אקס-מן
"האקס-מן" (באנגלית: The X-Men, בתרגומים העבריים משנות השישים והשבעים נקראו הבלתי מנוצחים)[1] היא קבוצה בדיונית של גיבורי-על, המופיעה בחוברות הקומיקס ביקום מארוול קומיקס. הופעתה הראשונה הייתה בספטמבר 1963 בחוברת The X-Men #1, והיא נוצרה על ידי הכותב סטן לי והמאייר ג'ק קירבי. זיכיון האקס-מן הוא מהזיכיונות הפופולריים והמצליחים ביותר בתעשיית הקומיקס, עם עשרות סדרות בת המבוססות עליו ואמנים רבים שהפכו לכוכבים בתעשייה בעקבות מעורבותם בו. כמו כן, זיכיון הקומיקס זכה לעיבודים למדיות נוספות כמו סרטי קולנוע, סדרות אנימציה ומשחקי מחשב, כאשר המפורסם ביניהם הוא סדרת סרטי אקס-מן הקולנועיים.
האקס-מן הם מוטאנטים - תת-מין ומיעוט של בני אדם אשר בעקבות קפיצה אבולוציונית נולדו עם יכולות על-אנושיות. האקס-מן נלחמים למען שלום ושוויון בין בני אדם ומוטאנטים בעולם שבו אי-סובלנות אנטי-מוטאנטית היא רחבה וחסרת רחמים. הם מונהגים בידי צ'ארלס אקסבייר, הידוע בכינוי פרופסור אקס, מוטאנט רב עצמה בעל כוחות טלפתיה שמסוגל לקרוא מחשבות ולשלוט בהן. יריבם הגדול ביותר הוא מגנטו, מוטאנט רב עצמה המסוגל לשלוט בשדות מגנטיים. לפרופסור אקס ומגנטו יש השקפות עולם ופילוסופיות מנוגדות לגבי היחסים בין בני אדם למוטאנטים. בשעה שפרופסור אקס פועל לכיוון שלום והבנה בין מוטאנטים לבני אדם, הרי שמגנטו רואה בבני האדם כאיום ומאמין בנקיטת גישה אגרסיבית יותר כלפיהם, אם כי מצא את עצמו לעיתים עובד במשותף עם האקס-מן.
פרופסור אקס הוא מייסד בית הספר לצעירים מחוננים ע"ש אקסבייר, שידוע לרוב כאחוזת אקס - בית ספר אשר מגייס מוטאנטים מכל רחבי העולם. בית הספר ממוקם במחוז וסטצ'סטר שבניו יורק, והוא ביתם של חברי האקס-מן ומקום האימונים שלהם. חמשת חברי האקס-מן המקוריים הם סייקלופס, ג'ין גריי, חיה, אייסמן ואנג'ל. מאז הופעתם לראשונה, מוטאנטים רבים הצטרפו לקבוצה ממדינות שונות ורקעים שונים.
רקעעריכה
עם הצלחתן של דמויות מארוול כמו ספיידרמן, הענק הירוק, תור, איירון מן וארבעת המופלאים, היוצר והכותב סטן לי רצה ליצור קבוצת גיבורי-על נוספת, אך לא היה מעוניין להסביר כיצד הם קיבלו את כוחותיהם. לדבריו, "לא יכולתי לעשות שכולם יינשכו בידי עכביש רדיואקטיבי או שייחשפו לפיצוץ של קרינת גמא, ובחרתי לברוח מזה ולהגיד שהם מוטאנטים ושהם נולדו כך".[2]
בראיון שנערך עם ג'ק קירבי בשנת 1987, הוא ציין:
עם האקס-מן, עשיתי את הדבר הטבעי. מה היית עושה עם מוטאנטים שהיו בני נוער רגילים ובוודאי שלא מסוכנים? היית מחנך אותם. היית מפתח את כישרונותיהם. אז נתתי להם מורה, פרופסור אקסבייר. במקום להפריד ולהוקיע אנשים ששונים מאיתנו, הפכתי אותם לחלק מהגזע האנושי. ואכן כך הם היו. אולי קרינה יכולה ליצור מוטאנטים שיצילו אותנו מאשר יזיקו לנו. הרגשתי שאם נאמן את המוטאנטים בדרך שלנו, הם לא רק שיעזרו לנו אלא גם ישיגו מידה מסוימת של צמיחה אישית. וכך, כולנו נוכל לחיות ביחד.
לי שכתב את שם הכותר של החוברות מחדש אחרי שהעורך הראשי מרטין גודמן ביטל את השם הראשוני שניתן להם, "המוטאנטים", באומרו שהקוראים לא יבינו מה הם מוטאנטים.[4]
בתוך יקום מארוול, האקס-מן נחשבים כמי שנקראו על שמו של אקסבייר עצמו. ההסבר המקורי שלו היה כי מוטאנטים מחזיקים בכוח נוסף... כוח שבני אדם רגילים לא מחזיקים, וזו הסיבה שהוא קורא לתלמידיו אקס-מן, בגלל האקסטרה כוח.[5]
עם תחילת פרסומה, סדרת החוברות זכתה לאהדה רבה עד לביטולה בשנת 1970. העניין בחוברות הקומיקס הוצת מחדש עם פרסומה של החוברת Giant-Size X-Men בשנת 1975 והצגתה של קבוצת אקס-מן חדשה ורב תרבותית. הסדרה צברה פופולריות הולכת וגדלה תחת הרצתם רבת השנים של הכותב כריס קלרמונט והמאייר דייב קוקראם,[6] והולידה סדרות בת רבות כדוגמת המוטנטים החדשים, אקס פקטור, אקסקליבר, אקס פורס ו-Generation X.
היסטוריה פרסומיתעריכה
- ערך מורחב – היסטוריה של אקס-מן
שנות ה-60: ההרצה המקוריתעריכה
חוברות האקס-מן הראשונות הציגו את חברי הקבוצה המקורית של האקס-מן סייקלופס, ג'ין גריי, חיה, אייסמן ואנג'ל וכן את יריבם מגנטו ואחוות המוטאנטים הרשעים שלו, אשר כללה את מאסטרמיינד, קוויקסילבר, מכשפת השני וטואד. סדרת החוברות התמקדה בתמה השגרתית של טוב נגד רע ומאוחר יותר כללה גם נושאים כמו דעה קדומה וגזענות - מוטיבים שחזרו על עצמם עם השנים. הצד הרע שבסיפור הוצג דרך דמותו של מגנטו - דמות אנושית ומעוררת סימפתיה, אשר שרדה את מחנה הריכוז של הנאצים רק כדי לפתח שנאה כלפי האנושות. מאמיניו העיקריים - קוויקסילבר ומכשפת השני - היו משבט הצוענים.
שנות ה-70 וה-80: עידן קלרמונטעריכה
הכותב כריס קלרמונט, שהפך לכותב הוותיק והחשוב ביותר בתולדות הסדרה, כמו גם המאייר ג'ון ביירן, שהצטרפו בשנות ה-70, אחראים לכמה מסיפורי האקס-מן המפורסמים ביותר, ביניהם "סאגת הפניקס האפלה", "ימי עבר עתידי" ו"האל אוהב, האדם הורג", ששימש כבסיס של הסרט "אקס-מן 2". בשנות ה-80 המשיכה סדרת האקס-מן לצבור פופולריות, שהובילה להפקתן של סדרות-בת מצליחות נוספות, דוגמת "המוטנטים החדשים", "אלפא פלייט", "אקס-פקטור", "אקסקליבר" ובהמשך גם "אקס פורס". לרוב, הופיעו בסדרות השונות קבוצות אקס-מן המורכבות מחברים שונים, דבר שאיפשר יצירת סיפורי קרוס-אובר ייחודיים הנפרשים על פני מספר כותרים בו-זמנית, דוגמת "טבח המוטאנטים" או "נפילת המוטאנטים".
שנות ה-90: הקבוצה הכחולה והזהובהעריכה
הפופולריות של סדרת חוברות האקס-מן צברה תאוצה בשנות ה-90 עם שידורה של "אקס-מן: סדרת האנימציה", והצטרפותם של כותבים כמו רוב ליפילד, פביאן ניצ'זה וסקוט לובדל. קבוצת האקס-מן התפלגה לראשונה לשתי קבוצות - הקבוצה הכחולה והקבוצה הזהובה ודמויות חדשות הוצגו לתוך יקום האקס-מן כדוגמת קייבל, בישופ וגמביט. במהלך עשור זה פורסמו מספר קרוס-אוברים משפיעים כמו "אג'נדת ההכחדה" (1990), "סאגת האי מיואר" (1991), "שירת התליין" (1992), "משיכות קטלניות" (1993), "אמנת הפלנקס" (1994), "עידן אפוקליפס" (1995), "אונסלוט" (1996) ו"מבצע אפס סובלנות" (1997).
שנות ה-2000: תקופת מוריסון וטעינה מחדשעריכה
הרצתו של גרנט מוריסון מתחילת המאה ה-21 שינתה את מאזן הכוחות של הקבוצה והציגה ליקום אקס-מן מספר עלילות שנויות במחלוקת כמו "ה' עבור הכחדה", שבה נבלת-על בשם קסנדרה נובה משמידה את האי ג'נושה והורגת 16 מיליון מוטאנטים. מוריסון גם שיקם את דמותה של אמה פרוסט, וצירף את דמותה לאקס-מן. בתחילת העשור הוצגה קבוצת "אולטימייט אקס-מן" כחלק מחותם "אולטימייט מארוול" החדש, ובהמשך החלה הרצתה של סדרת "אקס-מן החדשים", ובה הוצגו תלמידים חדשים רבים לתוך יקום האקס-מן.
2010 ואילךעריכה
טרילוגיית המשיחעריכה
מעט לפני תחילתו של העשור השני של המאה ה-21, יקום האקס-מן על כל סדרות הקומיקס שבו זכה לטלטלה גדולה במיני סדרה "בית אם" והמשכיה, כאשר מרבית מהמוטאנטים הופשטו מכל כוחותיהם, וכך החל החיפוש אחר מושיע חדש בקרב המוטאנטים, כפי שסופר בסיפורים "תסביך משיח" ו"מלחמת המשיח" בכתיבתם של קרייג קייל וכריסטופר יוסט. סיפורים אלה זכו להמשך בשם "הביאה השנייה". במהלך תקופה זו פורסמו הסיפורים "אנו עומדים מופרדים", "הייעוד הגלוי", "אוטופיה", "אומת אקס" ו"אקס-מן: נקרושה". חברי האקס-מן גם השתתפו בסיפור "פלישה סודית".
פילוג, בריאה מחדשעריכה
בשנת 2011, השלכות הסיפור "אקס-מן: פילוג" הביאו לסכסוך בין סייקלופס לבין וולברין על מנהיגות הקבוצה וכן לתוצאות מרחיקות לכת. במהלך "הבריאה מחדש", וולברין הקים מחדש את בית הספר לצעירים מחוננים ע"ש ג'ין גריי על חורבות אחוזת אקס וכן הוביל קבוצה אקס-מן חדשה בסדרת החוברות Wolverine and the X-Men. בשנת 2012, סיפור הקרוס-אובר "אוונג'רס נגד אקס-מן" הביא לסיומן של עלילות "בית אם" ו"השמדה", כאשר האקס-מן נלחמו בקבוצת האוונג'רס על עתידו של גזע המוטאנטים. בין היתר, גישתו של סייקלופס הפכה לאנרכיסטית יותר, מה שהביא למותו של פרופסור אקס.
אקס-מן מזמן העברעריכה
כחלק מהמיתוג מחדש "מארוול עכשיו!" של שנת 2012, מרבית כותרי האקס-מן בוטלו והוצגו חמשת חברי האקס-מן המקוריים שהובאו מזמן העבר. לרגל חגיגות 50 שנים לקיומו של מותג האקס-מן פורסמו קשתות הסיפור "קרב האטום", "אוונג'רס ואקס-מן: הציר" ו"מותו של וולברין".
ענן הטריגןעריכה
הרצת "מארוול החדשה והשונה" של שנת 2015 הציגה את דמותו של לוגאן הזקן, ו-X-23 נטלה את זהותו של וולברין. קבוצת האקס-מן עמדה בפני האיום של ערפילי טריגן, והתפתח עימות בינה לבין הבלתי אנושיים, מה שהוביל למותו של סייקלופס ולמלחמת הבלתי אנושיים נגד אקס-מן.
תחייה מחודשתעריכה
שנת 2017 הציגה הרצה מחודשת של כותרי האקס תחת החותם "תחייה מחודשת" (ResurrXion) ופרסומן של חוברות אקס חדשות כדוגמת "אקס-מן הקבוצה הכחולה", "אקס-מן: הקבוצה הזהובה" וכרכים חדשים ל"נשק אקס", "Generation X", קייבל, אייסמן וג'ין גריי. כחלק מהרצת "תחייה מחודשת", דמויות מרכזיות חזרו לחיים, ביניהן ג'ין גריי (בסיפור "אקס-מן: תחייתה המחודשת של הפניקס"), וולברין (בסיפור "אקס-מן: שובו של וולברין") וסייקלופס והאקס-מן הצעירים חזרו לזמנם המקורי בקשת הסיפור "אקס-מן: השמדה".
2020 ואילךעריכה
עידן קרקואהעריכה
במאי 2019, חברת מארוול הודיעה כי כל כותרי האקס-מן יבוטלו ותחל הרצה חדשה בכתיבתו של ג'ונתן היקמן אשר תשנה את מאזן הכוחות ביקום האקס-מן לחלוטין לאחר הסיפורים "אקס-מן: בית אקס וכוחות אקס".[7]
זאת ועוד, בכנס קומיק-קון נחשף כי הרצה חדשה של שש סדרות אקס יובילו את העידן החדש של "שחר האקס": סדרת הדגל של האקס-מן (בכיכובם של סייקלופס, ג'ין גריי, קייבל, וולברין, רייצ'ל סאמרס, האבוק, וולקן וקורסאייר), מיתוג מחודש לסדרת הנבלים "המשוטטים" (בכיכובם של קיטי פרייד, סטורם, אייסמן, בישופ, פיירו ואמה פרוסט), אקסקליבר (בכיכובם של בטסי בראדוק כקפטן בריטניה, רוג, גמביט, ג'ובילי, ריקטור ועין סבח נור), המוטאנטים החדשים (מג'יק, סאן-ספוט, וולפסביין, מיראז', קארמה, סייפר, צ'יימבר וקבוצת הסטארג'אמרס), יחידת המבצעים המיוחדים של אקס פורס (בכיכובם של חיה, ג'ין גריי, סייג', דומינו, וולברין, קולוסוס וקיד אומגה) וסדרה מחודשת לכותר וותיק בשם "מלאכים נופלים", שבה קוואנון מגייסת את קייבל ואת X-23 למשימה אישית שיכולה לסכן את עתיד גזע המוטאנטים.[8]
אלמנטים עלילתייםעריכה
חוברות האקס-מן משתמשות בכלים עלילתיים ומוטיבים חוזרים ונשנים במשך השנים לקשתות הסיפור שלהן, דבר שנעשה לשגרה בקאנון האקס-מן.
מסע בזמןעריכה
רבים מסיפורי האקס-מן נוגעים בנושא המסע בזמן במובן שבו הקבוצה עורכת מסע דרך מרחב הזמן במהלך משימה, נבלי-על נוסעים בזמן כדי לשנות את ההיסטוריה, או שדמויות מסוימות מזמן העבר או העתיד מגיעות לזמן ההווה כדי לעזור לחברי הקבוצה. קשתות סיפור אשר משתמשות במוטיב זה כוללות את "ימי עבר עתידי", "תסביך משיח", "אקס-מן החדשים", "מלחמת המשיח" ו"קרב האטום". דמויות המשויכות למסע בזמן כוללות את אפוקליפס, בישופ, קייבל, לוגאן הזקן, פרסטיג', הופ סאמרס וסטרייף.
מוות ושיבה לחייםעריכה
אחד מהכלים העלילתיים ששבים וחוזרים בזיכיון האקס-מן הוא מוות ושיבה לחיים, לרוב בשל דמותה של ג'ין גריי והחיבור שלה לכוח הפניקס. אולם, גם רבים מחברי האקס-מן האחרים מתו וחזרו לחיים, אם כי לא בצורה ייחודית ואייקונית כמו הפניקס. מוות ושיבה לחיים הפך לדבר שבשגרה בחוברות האקס, כך שהדמויות העירו בעצמן שהמוות אינו זר להן, או שלמוות אין השפעה ארוכת טווח בנוגע אליהם. הסיפור "נקרושה" הוא דוגמה עיקרית לכך, שבו סלנה מחזירה לחיים רבים מבני בריתם ואויביהם המתים של האקס-מן כדי להשיג את אלוהותה.
גורלעריכה
רבות מהדמויות עוסקות בנושא הגורל. יכולות החיזוי של המוטאנטית דסטיני השפיעו על קווים עלילתיים בהיסטוריה הפרסומית של האקס-מן הרבה אחרי שהיא נהרגה, וזאת כשגם האקס-מן וגם אויביהם חיפשו אחר יומניה של דסטיני אשר חזו זמני עתיד אפשריים. נושא הגורל חוזר שוב בקשת הסיפור "הקיצוניים" (The Extremists), שבו מתחוללת מתקפה על המורלוקים כאשר אחד מהם רואה עתיד שחור לחבריה.[9] כמה דמויות מאמינות שהן יודעות כבר את הגורל שלהן, כמו אפוקליפס שמאמין שגורלו הוא לשלוט בגזע המוטאנטים, או שמגנטו מאמין שגורלו הוא להוביל את המוטאנטים בהתקוממות נגד בני האדם. דמויות נוספות שיודעות את דבר גורלן ושנקטו באמצעים כדי לשנות אותו כוללות את ג'ין גריי, פרסטיג', אוון סבאח נוח, הופ סאמרס ווורן וורתינטון השלישי.
מסע בחללעריכה
מסע בחלל היה מוטיב חוזר בסדרות האקס-מן מאז "סאגת הפניקס האפלה". מאז, סיפורים אשר התרחשו בחלל היו קשורים לשי'אר - בני בריתם של האקס-מן ולעיתים יריביהם - ולסיפורים הקשורים בכוח הפניקס החוצני. החלל היה גם הרקע לסיפורים הנוגעים לגזע הברוד, למשל הסיפור הראשון בו הם הוצגו.[10] באמצעות סיפורים אלה הוצגו גם דמויות קשורות כדוגמת קבוצת סטארג'אמרס והאח השלישי לבית סאמרס - וולקן. מסע בחלל שיחק תפקיד חשוב בהרצתו של ג'וס וידון לחוברות אקס-מן המדהימים (Astonishing X-Men) עם הצגתו של ארגון S.W.O.R.D. ואחד מהסיפורים האחרונים שבכתיבתו שנקרא "בלתי ניתן לעצירה". קשתות סיפור עיקריות המשתמשות במוטיב זה הן "אקס-מן: הסוף", "עלייתה ונפילתה של אימפריית השי'אר", "אקס-מן: שובר המלכים", "מלחמת המלכים" ו"המערבולת השחורה".
שפיותעריכה
נושא השפיות נדון בעלילתם של רבים מגיבורי ונבלי האקס-מן. המפורסמות שבעלילות אלו הן כאשר ג'ין גריי קיבלה כוח כמעט אומניפוטנטי דרך כוח הפניקס, וכאשר צ'ארלס אקסבייר השתמש בכוחותיו בצורה אלימה נגד מגנטו, מה שהוביל ליצירתו של נבל-העל אונסלוט. שפיותה של מיסטיק משתנה לכל אורך שנות פרסומו של הזיכיון, היות ששינויי הצורה התכופים שלה גורמים למוחה להיסדק.[11][12] דוגמה נוספת לכך היא פסיילוק, שמאז שהחליפה גופות עם ריוואנש נאבקה לשמור על שפיותה לאור אישיותה האגרסיבית והכוחות החדשים שקיבלה ממנה. דמותו הבוטה של דדפול ידועה באי שפיותה. אחרי שמגנטו הפשיט את וולברין מעצמותיו המתכתיות, זה האחרון הפך ליותר ויותר חייתי בהתנהגותו בסיפורים של אמצע שנות ה-90. מקור כוחה של רוג, הסופגת את כוחותיהם וזיכרונותיהם של כל מי שהיא נמצאת איתו במגע, היה לנושא משפיע על שפיותה כשהמפורסם ביניהם היה ספיגת כוחותיה של גברת מארוול בסיפורים של שנות ה-80. בסיפור העדכני ביותר, "מותו של אקס", אמה פרוסט איבדה את שפיותה לאחר שסייקלופס מת בזרועותיה והיא הכריזה מלחמה על הבלתי אנושיים. דמויות נוספות שהיו להם בעיות שפיות היו סייקלופס, סייברטות', מג'יק, קוונטין קווייר, X-23 ופרסטיג'.
לוחמה פוליטיתעריכה
ביקום מארוול, זכויות המוטאנטים הוא אחד מהנושאים הפוליטיים מעוררי המחלוקת שמייחסים לו חשיבות בחוברות האקס ככלי עלילתי המניע את הסיפור. בשעה שפוליטיקאים כמו ואלרי קופר ניסו לעזור לאקס-מן, רבים ניסו להפליל מוטאנטים כדי לחסל אותם אחת ולתמיד. הסנאטור רוברט קלי החל את המצע הפוליטי שלו באמצעות נאומים אנטי-מוטאנטים, עד אשר ניצל בידי מוטאנטים ושינה את דעתו עליהם. כאשר ויקטור קריד -בנו שונא המוטאנטים של ויקטור קריד - רץ לנשיאות, האקס-מן שלחו את קאנונבול ואת אייסמן להצטרף במסווה אל צוות הקמפיין שלו ולגלות מידע על האג'נדה האנטי-מוטאנטית שלו. פעילותם נמשכה עד אשר ההתנקשות בו הביאה לנקודת רתיחה ולאירועי "מבצע אפס סובלנות". כמה מהנושאים המוצגים בקומיקס משמשים כאלגוריה לנושאים בוערים בעולם האמיתי, למשל הצעתה של לידיה נאנס לגירושם המאסיבי של מוטאנטים.[13][14]
עולם האקס-מןעריכה
קבוצת האקס-מן חיה ביקום מארוול יחד עם דמויות נוספות של החברה. הם נלחמים באיומים בסדרי גודל שונים, החל מגנבים מוטאנטים וכלה באיומים בין-גלקטיים. מבחינה היסטורית, בסיסם של האקס-מן היה במכון אקסבייר שבצפון מזרח מחוז וסטצ'סטר, ניו יורק. כלפי חוץ, מכון אקסבייר מתפקד כבית ספר לילדים מחוננים עד לשנות ה-2000, בהן אקסבייר חשף את מטרתו האמיתית של בית הספר, והמכון הפך לשמש כפנימייה לילדים מוטאנטים באשר הם. בנוסף, אקסבייר מימן תאגיד שעזר למוטאנטים ברחבי העולם, אולם תאגיד זה הפסיק את פעולתו בעקבות אירועי "עשירית" של שנת 2006.
קבוצת אקס-מן נעזרת באמצעים טכנולוגיים רבים לפעילותה. כך למשל, אקסבייר מאתר מוטאנטים ברחבי העולם באמצעות מתקן בשם "סרברו" ("מוח" בספרדית) המעצים את כוחותיו הטלפתיים; הקבוצה מתאמנת לקראת משימות ב"חדר הסכנה", שתואר בתחילה כחדר המכיל כלי נשק ומלכודות ומאוחר יותר גם סימולציות הולוגרפיות; וכן מטוס הסילון המוכר והידוע של הקבוצה, שנקרא בשם "הציפור השחורה".
דמויותעריכה
- ערך מורחב – אקס-מן - דמויות
במרוצת השנים, חבורת האקס-מן ידעה מספר תהפוכות ושינויים בהרכב. החל מחמשת החברים המקוריים (סייקלופס, ג'ין גריי, אייסמן, חיה ואנג'ל), דרך הקמתה מחדש של הקבוצה (שכללה את סייקלופס, סטורם, וולברין, קולוסוס, נייטקרולר, גמביט, רוג ושאדוקאט), הצטרפותם של חברי צוות בלתי צפויים (כדוגמת נבלי-העל מגנטו, מיסטיק, סייברטות', ג'אגרנוט ואמה פרוסט) ולשתי התפלגויות הקבוצה לתתי-קבוצות - הפילוג הראשון עוד בשנות ה-90 של המאה ה-20 בין סייקלופס לסטורם לאחר קרב על מנהיגות, ופילוג שני בשנת 2011 בין סייקלופס לוולברין עקב חילוקי דעות פילוסופיים בלתי ניתנים לגישור.
לצד חבורת האקס-מן פעלו קבוצות מוטאנטים נוספות כדוגמת "אקס פורס" של קייבל ולאחר מכן וולברין, "אקס פקטור" של סייקלופס, האבוק ולאחר מכן המשוכפל, "אקסקליבר" של קפטן בריטניה, "Generation X" של באנשי ואמה פרוסט, ו"המוטאנטים החדשים" בהנהגתה של מיראז'. בני בריתם של האקס-מן כוללים את דמויותיהם של ספיידרמן ודדפול, סוכנות S.H.I.E.L.D וקבוצת גיבורי-העל האוונג'רס (אם כי שתי הקבוצות נקלעו למחלוקת בקשת הסיפור אוונג'רס נגד אקס-מן של שנת 2012).
מבין קבוצות נבלי-העל שהופיעו במשך השנים נמנות "אחוות המוטאנטים" ו"השוליות" של מגנטו, "המשוטטים" של מיסטר סיניסטר, "מועדון הלפייר" בראשותו של סבסטיאן שו, "המורלוקים" בראשותה של קאליסטו ולאחר מכן סטורם, "פרשי אפוקליפס" של אפוקליפס, "אקס-מן האפלים" של נורמן אוסבורן, "הבוזזים" של דונלד פירס, ו"המטהרים" של הכומר ויליאם סטרייקר.
מקומותעריכה
זיכיון אקס-מן הציג מספר מקומות בדיוניים לתוך יקום מארוול, ביניהם:
- אבלון (Avalon) - תחנת חלל של מגנטו המקיפה את כדור הארץ ומשמשת כבסיסם שלו ושל השוליות שלו. מיועד כמקום מפלט למוטאנטים אותו יצר מגנטו לאחר שחזר לדרכיו המרושעות.
- אוטופיה (Utopia) - סייקלופס גרם לאסטרואיד M לעלות מתוך האוקיינוס השקט לחופי סן פרנסיסקו כתגובה לעלייה בתנועות מחאה אנטי-מוטאנטיות, וכדי ליצור מקום שישמש כאומת המוטאנטים.
- אי מיואר (Muir Island) - אי מרוחק ששוכן לחופי סקוטלנד, וידוע בשל מתחם המעבדה של מוירה מק'טאגרט הממוקם בו.
- אסטרואיד אם (Asteroid M) - אסטרואיד שנוצר בידי מגנטו, המשמש כאוטופיה לגזע המוטאנטים ומתקן אימונים.
- ג'נושה (Genosha) - אי בדיוני ליד מדגסקר שבו מתנהל משטר אפרטהייד ממושך נגד מוטאנטים. האו"ם העניק למגנטו ריבונות מלאה על האי בסיפור "ה' עבור הכחדה".
- הארץ הפראית (Savage Land) - מקום שמור באנטארקטיקה בו מתנהלים חיים של זנים נכחדים, ביניהם דינוזאורים כדוגמת סאורון.
- טיאן החדשה (New Tien) - אזור במערב ארצות הברית שבו מספרם של המוטאנטים גדול מזה של בני האדם. הוקם לאחר שהידרה השתלטה על ארצות הברית. אמה פרוסט שולטת באופן חשאי בטיאן החדשה לאחר שהשתלטה באופן טלפתי על שליט הבובות קסורן.
- לימבו (Limbo) - ממד שאול המאוכלס בשדים. כל מי ששולט בחרב הנשמות יכול לשלוט בלימבו ולשאוב ממנו כוח. בהרצת החוברות Extraordinary X-Men, האקס-מן הפכו את ממד לימבו לביתם לאחר שערפילי הטריגן שינו את האטמוספירה בכדור הארץ והפכו אותו לבלתי מיושב למוטאנטים.
- מדריפור (Madripoor) - אי בדרום-מזרח אסיה הממוקם דרומית למצר מלאקה מדרום-מערב לסינגפור. בעבר הרחוק, האי היה מקום מפלט לפיראטים שכן אין בו הסכם הסגרה לפושעים.
- עולם הרצח (Murderworld) - פארק שעשועים בעל טוויסט מעוות שנוצר בידי הנבל ארקייד.
- עולם מוג'ו (Mojoverse) - ממד חלופי שנשלט בידי הרודן מוג'ו אשר מתמקד ביצירת תוכנית מציאות לצורכי בידור ההמונים ובשביל כך משתמש במוטאנטים אסירים.
- פרובידנס (Providence) - אי מלאכותי שנוצר על ידי קייבל, ושימש כמפקדת האקס-מן. הופיע לראשונה בחוברת Cable & Deadpool #6 מאוקטובר 2004, והושמד כשקייבל פוצץ אותו בחוברת X-Men Vol.2 #200.
- קרקואה (Krakoa) - אי קטן לחופי האוקיינוס השקט שנערכו בו ניסויים גרעיניים. הרדיואקטיביות גרמה באופן כלשהו למערכת האקולוגית לעבור מוטציה לישות בעלת אינטליגנציה קולקטיבית. סמל פיורי והקומנדו המייללים שלו היו עדים לניסויים שנערכו באי בשנת 1945 ואשר יצרו את קרקואה, והצליחו להימלט לאחר שהבטיחו לשמור על המקום בסודיות גמורה. אולם בהמשך, האי קרקואה קיבל תיאבון לכוח האנרגיה אותם פולטים המוטאנטים, והיה אחראי למותם של המוטאנטים הצעירים פטרה, סוואי, דרווין וקיד וולקן (כאשר השניים האחרונים שרדו אך נותרו לכודים). האי לכד את קבוצת אקס-מן המקורית, וקבוצה חדשה נשלחה להצילם. פולאריס השתמשה בכוחותיה כדי לשלוח את האי כולו לחלל. במהלך קשתות הסיפורים "בית אקס וכוחות אקס", האי חזר בצורה כלשהי לכדור הארץ, פרח ושגשג והפך לבסיס המועצה השקטה של קרקואה.
- שנדילאר, עולם הכס של השי'אר (Shi'ar throneworld Chandilar) - עולם הבית של בני בריתם החוצנים של האקס-מן, אימפריית השי'אר.
סוגיות חברתיות המשתקפות בסיפורי האקס-מןעריכה
|
הקונפליקט בין מוטאנטים לבני אדם רגילים לעיתים מקבל השוואה לקונפליקטים של קבוצות מיעוטים כמו אפרו-אמריקנים, יהודים, קומוניסטים, קהילת הלהט"ב וכיוצא בזה.[15][16] ברמה האישית, מספר חברים בקבוצה משמשים כמטפורה היות שכוחותיהם משרטטים מאפיינים מסוימים בטבעו של האחר.
- גזענות: אף על פי שבתחילה לא הייתה כוונה לכך, צ'ארלס אקסבייר הושווה לא פעם לפעיל זכויות האזרח מרטין לותר קינג, בעוד מגנטו הושווה למלקולם אקס המיליטנטי יותר.[17][18] מטרתם של חבורת האקס-מן מתוארת לעיתים כהשגת "חלומו של אקסבייר", יחוס אפשרי לנאומו ההיסטורי של קינג יש לי חלום.[19] מגנטו מצטט בסרט הראשון את מלקולם אקס באומרו "בכל האמצעים הכשרים". חוברות הקומיקס של האקס-מן תיארו את המוטאנטים כקורבנות לאלימות רחוב, מה שמעורר אסוציאציה למעשי לינץ' באפרו-אמריקנים לפני הקמת התנועה לזכויות האזרח של ארצות הברית.[20] זקיפי הסנטינל הרובוטיים וקבוצות שונאי מוטאנטים כגון "חברי האנושות", "העמדה האחרונה של האנושות", "כנסיית האנושות" וקבוצת "המטהרים" של הכומר ויליאם סטרייקר נחשבות כמי שמייצגות כוחות כדוגמת הקו קלוקס קלאן, שמדכאים את האפשרות לממש את זכויות האזרח ואינן מכבדות את חוקת ארצות הברית.[21] בשנות ה-80 של המאה ה-20, חוברות הקומיקס הציגו עלילה המתמקדת באי הבדיוני ג'נושה, שבו המוטאנטים מופרדים ומשועבדים בידי משטר אפרטהייד. דבר זה מיוחס למתרחש בדרום אפריקה.[22]
- אנטישמיות: ההשוואה בין סנטימנטים אנטי-מוטאנטים לאנטישמיות מקבלת התייחסות מפורשת מאוד בעשורים האחרונים. מגנטו, ניצול שואה בעל מספר מקועקע על זרועו - ובגרסאות מסוימות קורבן ניסויים של ד"ר מנגלה באושוויץ - רואה את מצבם של המוטאנטים כדומה למצבם של היהודים בגרמניה הנאצית.[23] בנקודה מסוימת הוא אף ממלמל את המילים הבאות, "לעולם לא עוד" (באקס-מן: סדרת האנימציה וכן בסרט אקס-מן: ההתחלה). למחנות העבודה באי ג'נושה, בהם נצרב מספר למצחם של המוטאנטים, יש הקבלה למחנות הריכוז של הנאצים, כמו גם מחנות הכליאה בסיפור הקלאסי "ימי עבר עתידי". התייחסות נוספת היא בסרט השלישי, כאשר מגנטו נשאל בידי קאליסטו "אם אתה כל כך גאה בהיותך מוטאנט, היכן הסמל שלך?", הוא מראה לה את המספר המוטבע על זרועו, בו בעת שהוא אומר שלא יתן לאף מחט לגעת בעורו יותר.
- רב-תרבותיות: דמויות מהמיתולוגיה של האקס-מן מגיעות מלאומים רבים, בכך הן משקפות גם מיעוטים דתיים, אתניים ומגדריים. מבין הדוגמאות נמנים מגנטו, שאדוקאט וסברה היהודים, אם ודאסט המוסלמיות ונייטקרולר הקתולי. סטורם (או בשמה המקורי - אורורו) מייצגת שני אספקטים של התפוצה האפריקנית, היות שאביה הוא אפרו-אמריקני ואמה קנייתית. המוטאנטית קארמה הצטיירה כקתולית אדוקה מווייטנאם שערכה מיסה ווידוי לעיתים תכופות כאשר הוצגה כחברה מייסדת של קבוצת המוטאנטים החדשים. קבוצה זו כללה גם את וולפסביין (פרסביטריאנית ממוצא סקוטי), את דניאל מונסטאר (אינדיאנית ילידת אמריקה) וכן את קאנונבול ומאגמה (אדוקי דתות יוון העתיקה ורומא העתיקה). דמויות מלאומים שונים כוללים את וולברין, נורת'סטאר, אורורה ודדפול הקנדים; קולוסוס ומג'יק מרוסיה; באנשי וסיירין מאירלנד; גמביט הקייג'ון; ת'אנדרבירד ווורפאת' ילידי שבט האפאצ'י; בטסי בראדוק, קפטן בריטניה, וולפסביין וצ'יימבר מהממלכה המאוחדת; ארמור, סורג' וקוואנון מיפן; נייטקרולר מגרמניה; לגיון מישראל; אומגה סנטינל, ד"ר קביטה ראו, ניל שאארה ואינדרה מהודו וכיוצא בזה.
- זכויות להט"ב: מטפורה נוספת שנקשרה לעולמם של האקס-מן היא הלהט"ב. מבין נקודות ההשוואה ניתן למנות את גילויים של הכוחות המוטאנטים בגיל ההתבגרות והסתרתם כהקבלה לארוניסטים.[24] גם הקומיקס וגם סדרת האנימציה נגעו בסוגיית מגפת האיידס בעלילת "וירוס הירושה", כאשר מוטאנטים סבלו בשנות ה-90 מווירוס מסתורי שגרם למותם של רבים לפני שנמצא לו טיפול. ישנם השונאים אותם רק בגלל זהותם, יש המנסים להמירם לאנשים "רגילים" ומנגד, יש המנסים להביא לשוויון זכויות שלהם. קבוצות שמרניות בארצות הברית גינו את הקומיקס והסרטים משום שלדעתם הם תומכים במתן זכויות ללהט"בים.[25]
- הבהלה האדומה: לעיתים יש ציונים בקומיקס לקיומה של הבהלה האדומה. הצעתו של הסנאטור רוברט קלי לחוק רישום המוטאנטים דומה למאמציו של הקונגרס האמריקני לאסור קומוניזם בארצות הברית.[26] בסרט הראשון, קלי מכריז כי "עלינו לדעת מי הם המוטאנטים הללו ועלינו לדעת מה הם יכולים לעשות", ואף מציג רשימה של מוטאנטים ידועים (בדומה לרשימתו של הסנאטור ג'וזף מקארתי על חברי המפלגה הקומוניסטית שעבדו בממשלת ארצות הברית).[27]
- דת: דת היא מרכיב חשוב בחלק מסיפורי האקס-מן. היא מוצגת לחיוב ולשלילה, לעיתים באותו הסיפור. הקומיקס מציג פונדמנטליזם דרך דמותו של הכומר ויליאם סטרייקר וקבוצת "המטהרים" שלו, קבוצה של שונאי מוטאנטים שהוצגה בשנת 1982 בסיפור "אקס-מן: האל אוהב, האדם הורג". המטהרים מאמינים כי המוטאנטים אינם בני אנוש כי אם ילדיו של השטן, והם ניסו להשמידם מספר פעמים, למשל בסיפור "קץ הילדות" משנת 2006. בניגוד גמור לכך, הדת היא חיונית לחייהם של חברי אקס-מן שונים כמו נייטקרולר, קתולי מאמין, ודאסט, מוסלמית הלובשת חג'אב. באחד מפרקי הסדרה המצוירת שאדווקאט מדליקה נרות חנוכה עם הוריה.
- תת-תרבות: בכמה מקרים, המוטאנטים בעולם האקס-מן שאפו ליצור תת-תרבות משלהם. חוברות הקומיקס הציגו אסופת מוטאנטים שנודעה בשם "המורלוקים", אשר בחרה להסתתר מפני האנושות בתעלות התת-קרקעיות של העיר ניו יורק. תעלות אלו שימשו כרקע לרבים מהסיפורים, ביניהם "טבח המוטאנטים". עצם קיומה של אסופת המוטאנטים הזו מוסיף נדבך חשוב לקומיקס אודות קבוצה המבקשת לבודד את עצמה מחברה המסרבת לקבלה. בסיפוריו של גראנט מוריסון מתחילת שנות ה-2000, המוטאנטים מתוארים כתת-תרבות המורכבת מחבורות שונות, שמשתמשים בשמות קוד כתחליף לזהויותיהם, ומעצב אופנה פופולרי יוצר להם תלבושות המותאמות לפיזיולוגיה המוטאנטית שלהם. העיר המוטאנטית "מחוז אקס" משמשת כאנלוגיה לדרך בה מיעוטים יוצרים תת-תרבות ושכונות משלהם שמבדילים אותם מהסביבה הנורמטיבית.
אזכור במדיות אחרותעריכה
נוסף לחוברות הקומיקס, האקס-מן ועלילות הקומיקס עובדו למגוון רחב של מדיות נוספות כמו סרטי קולנוע, סדרות אנימציה ומשחקי מחשב.
סדרות טלוויזיה ואנימציהעריכה
שנות ה-60עריכה
האקס-מן הופיעו לראשונה בסדרת האנימציה "גיבורי מארוול" (The Marvel Super Heroes) של שנת 1966, שבה פרופסור אקס פיקד על חמשת החברים המקוריים של האקס-מן סייקלופס, החיה, מארוול גירל, אנג'ל ואייסמן. הם אינם נקראים בשם הקבוצה אלא בתור "בני ברית של השלום".[28]
שנות ה-80עריכה
חבורת האקס-מן הופיעו בהופעות אורח בשלושה פרקים מתוך סדרת האנימציה "ספיידרמן וחבריו המופלאים" של שנות ה-80, אשר כללה את אייסמן ביחד עם ספיידרמן וכוכב אש. הראשון שבהם - "מקורו של אייסמן" - היה פרק בו הופיעו בפלאשבק. בפרק שנקרא "כוכב אש נולדה" הופיעו דמויותיהם של פרופסור אקס, סייקלופס, אנג'ל, סטורם, וולברין, סאנפייר, ג'אגרנוט, מגנטו וזקיף סנטינל, ואילו בפרק שנקרא "הרפתקת האקס-מן" הופיעו פרופסור אקס, סייקלופס, סטורם, ספרייט, נייטקרולר, קולוסוס ות'אנדרבירד.
בשנת 1989, חברת מארוול הפקות הפיקה פיילוט בן חצי שעה שנקרא "גאוות האקס-מן", שמעולם לא שודר כסדרה. סיפור העלילה הביא להרפתקה הראשונה של קיטי פרייד עם חבורת האקס-מן, אשר מנתה את פרופסור אקס, סייקלופס, סטורם, וולברין, קולוסוס, נייטקרולר ודאזלר בעודם נלחמים במגנטו, ג'אגרנוט, בלוב, פיירו, המלכה הלבנה וטואד. הפרק שודר מחדש כסינדיקציה במהלך סדרת Marvel Action Universe בין השנים 1988–1991.
שנות ה-90עריכה
בשנת 1992, רשת FOX הפיקה את "אקס-מן: סדרת האנימציה", שנמשכה כחמש עונות ושודרה עד לשנת 1997. בסדרת האנימציה הוצג מגוון רחב של דמויות מיקום אקס-מן כמו גם עלילות נרחבות מחוברות הקומיקס. בהמשך, האקס-מן הופיעו בהופעת אורח בשני פרקים של "ספיידרמן: סדרת האנימציה", הנקראים בשם "אג'נדת המוטאנטים" ו"נקמת המוטאנטים", ובהם ספיידרמן מבקש את עזרתו של פרופסור אקס עם מחלת המוטציה המתפתחת אצלו.
בשנת 1995, מספר דמויות של האקס-מן הופיעו בהופעת קמע ב"ארבעת המופלאים: סדרת האנימציה", ביניהם סייקלופס, ג'ין גריי, וולברין, סטורם, ג'אגרנוט, רוג, גמביט ביחד עם סקרלט ספיידר.
שנות ה-2000עריכה
בשנת 2000, רשת השידור The WB הפיקה את "אקס-מן: הדור הבא", שבה האקס-מן מוצגים כבני נוער הלומדים בבית ספר רגיל בנוסף לבית הספר לצעירים מחוננים ע"ש אקסבייר. הסדרה נמשכה כארבע עונות והסתיימה בשנת 2003. הסדרה התמקדה בדמויותיהם של סייקלופס, ג'ין גריי, סטורם, וולברין, רוג, חיה, שאדוקאט, נייטקרולר וספייק - אחיינה של סטורם. באותה שנה, האקס-מן וגזע המוטאנטים הוזכרו בקצרה בסדרה בגרפיקת תלת-ממד "ספיידרמן: סדרת האנימציה החדשה" של שנת 2003.
בתחילת 2009 שודרה סדרת האנימציה "וולברין והאקס-מן" למשך עונה אחת בלבד, והופיעה בה קבוצת האקס-מן של וולברין, אשר כללה את סייקלופס, חיה, סטורם, שאדוקאט, אייסמן, רוג, נייטקרולר, אנג'ל, פרופסור אקס ואמה פרוסט.
בשיתוף פעולה בין חברת האנימה "מאדהאוס" לבין מארוול, שודרה בשנת 2011 סדרה בת 12 חלקים בשם "אקס מן: האנימה" כחלק מארבע סדרות הכוללות גם את איירון מן, וולברין ובלייד. הסדרה מביאה את הרפתקאותיהם של האקס-מן ביפן, כאשר הם נשלחים לחקור את פשר היעלמותה של המוטאנטית ארמור.
בשנת 2015, חטיבת הטלוויזיה של אולפני מארוול הכריזה שרשת FOX הזמינה לשידור פרק פיילוט לסדרה בשם "לגיון". הסדרה, שעלתה לשידור בפברואר 2017, מגוללת את סיפורו של דייוויד הולר, אשר אובחן כסכיזופרן אך בעקבות מפגש מוזר מוצגת בפניו האפשרות שהקולות שהוא שומע והחזיונות שהוא רואה יכולים להיות אמיתיים.
ביולי 2016 רשת FOX הזמינה לשידור פרק פיילוט המתמקד בזוג הורים המגלה שילדיהם ניחנים בכוחות מוטאנטים. המשפחה מוצאת את עצמה נרדפת בידי כוחות עוינים של הממשלה, מצטרפת למחתרת של מוטאנטים ונאלצת ללחום לצורך הישרדותה. הסדרה תעלה לשידור ב-2 באוקטובר 2017 תחת השם "הכישרוניים".
סרטי קולנועעריכה
- ערך מורחב – אקס-מן (סדרת סרטים)
סרטי הקולנוע על חבורת האקס-מן כוללים נכון להיום 12 סרטי גיבורי-על. טרילוגיית הסרטים הראשונה ("אקס-מן", "אקס-מן 2" ו"אקס-מן 3: המפלט האחרון") מתמקדת בעימות בין פרופסור אקסבייר לבין מגנטו ובהשקפת העולם המנוגדת שלהם - בעוד אקסבייר מאמין שבני אדם ומוטאנטים יכולים לחיות ביניהם בשלום, מגנטו מאמין שמלחמה מתקרבת ושהוא מתכוון ללחום בה ולנצח.
הסרטים הבאים בסדרה הם למעשה שתי טרילוגיות סרטים נוספות, המשמשות כסרטי ספין אוף. האחת מתמקדת בעברו ובעתידו של וולברין ("אקס-מן המקור: וולברין", "הוולברין" ו"לוגאן - וולברין"), והשנייה מתמקדת בחברי האקס-מן בצעירותם ("אקס-מן: ההתחלה", "אקס-מן: אפוקליפסה" ו"אקס-מן: הפניקס האפלה"), כאשר הסרט "אקס-מן: העתיד שהיה" למעשה מפגיש בין שני הדורות. סרטי הספין-אוף כוללים גם את "דדפול" ו"דדפול 2" המתמקדים בדמותו של דדפול. סרט ספין-אוף נוסף בסדרה הוא "המוטנטים החדשים".
ביבליוגרפיהעריכה
סדרות רצות |
---|
|
סדרות שהסתיימו |
---|
|
סדרות בת שהסתיימו |
---|
|
סדרות סולו שהסתיימו |
---|
|
מיני סדרות, מהדורות מוגבלות וספיישלים | ||
---|---|---|
|
קשתות סיפור | ||
---|---|---|
|
|
|
תרגום לעבריתעריכה
- בשנות השישים התפרסמו מספר סיפורים של האקס-מן, תחת השם "הבלתי מנוצחים", במגזין הקומיקס "בוקי".
- קומיקס של אקס-מן מתורגם לעברית יצא בין השנים 1997–1999 על ידי חברת "קונטקט פוינט", בסך הכול פורסמו 23 חוברות בעברית.
- ב-2000 פורסמו בעברית על ידי הוצאת "ידיעות אחרונות" החוברות שמהוות המשך/הקדמה לעלילת סרט האקס מן הראשון שיצא באותה תקופה בארץ.
קישורים חיצונייםעריכה
- דף הקבוצה באתר הרשמי של מארוול קומיקס
- דף הקבוצה בפרויקט פאנדום של מארוול קומיקס
- UncannyXmen.net, אתר מעריצים
- אקס-מן, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
הערות שולייםעריכה
- ^ סדרת החוברות הראשית פורסמה גם בשם Uncanny X-Men ("אקס-מן המופלאים") והחל משנת 2017 גם Extraordinary X-Men ("אקס-מן היוצאים מן הכלל")
- ^ Stan Lee Interview, Archive of American Television, March 22nd 2004
- ^ 1986\7 Jack Kirby Interview, The Kirby Effect: The Journal of Jack Kirby Museum & Research Center, Rand Hoppe, August 6th 2012
- ^ Lee, Stan; Jack Kirby (August 2005). Son of Origins of Marvel Comics. 1. John Buscema, Don Heck, Bill Everett, Gene Colan. Marvel Comics. p. 448. מסת"ב 0-671-22166-3
- ^ The X-Men #1, September 1963
- ^ מאוגוסט 1975 ועד לדצמבר 1991, עם תחילתו של הכרך השני של האקס-מן (X-Men Vol.2 #1-3)
- ^ MARVEL to Cancel, Relaunch Entire X-MEN Line, George Marston, May 14th 2019
- ^ SDCC 2019: Beginning this October... The Dawn of X, Tucker Chet Markus, July 20th 2019
- ^ Uncanny X-Men #487-491
- ^ Uncanny X-Men #155-156
- ^ Uncanny X-Men #289-290
- ^ Uncanny X-Men Vol.4 #15
- ^ X-Men Gold #1-6
- ^ Latest X-Men Comic Villain Is The Heritage Think Tank, Aaron Bandler, May 11th 2017
- ^ Hall, Kelley J.; Lucal, Betsy (January 1999). "Tapping into parallel universes: using superhero comic books in sociology courses". Teaching Sociology 27 (1): 60–66. DOI:10.2307/1319247. JSTOR 1319247
- ^ Shuckburgh, Emily (2008). Survival: The Survival of the Human Race Cambridge University Press. p. 69. מסת"ב 978-0-521-71020-6. Retrieved July 14, 2011
- ^ X-Men is Not an Allegory of Racial Tolerance, Julian Darius, September 25th 2002
- ^ Mutants aren't what they used to be, May 26th 2006
- ^ Dr. King's 80th Birthday, Garrett Godwin, January 14th 2009
- ^ Dalton, Russell (2011). Marvelous Myths: Marvel Superheroes and Everyday Faith, Chalice Press. p. 89. מסת"ב 978-0-8272-2338-7
- ^ Lyubansky, Mikhail (2008). Prejudice lessons from the Xavier Institute, The Psychology of Superheroes: An Unauthorized Exploration. Benbella Books. pp. 75–90. מסת"ב 978-1-933771-31-1
- ^ Booker, M. Keith (2010). Encyclopedia of Comic Books and Graphic Novels, ABC-CLIO. p. 430. מסת"ב 978-0-313-35746-6
- ^ X-Men and Philosophy: Astonishing Insight and Uncanny Argument in the Mutant X-Verse, Rebecca Housel, Jeremy Wisnewski, March 23rd 2009, מסת"ב 978-0-470-41340-1
- ^ The ‘X-Men’ come out, John Hartl, May 25th 2006
- ^ X-Men go west, to San Francisco, Peter Hartlaub, San Francisco Chronicle, August 6th 2008
- ^ Raafat, Ahmed; Nasser, Ali (May 2006). Spotlight X-Men, TeenStuff (99)
- ^ X-Men 3: The Last Stand Movie Review
- ^ The History of X-Men on TV, Eric Goldman, February 2nd 2017