מיזם פריינגפן-ארקנסו
מיזם פריינגפן-ארקנסו (באנגלית: Fryingpan-Arkansas Project בקיצור "Fry-Ark") הוא מיזם להטיית מים, אגירתם והובלתם לדרום-מזרח מדינת קולורדו בארצות הברית. המיזם אושר ב-1962 על ידי נשיא ארצות הברית ג'ון קנדי במטרה לייצר חשמל לשירות יישובים ותעשייה, לספק מים להשקיה ולקדם אתרי נופש, ותנאי הדגה וחיות הבר. הבנייה החלה ב-1964 והסתיימה ב-1981. המיזם כולל חמישה סכרים ומאגרי מים, תחנת כוח הידרואלקטרית פדרלית אחת (שתי תחנות כוח פרטיות המפוקחות על ידי הממשל הפדרלי), ו-22 מנהרות ותעלות באורך כולל של 140 קילומטרים. לשכת הטיוב של ארצות הברית, סוכנות פדרלית הפועלת במסגרת מחלקת הפנים של ארצות הברית בנתה את המיזם ומנהלת אותו.[1]
בדומה למיזם המקביל מיזם קולורדו-ביג תומפסון מעביר מיזם זה מים זמינים מהמורדות המערביים של הרי הרוקי למורדות המזרחיים, הצחיחים יותר והמאוכלסים בצפיפות עבור אוכלוסייה של מעל ל-720,000 תושבים ולהשקיית שדות בשטח של 1,136 קילומטרים רבועים ביישובים קולורדו ספרינגס, פואבלו, לה חונטה (La Junta), לאמר (Lamar) ויישובים נוספים בדרום מזרח קולורדו.
תפעול עריכה
המיזם מטה ומעביר בממוצע 64 מיליון מטרים מעוקבים של מים מדי שנה. עם זאת, זכויות המים של המיזם מרשות להעביר 2.9 מיליארד מטרים מעוקבים של מים בסך הכול בתקופה של 34 שנים רצופות, אבל לא לחרוג מ-150 מיליון מטרים מעוקבים של מים בשנה בודדת כלשהי. ב-2011 כאשר היה שפע של שלג בקולורדו העביר המיזם 121 מיליון מטרים מעוקבים של מים מהמורדות המערביים, הכמות השנייה בגודלה ב-50 שנות תפעול המיזם. שנה אחר-כך ב-2012, ירד מעט שלג והבצורת שבה למדינה. עקב כך, המיזם היה מסוגל להעביר רק 17 מיליון מטרים מעוקבים של מים.
לפני שאפשר היה להתחיל בבנייה היה צריך להגיע לפשרה בין צורכי המים של המורדות המערביים והמזרחיים. התוצאה הייתה הקמת מאגר רואדי (Ruedi Reservoir), כ-24 קילומטרים במעלה הזרם של הנהר פריינגפן מהיישוב בזלת. המאגר מספק מים למורדות המערביים של קולורדו, פיצוי חלקי על המים המוטים מהנהר במעלה הזרם.
המים מוטים מאגן הניקוז של הנהר פריינגפן השוכן על המורדות המערביים. סדרה של מנהרות מחוברות מובילים מים מ-16 סכרי הטיה קטנים, כולם מעל לגובה של 3,000 מטרים, אוספים מי הפשרת שלגים ומובילים אותם בכוח המשיכה למנהרת צ'ארלס ה. בוסטיד (Charles H. Boustead Tunnel). המנהרה מובילה מים מתחת לקו פרשת המים של אמריקה לאורך של קרוב ל-9 קילומטרים לפני שהם נפלטים לאגם טורקיז (Turquoise Lake) מעט מערבית ללידוויל (Leadville). המים יוצאים ממאגר המים של אגם טורקיז דרך תעלת הר אלברט (Mt. Elbert Conduit), תעלת מים באורך 18 קילומטרים עד למאגר המים של הר אלברט (Mt. Elbert Forebay) שבו המים נאגרים על מנת לבנות עומד הידראולי לפני שהמים זורמים מגובה 800 מטרים לתחנת הכוח הר אלברט (Mt. Elbert Powerplant).[1] ומשם ל"אגמים התאומים" (Twin Lakes).
תחנת הכוח קרויה על שם הר אלברט, הפסגה הגבוהה ביותר בהרי הרוקי, ושוכנת בבסיסו. פועלים בה שתי יחידות הכוח והיא תחנת הכוח ההידרואלקטרית הגדולה ביותר בקולורדו. התחנה מסוגלת לייצר 220 מגוואט.[1] במהלך הלילה כשתעריפי החשמל נמוכים יותר מופסקת פעולת הגנרטורים ומופעלים משאבות המחזירות את המים מהאגמים התאומים, שכבר שימשו להפקת חשמל, במעלה ההר אל מאגר המים של הר אלברט על מנת ששוב יהיה ניתן להשתמש בהם להפקת חשמל בשעות השיא. החשמל המיוצר בתחנה משווק על ידי מנהל החשמל של האזור המערבי (Western Area Power Administration).
כאמור, מים היוצאים מתחנת הכוח ממלאים את מאגר המים "האגמים התאומים", אגם טבעי שהורחב באמצעת סכר טווין לייקס (Twin Lakes Dam) שנבנה בשנים 1980-1978. המאגר שוכן על נחל לייק קריק (Lake Creek) הזורם ממעבר אינדפנדנס (Independence Pass). מים מהמאגר ממשיכים במורד לייק קריק אל נהר הארקנסו, שהוא מוביל המים העיקרי של מיזם Fry-Ark.[1]
מאגר פואבלו, האלמנט המרכזי בפארק המדינתי אגם פואבלו (Lake Pueblo State Park), הוא המאגר האחרון במיזם והוא סוכר את נהר הארקנסו מעט מערבית לפואבלו. מרבית המים המשמשים לשתייה ולחקלאות נלקחים ממאגר פואבלו, לפני שהמים ממשיכים דרכם מזרחה לקנזס דרך אוקלהומה וארקנסו אל נהר המיסיסיפי.
-
משרד לשכת הטיוב בפואבלו -
אחר הצהריים באגם פואבלו -
תחנת הכוח הר אלברט על האגמים התאומים -
מאגר המים של הר אלברט כשהר אלברט ברקע
קישורים חיצוניים עריכה
הערות שוליים עריכה
- ^ 1 2 3 4 Department of the Interior: Water and Power Resources Service, Project Data, page 485–506. United States Government Printing Office, 1981.