מייסון יואינג

במאי קולנוע קמרוני
יש לערוך ערך זה. ייתכן שהערך סובל מבעיות ניסוח, סגנון טעון שיפור או צורך בהגהה, או שיש לעצב אותו, או מפגמים טכניים כגון מיעוט קישורים פנימיים.
אתם מוזמנים לסייע ולערוך את הערך. אם לדעתכם אין צורך בעריכת הערך, ניתן להסיר את התבנית.

מייסון סיירל אלונג יואינגאנגלית: Mason Cyrille Elong Ewing; נולד ב-9 באפריל 1982) הוא מפיק, במאי, תסריטאי ומעצב אופנה בעל לאום צרפתי, קמרוני ואמריקאי.[1] מתגורר בצרפת וארצות הברית. החברה שלו, מייסון יואינג, הוקמה בשנת 2011 וממוקמת בלוס אנג'לס. למרות עיוורונו, מייסון בנה עסק מצליח וקריירה משגשגת כאמן.[2]

מייסון יואינג
Mason Ewing
Mason Ewing Bureau.jpg
לידה 9 באפריל 1982 (בן 40)
קמרוןקמרון דואלה, קמרון
שם לידה Mason Cyrille Elong Ewing
מדינה קמרון, צרפת עריכת הנתון בוויקינתונים
תקופת הפעילות 2011–הווה (כ־11 שנים)
עיסוק מנכ"ל ומייסד מייסון יואינג, במאי קולנוע, סטייליסט
יצירות בולטות Coup de Foudre à Yaoundé
http://masonewingcorp.com/
פרופיל ב-IMDb
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

ביוגרפיהעריכה

ראשית חייועריכה

אביו של מייסון, פרדריק יואינג, היה איש עסקים אמריקאי שנפטר בנובמבר, שנת 2010. עד גיל 4, מייסון חי בקמרון עם אימו היהודיה מריה פרנצ'סקה אלונג, שהייתה דוגמנית ותופרת, ודרכה נחשף לעולם האופנה. מייסון בילה איתה את רוב זמנו, בעודה מכינה בגדים לכל ילדיה.[3]

אחרי מותה של אמו האהובה במרץ 1986, סבתא רבתא של מייסון, פילס, טיפלה בו במשך שלוש השנים הבאות.[4]

ב־1989 עבר להתגורר בפריז, אצל דודו לוסיאן ואשתו ג'נט קוואלה. במהלך מגורו איתם הוא עבר התעללות קשה, הוא נכלא בחדר בביתם והוכה במשך שנים.[5]

ב־1993, מתוך מצוקה קשה, הוא ברח מהבית לעיתים תכופות ופנה למשטרה ולשופטים, בבקשה להעביר אותו מחזקתם של דודו ודודתו.

כחלק מהתעללותם במייסון, הם היו זורקים צ'ילי חריף לתוך עיניו,[6] ובעקבות כך איבד את ראייתו באפריל 1996 ונפל לתרדמת של שלושה שבועות בבית החולים Necker-Enfants malade שבפריז. הוא שרד בנס והתגלגל לרחובות, ללא בית. ב-2001 הוא הגיע לשירותי הבריאות הדחופים של צרפת (SAMU), והתחיל ללמוד פיזיותרפיה.[7] לאחר מכן, זכה במשפט נגד דודו ודודתו ובית המשפט הטיל עונש של 5,000 אירו ושנת מאסר על תנאי. הכסף מעולם לא שולם למייסון.[8]

קריירהעריכה

רבקה איוקו( (Rebecca Ayoko שהייתה אחת המוזות האהובות על איב סן-לורן בשנות השמונים, הייתה הדוגמנית הסוגרת של תצוגת האופנה של מייסון יואינג פעמיים ברציפות ב-2017.

חברת הקוסמטיקה הענקית לוריאל תמכה במשך שנים בעבודות של מייסון.[9]

ב-20 בספטמבר 2006,[10] ארגן מייסון את תצוגת האופנה הראשונה שלו בפריז, בה השתתפו מפורסמים רבים כמו סלין בליטראן (שחקנית קולנוע), לורן פטיטגוילאמה (מנחה רדיו וטלוויזיה) ואוליבר לאפידוס (מעצב אופנה).[11]

בנובמבר 2008, מייסון ארגן את התצוגה השלישית שלו על נהר הסיינה. רייצ'ל לגריאן-טראפאני (מיס צרפת לשנת 2007) סגרה את התצוגה בשמלת כלה.

ב-2017 הוא עבד עם יצרן השוקולד אנדריי קנייקן כדי ליצור שמלה בשביל תצוגת האופנה של סלון השוקולד שבמוסקבה.[12]

במהלך השנים תמכו במייסון לא מעט מפורסמים ובעלי השפעה כגון לורן פטיטגוילאמה (מנחה תוכניות הטלוויזיה ששידר כמה מתצוגות האופנה של מייסון), אוליבר לאפידוס- (לשעבר המנהל האמנותי של Lanvins), פירמין ריצ'רד (שחקנית קולנוע צרפתייה), פרדריק מיטרנד (פוליטיקאי), אדריאן טאקו (נשיא השירות למען הגנת הילד) ודומיניקה טורס (עיתונאית שהיא גם הסנדקית של מייסון).[13]

כמו כן גם ספורטאים רבים הביעו תמיכה רבה כמו הכדורגלנ>ים עמנואל פטיט, ברונו בלונה, לוק סונור, אוליבייה דאקור ואליון טור, לואיס פרננדס שגם ניהל קבוצות רבות ואלופת אירופה בכדורסל פאולינה אקאמבי.

לצד הקריירה שלו בעולם האופנה, יואינג יוצר סרטים וסדרות בצרפת ובארצות הברית, כמו סדרות הילדים הרפתקאותיה של מדיסון, ומיקי בום. ב-2011 הוא עבר לארצות הברית להיות מפיק סרטים והחברה שלו, מייסון אוונג בע"מ, הפיקה מספר פרויקטים כמו הסדרה Eryna Bella[14] והסרט הקצר Descry.

בנוסף לחברה, יש לו גם חברת בת ששמה Les Entreprises Ewing, והחל מאפריל 2015 ממוקמת באחד המחוזות הצפוניים של פריז, קלישי. מייסון הוא גם חבר פעיל באיגוד המפיקים.[15]

אחרי מגורים של כמה שנים בלוס אנג'לס, מייסון שב לצרפת כדי להשקיע את כל מאמצו בסדרת הטלוויזיה המצליחה Mickey Boom,[16] שהשראתה הייתה תוכניות אמריקאיות שמייסון אהב לצפות בהן כמתבגר. הסדרה שודרה בערוצים צרפתיים וכמו כן בערוצים בינלאומיים.

ההפקה האחרונה של מייסון הייתה סרט קומדיה רומנטית בשם Love in Yaoundé, שהופק בשנת 2019.[17]

פרסיםעריכה

בשנת 2018, ליואינג הוענק פרס A.I.M על ידי מגזין Afrimpact שבפנסילבניה על פועלו למען הקהילה. בנוסף לכך מייסון תמך במשך מספר שנים באגודות רבות כמו האגודה למען העיוורים ולקויי הראייה הוועדה נגד עבדות מודרנית.[18] הוא שימש כשגריר ל- Humanity & Inclusion, לאגודה למען הפליטים ולתנועה למען נוער גאה בסיכון.

בין תומכיו של מייסון נמנה נשיא השירות למען הגנת הילד אדריאן טקאו.

פילמוגרפיהעריכה

סרטים באורך מלאעריכה

  • Love in Yaounde : 2020

סרטים קצריםעריכה

  • Descry : 2011
  • Névroses : 2017
  • Comme Les Autres : 2017
  • Le Plus Beau Cadeau de ma Mère : 2017

קישורים חיצונייםעריכה

  מדיה וקבצים בנושא מייסון יואינג בוויקישיתוף

הערות שולייםעריכה

  1. ^ Mason Ewing Corp, Naledi Sô - 19 février 2020, Vimeo.com, ‏24 במרץ, 2020
  2. ^ Or Medias Enogo, Vox Ladies défile en mode Ewing, Youtube.com, ‏29 באוקטובר 2015
  3. ^ Matilda, Feature Writer Alena Roberts – Think a Blind Man Can’t Be a Fashion Designer? Think Again, Matilda Ziegler Magazine for the Blind
  4. ^ Katelyn Haynes, Acting in Style – Blindness and Cruelty Don’t Deter Fashion Designer and TV Producer Mason Ewing, Actors Entertainment ®
  5. ^ Mildrade Cherfils, The triumph of a blind clothing designer, GlobalPost
  6. ^
    שגיאות פרמטריות בתבנית:צ-מאמר

    פרמטרי חובה [ מחבר ] חסרים
    , Designer Profile: Mason Ewing, The Cut Off
  7. ^ Mason Ewing Corp, Greenpills - Sans Filtre - 15 décembre 2019, Vimeo.com, ‏15 במרץ, 2020
  8. ^ Mason Ewing Corp, Report about Mason Ewing - People TV, Vimeo.com, ‏17 ביוני 2016
  9. ^
    שגיאות פרמטריות בתבנית:צ-מאמר

    פרמטרי חובה [ מחבר ] חסרים
    , Mason Ewing : L'autre vision de la mode, Cameroon Tribune
  10. ^ Octavi Marti, La moda, salvavidas de Mason Ewing, El Pais
  11. ^ Foc Kan, Mason Ewing The Blind Stylist 2006 Private Fashion Show - September 20, 2006, gettyimages.in, ‏20 בספטמבר 2006
  12. ^ Flora Moussa, De gourmandes robes en chocolat défilent à Moscou, Russia Beyond
  13. ^ Marion Van Renterghem, Mason Ewing : la vie comme il la voit, Le Monde
  14. ^ Bob Pool, Blind fashion designer aims to make TV shows, Los Angeles Times
  15. ^ Mason Ewing, producteurscinema.fr
  16. ^ Terrell Jermaine Starr, Blind, African-Born French Designer Hopes To Make It Big In Hollywood, NewsOne
  17. ^ Alexandre Arlot, Meaux : le styliste aveugle a tourné « Coup de foudre à Yaoundé », Le Parisien
  18. ^ Solenn de Royer, Cyril, enfant battu et négligé par l'administration, La Croix