיאי האוניברסיטה הפתוחהעריכה

דיוקן שם תחילת כהונה סיום כהונה
  מקס רואו 1976 1977
פרופ' אברהם גינזבורג 1977 1987
  פרופ' נחמיה לבציון 1987 1992
פרופ' מנחם יערי 1992 1997
פרופ' אליהו נסים 1997 2003
  פרופ' גרשון בן-שחר 2003 2008
פרופ' חגית מסר-ירון 2008 2013
  פרופ' יעקב (קובי) מצר 2013 2018
  פרופ' מימי אייזנשטדט 2018 מכהנת

סגני-נשיא לעניינים אקדמיים באוניברסיטה הפתוחהעריכה

דיוקן שם תחילת כהונה סיום כהונה
  פרופ' שניאור ליפסון (רקטור) 1974 1975
פרופ' אברהם גינזבורג 1976 1977
  ד"ר יונה פלס (סגן הנשיא לענייני תכנון וטכנולוגיה) 1977 1987
  פרופ' ישראל שצמן 1979 1984
פרופ' שלום רייכמן 1984 1986
  פרופ' רות בייט-מרום 1996 1999
  פרופ' יהודית גל-עזר 1999 2005
  פרופ' אורה לימור 2005 2009
פרופ' יהודית גל-עזר 2009 2012
  פרופ' תמר הרמן 2012 2013
  פרופ' אביעד חפץ 2013 2017
  פרופ' שרה גורי רוזנבליט 2017 מכהנת

נגידי האוניברסיטה הפתוחהעריכה

דיוקן שם תחילת כהונה סיום כהונה
הברונית דורותי דה רוטשילד 1976 1987
לורד יעקב רוטשילד 1988 1992
לורד קלאוס מוזר 1993 2002
  לורד הארי וולף 2003 2011
  דורית ביניש, נשיאת בית המשפט העליון, בדימוס 2012 מכהנת

מנכ"לי האוניברסיטה הפתוחהעריכה

  • אהוד אור – 1991–1996
  • גיורא אולמן – 2004-1996
  • דוד קליבנסקי – 2009-2004
  • עמית שטרייט - 2009-מכהן

קישורים חיצונייםעריכה

הערות שולייםעריכה

  1. ^ 1.0 1.1 פתח דבר, בתוך: דו"ח נשיא לשנה האקדמית תשע"ח (2018-2017), עמ' 1.
  2. ^ סטודנטים, בתוך: דו"ח נשיא לשנה האקדמית תשע"ח (2018-2017), עמ' 40.
  3. ^ 3.0 3.1 סטודנטים באוניברסיטה הפתוחה נרשמים מדי סמסטר לקורסים בודדים (ולא לשנה אקדמית או לתוכנית לימודים). בשלבים מתקדמים של הלימודים סטודנטים כותבים עבודות סמינריוניות, עבודות תזה או עבודות גמר. החל משנת הלימודים תשע"ז נכללים במניין הסטודנטים בשנה נתונה גם סטודנטים הכותבים עבודות אקדמיות, שלא היו רשומים לקורס באותה שנה.
  4. ^ 4.0 4.1 החל משנת הלימודים תשע"ז נכללים במניין הסטודנטים לתואר שני בשנה נתונה אך ורק סטודנטים שהתקבלו ללימודי תואר שני (לא כולל קורסי השלמה) ורשומים לקורסי התוכנית או כותבים בה עבודה אקדמית.
  5. ^ מצבת עובדי האוניברסיטה הפתוחה, בתוך: דו"ח נשיא לשנה האקדמית תשע"ח (2018-2017), עמ' 50
  6. ^ אברהם פלג, אם אין התלמיד יכול להגיע לאוניברסיטה, תבוא זו אליו, מעריב, 9 במרץ 1971; רעיה נבו, לקראת אוניברסיטה פתוחה בישראל, דבר, 18 בדצמבר 1972
  7. ^ בראשית אפריל יוקמו המוסדות של האוניברסיטה הפתוחה, דבר, 13 בפברואר 1974, עמ' 3; חנוך ברטוב, אוניברסיטה לכל אדם, מעריב, יום שישי, אוגוסט 24, 1973; עמוד 15.
  8. ^ פורטל אקדמיה בתיכון, באתר האוניברסיטה הפתוחה
  9. ^ פורטל תלמידי חו"ל, באתר האוניברסיטה הפתוחה
  10. ^ פורטל "בית הספר לשלטון מקומי", באתר האוניברסיטה הפתוחה
  11. ^ פורטל בית הספר למדיניות ציבורית לעובדי המדינה, באתר האוניברסיטה הפתוחה
  12. ^ פורטל המכון לניתוחי מדיניות, באתר האוניברסיטה הפתוחה
  13. ^ פורטל מרכז לחקר חדשנות בטכנולוגיות למידה, באתר האוניברסיטה הפתוחה
  14. ^ פורטל המכון לחקר היחסים בין יהודים, נוצרים, מוסלמים, באתר האוניברסיטה הפתוחה
  15. ^ פורטל המעבדה הפתוחה למדיה ולמידע, באתר האוניברסיטה הפתוחה
  16. ^ אתר פוליבוק
  17. ^ אתר המתמלל האוטומטי
  18. ^ קוד לחילוץ רשתות היסטוריות מארכיון האינטרנט
  19. ^ מנתח סנטימנט בעברית
  20. ^ Amram, A., Ben-David, A., & Tsarfaty, R. (2018). Representations and Architectures in Neural Sentiment Analysis for Morphologically Rich Languages: A Case Study from Modern Hebrew. In Proceedings of the 27th International Conference on Computational Linguistics (pp. 2242-2252).
  21. ^ זיהוי צבעים באתרי אינטרנט
  22. ^ Ben-David, A., Amram, A., & Bekkerman, R. (2018). The colors of the national Web: visual data analysis of the historical Yugoslav Web domain. International Journal on Digital Libraries, 19(1), 95-106.
  23. ^ כריית מטא-דטא מיוטיוב
  24. ^ מנתחים את המידע עלינו ברשת, והפעם הרווח כולו שלנו, באתר הארץ
  25. ^ פעילות בין-לאומית, באתר האוניברסיטה הפתוחה
  26. ^ אתר אגודת הסטודנטים
  27. ^ פורטל הספרייה, באתר האוניברסיטה הפתוחה
  28. ^ פורטל דיקנט הפיתוח וטכנולוגיות למידה, באתר האוניברסיטה הפתוחה
  29. ^ פורטל הוצאת הספרים האקדמית, באתר האוניברסיטה הפתוחה
  30. ^ פורטל חנות הספרים "למדא", באתר האוניברסיטה הפתוחה
  31. ^ אתר כתב העת מגמות
  32. ^ עמוד מגזין למנהלים, באתר האוניברסיטה הפתוחה
  33. ^ עמוד כתב העת אסכולה, באתר האוניברסיטה הפתוחה
  34. ^ גיוס משאבים וקשרי חוץ, בתוך: דו"ח נשיא לשנה האקדמית תשע"ח (2018-2017), עמ' 53.
  35. ^ פורטל "אסכולות – בית הספר ללימודים רב-תחומיים ולתרבות הדעת", באתר האוניברסיטה הפתוחה
  36. ^ פורטל "חשיפה - בית הספר לאמנויות התקשורת והדיגיטל", באתר האוניברסיטה הפתוחה
  37. ^ פורטל "תפנית – בית ספר למנהלים", באתר האוניברסיטה הפתוחה
  38. ^ פורטל "דיפלומה – בית הספר ללימודי תעודה והסמכה", באתר האוניברסיטה הפתוחה
  39. ^ פורטל "דיאלוג – בית הספר לשפות", באתר האוניברסיטה הפתוחה
  40. ^ פורטל "בית הספר מירב", באתר האוניברסיטה הפתוחה
  41. ^ פורטל "אופמופ", באתר האוניברסיטה הפתוחה