מאיורדומוס

תפקיד בחצרות המלוכה בימי הביניים
(הופנה מהדף מיורדומוס)

המאיורדומוסלטינית: maior domus; מאיור – מנהל; דומוס – הבית), כלומר השר אשר על הבית או מנהל הבית היה תואר ותפקיד בחצרות המלוכה בימי הביניים המוקדמים, שהיה בשימוש בעיקר באימפריה הפרנקית במאה ה-7 וה-8.

במהלך המאה ה-7 הפך תפקיד זה לתפקיד החשוב ביותר בממלכה המרובינגית באוסטרזיה, ולמלכים הייתה למעשה רק סמכות סמלית. המאיורדומוס הוא תפקיד המפתח שאפשר את החלפת השושלת המרובינגית בשושלת הקרולינגית ובכך אפשר את עלייתו של פפין הגוץ (השלישי) ואת עלייתו של בנו קרל הגדול.

בתחילה היה התפקיד סוג של ראש מטה הארמון ועם הזמן צבר עוד ועוד סמכויות עד שגבר כוחו מזה של המלך, אחת הסיבות העיקריות לכך היא שעל מנת להגיע למלך היה צריך לעבור דרך המאיורדומוס. התפקיד עבר בירושה בין משפחות אצולה מסוימות. באוסטרזיה, פפין מלנדן (הראשון) השתלט על התפקיד והעבירו לבנו, גרימואלד. גרימואלד שינה את שמו של בנו לשם מרובינגי, "כילדברט" ושכנע את המלך סיגברט השלישי לאמץ אותו. עם מותו של סיגברט, הגלה גרימואלד את יורש העצר דגוברט השני למנזר באירלנד והכתיר את כילדברט למלך. המהלך לא צלח ומשפחות האצולה האחרות הביאו להוצאתם של גרימואלד וכילדברט להורג.

כעבור כמה שנים פפין מהרסטל (האמצעי) ממשפחת הפיפינידים הצליח להשתלט על משרת המאיורדומוס. בנו הוא קרל מרטל, שהוא גם סבו של קרל הגדול. בנו של קרל מרטל, פפין הגוץ (השלישי), היה למלך הקרולינגי הראשון ומייסד השושלת הקרולינגית.

קישורים חיצוניים

עריכה
  ערך זה הוא קצרמר בנושא היסטוריה. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.