קרל מרטל

מלך קרולינגי

קרל מרטל (לטינית: Carolus Martellus, "קרל הפטיש"; צרפתית: Charles Martel; גרמנית: Karl Martell; נולד בשנת 688 לערך – מת ב-22 באוקטובר 741) היה מנהיג פוליטי וצבאי פרנקי ששימש כמאיורדומוס למלכים המרובינגים ושלט דה-פקטו בתקופת אינטררגנום שבין 737 למותו ב-741, תוך שימוש בתואר "דוכס" ו"נסיך הפרנקים".

קרל מרטל
Charles Martel
איור משנת 1553
איור משנת 1553
איור משנת 1553
לידה 23 באוגוסט 688
הרסטל, בלגיה עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 22 באוקטובר 741 (בגיל 53)
קיארזי, צרפת עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה האימפריה הפרנקית עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום קבורה בזיליקת סן-דני עריכת הנתון בוויקינתונים
בן או בת זוג Rotrude of Trier
Concubine
Swanachild עריכת הנתון בוויקינתונים
שושלת Arnulfings
אב פפין האמצעי עריכת הנתון בוויקינתונים
אם אלפאידה עריכת הנתון בוויקינתונים
צאצאים קרלומן
Bernard, son of Charles Martel
גריפו, דוכס מיין
Hieronymus
Auda of France
Hiltrud
Landrada
פפין הגוץ
Remigius of Rouen עריכת הנתון בוויקינתונים
מאיורדומוס אוסטרזיה
717–741
(כ־24 שנים)
תאודואלד
קרלומן
מאיורדומוס נויסטריה
718–741
(כ־23 שנים)
Ragenfrid
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

קרל מרטל ידוע, בין היתר, בשל ניצחונו בקרב טור (732), קרב שבו חיל הרגלים החזק, אותו הקים, הביס ליד פואטיה צבא מוסלמי שפלש מספרד צפונה. מרטל נחשב לאחת הדמויות המשפיעות ביותר בהיסטוריה של ראשית ימי הביניים. במהלך הקריירה הצבאית שלו הוא נוצח רק בקרב אחד - קרב קלן (אנ') (716) - והוא נחשב לאחת הדמויות שהשפיעו על דמותם של הפיאודליזם והאבירות בימי הביניים.

ביוגרפיה עריכה

 
מצבתו של קרל מרטל

קרל מרטל היה בן למשפחה מצאצאי ארנולף ממץ (אנ'), ומצד סבתו משושלת הפפינים (אנ'). הוריו היו המאיורדומוס פפין מהרסטל ובת זוגו (מנישואי פרידל), אלפאידה (אנ'). על פי מסורות, הוא נולד באנדן (אנ'), עיר המצויה בימינו בולוניה במחוז נאמור (אנ'). לאחר מות אביו ב-714, ובהיעדר יורשים לגיטימיים (שני בניו של פפין מנישואיו לפלקטרודה (אנ'), רעייתו החוקית - דרוגו משמפן (אנ'), וגרימואלד הצעיר (אנ') נפטרו קודם לכן), ביקש לתפוס את תפקיד המאיורדומוס. פרטרודה התנגדה להעניק את השלטון לבן הלא-לגיטימי, כלאה אותו וניסתה להעלות במקומו את תאודואלד, בנו של גרימו, אך המזימה לא צלחה בידה.

ב-739 הציע לו האפיפיור לקבל תואר קונסול אך הוא סירב. האפיפיור גרגוריוס השלישי שלח לקרל מרטל את מפתח הקבר של פטרוס הקדוש ומינה אותו כמגן הכנסייה הקתולית מפני הלומברדים שהיו אריאנים. בנו, פפין הגוץ, שירש את התואר, סילק את הלומברדים מנחלות האפיפיור, החזיר אותן לאפיפיור ויצר את התשתית להקמת מדינת הוותיקן.

קרל מרטל מת בקיארזי (אנ'). נכדו הוא קרל הגדול. לאחר מותו נחלקה פרנקיה בין שני בניו, קרלומן (אנ') ופפין הגוץ. אחיהם למחצה, גריפו, דוכס מיין, נכלא על ידי שני האחים במנזר.

קרל מרטל היה הראשון בבני משפחתו שנקרא "קרל", וממנו נגזר שמה של המשפחה העתידה לשלוט בממלכה הפרנקית – השושלת הקרולינגית.[1] הכינוי "מרטלוס" ("הפטיש") הוענק לו על ידי רושמי כרוניקות במאה ה-9, כנראה בהשראת כינויו של יהודה המקבי.[2][דרושה הבהרה]

קישורים חיצוניים עריכה

  מדיה וקבצים בנושא קרל מרטל בוויקישיתוף

הערות שוליים עריכה

  1. ^ ראשיתה של אירופה, האוניברסיטה הפתוחה, כרך ב, יחידה 3 (כתבה: אורה לימור), עמ' 71.
  2. ^ Pierre Riche, The Carolingians: A Family Who Forged Europe, University of Pennsylvania Press, 1993, p. 44: "In the ninth century, when chroniclers gave him the epithet Martellus, "the Hammer," they seem to have been consciously recalling Judas Maccabaeus, "the Hammerer"".


 
פסל של קרל מרטל. נוצר במאה ה-19 ומוצג בארמון ורסאי
  ערך זה הוא קצרמר בנושא אישים ובנושא היסטוריה. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.