WE3
We3 (מתורגם גם כ"אנחנו שלושתנו") היא מיני סדרת קומיקס שנכתבה על ידי גרנט מוריסון ואוירה על ידי פרנק קוויטלי, אשר התפרסמה תחת חותם "ורטיגו" מבית DC קומיקס למשך שלושה גליונות בין אוקטובר 2004 למרץ 2005 ונאספה לאוגדן בשנת 2005.
 | |
| כריכת האוגדן We3, אמנות מאת פרנק קוויטלי. | |
| מידע קומיקס | |
|---|---|
| יוצר |
גראנט מוריסון (כתיבה) פרנק קוויטלי (איור) |
| תקופת פרסום מקורית | אוקטובר 2004 – מרץ 2005 (כ־21 שבועות ו־5 ימים) |
| מסת"ב | מסת"ב 1-4012-0495-3 |
| ארץ מקור | ארצות הברית |
| שפת המקור | אנגלית |
| מספר החוברות | 3 |
עטיפת כל גיליון מורכבת ממודעת אבדה של חיית בית. בגיליון הראשון הייתה מודעת אבדה על כלב בשם 'בנדיט'. במהלך הגיליון הראשון מגלים כי שמו של הכלב הוחלף למספר '1' ומכאן גם שמות שתי החיות שאיתו בצוות - '2' (טינקר החתול) ו-'3' (פיראט הארנב). חיות אלו נגנבו, למעשה, על ידי זרועות ממשל אשר לקחו אותן בתור ניסוי לבניית נשק צבאי חדיש: הפיכתם לסייבורגים - חצי רובוטים וחצי יצורים חיים. לכל חבר בצוות We3 יש את ההכשרה שלו והנשקים הייחודיים בהם הוא משתמש למען משימות הצוות.
העלילה מסתבכת כאשר הוחלט שמיצו את הניסוי הזה, וניתנה ההוראה להשמידם. החיות הצליחו להשתחרר משדות ההגנה שכבלו אותן ויצאו לחופשי, רק כדי למצוא ולהבין את המושג המעורער אליו הייתה להם כמיהה טבעית - "בית", תוך כדי ניסיונות יוצריהן לחסלם.
קונספט עריכה
גרנט מוריסון מנסה להביע דרך הקומיקס את דעותיו על האלימות והזילות של האדם כלפי בעלי החיים. מוריסון נלחם נגד תעשיות הקוסמטיקה והניסויים בבעלי החיים, ומתאר דרך הקומיקס דוגמה בדיונית לצעדים רחוקים למדי בשימוש בבעלי החיים למען מטרותיו האישיות של בן האדם. הוא כינה את סגנון האיור בשם "מאנגה מערבית".
למרות שאין תיעוד לכך, נרמז בידי מוריסון כי הניסוי הממשלתי הוא למעשה חלק מ"נשק פלוס", התוכנית הממשלתית שאחראית ליצירתם של קפטן אמריקה, וולברין, סייברטות', דדפול, ליידי דת'סטרייק, X-23 ופנטומאקס, דמויות בדיוניות מבית מארוול קומיקס (גרנט מוריסון הוא יוצרה של תוכנית "נשק פלוס", כפי שהוצגה בחוברת New X-Men #128 מאוגוסט 2002).
ביקורות עריכה
סדרת הקומיקס התקבלה בחום בקרב המבקרים והן אצל הקוראים. הביקורות השליליות דיברו על ממדי האלימות והדם הגדולים בסדרה, וכן על הטכניקה האיורית של הקומיקס - שימוש בכמות גדולה ומרוכזת של מסגרות קטנות המתארות בנפרד אירוע אחד, הטענה היא שהדבר מקשה על חוויית הקריאה.
