מייקל באלף

מייקל ויליאם באלף (באנגלית: Michael William Balfe‏; 15 במאי 1808 – 20 באוקטובר 1870) היה מלחין וזמר אירי, הזכור בימינו בעיקר בזכות יצירת האופרה "הנערה הבוהמית".

מייקל באלף
Michael William Balfe

לידה	15 במאי 1808 דבלין, הממלכה המאוחדת של בריטניה הגדולה ואירלנד
פטירה	20 באוקטובר 1870 (בגיל 62) הרטפורדשייר, הממלכה המאוחדת
מקום קבורה	בית הקברות קנסאל גרין
מוקד פעילות	הממלכה המאוחדת של בריטניה הגדולה ואירלנד
סוגה	אופרה
סוג קול	בריטון
שפה מועדפת	אנגלית
בן או בת זוג	Magdalena Roser
צאצאים	ויקטוריה באלף
פרסים והוקרה	אביר בלגיון הכבוד (1870)
פרופיל ב-IMDb

מייקל באלף

ביוגרפיה ותחילת הקריירה

באלף נולד בדבלין, שם התגלו סגולותיו המוזיקליות כבר בגיל צעיר. ההכשרה היחידה שקיבל הייתה מאביו, שהיה מורה למחול. משפחתו עברה לווקספורד כשהיה ילד. בשנים 1814–1815 ניגן באלף בכינור בשיעורי המחול של אביו ובגיל שבע חיבר פולאקה (ריקוד איטי ממקור פולני). בשנת 1817 הופיע ככנר בפומבי ובאותה שנה חיבר באלאדה. לאחר מות אביו, בשנת 1823, עבר הנער ללונדון, התארס לכנרת בתזמורת של תיאטרון דרורי ליין ולמד אצל ק. א. הורן, נגן העוגב בקאפלת סנט ג'ורג', וינדזור (1786 – 1840). בהמשך היה באלף למנצח תזמורת דרורי ליין.

קריירת שירה

באלף ניחן גם בקול בריטון, קטן יחסית אך נעים, ובחר להיות לזמר אופרה. הופעתו הראשונה, הכושלת, הייתה באופרה "הקלע החופשי" של ובר, בנורוויץ'. בשנת 1825 לקח אותו הרוזן מאזארה לרומא, ובדרך הציג אותו לפני כרוביני. באיטליה כתב את היצירה הדרמטית הראשונה שלו, בלט בשם "La Perouse". בסוף 1827 הופיע בתפקיד פיגארו ב"ספר מסביליה" של רוסיני, באופרה האיטלקית בפריז.

כעבור זמן קצר חזר באלף לאיטליה ונשאר שם למשך תשע שנים, במהלכן שר בתיאטראות שונים וחיבר מספר אופרות. בתקופה זו נשא לאישה את לואיזה רוזר, זמרת הונגריה שפגש בברגאמו. תרעומת ציבורית על ניסיונו "לשפר" את האופרה של מאיירבר, "Il Crociato", על ידי הוספת מוזיקה משלו, אילצה את באלף לוותר על תעסוקה בתיאטרון לה פניצ'ה בוונציה. באלף פגש את מריה מאליברן כששר באופרה של פריז בתקופה זו.

קריירה כמלחין

באלף הפיק את האופרה המלאה הראשונה שלו, "I Rivali di se stessi", בפלרמו בעונת הקרנבל של 1829-30; את האופרה "Un Avvertimento ai gelosi" בפאביה; ואת "Enrico Quarto" במילאנו, שם הוזמן לשיר עם מאליברן בלה סקאלה. הוא חזר לאנגליה באביב 1833 וב-29 באוקטובר 1835 הופקה האופרה שלו, "המצור על רושל", והתקבלה בתשואות בדרורי ליין. מעודד מהצלחתו, הפיק את "העלמה מארטואה" בשנת 1836 - אופרה שהצלחתה הייתה מובטחת הודות לשירתה המפליאה ביופייה של מאליברן.

באלף היה מלחין פורה, כפי שאפשר לראות מן הרשימה הבאה, הכוללת רק את האופרות האנגליות שלו:

• המצור על רושל (1835)
• העלמה מארטואה (1836)
• קתרין גריי (1837)
• ז'אן ד'ארק (1837)
• פלסטף (1838, להבלאש בתפקיד הראשי)
• אמליה, או מבחן האהבה (1838)
• קיאולנתה (1841)
• הנערה הבוהמית (1844)
• בתו של סנט מארק (1844)
• הקוסמת (1845)
• המשועבד (1846)
• השטן שבעניין (1847)
• השושבינה (1847)
• הכלה הסיציליאנית (1852)
• הורד הקסטילי (1857)
• סאטאנלה (1858)
• ביאנקה (1860)
• בת הפוריטאן (1861)
• הנשק מנאנט (1863)
• בלאנש מנאבארה (1863)

באלף כתב גם כמה אופרות בשביל האופרה קומיק וגרנד אופרה בפריז, כמו "Le Puits d'amour" ‏ (1843)‏ ו-"Les Quatre Fils Aymon" ‏ (1844). האופרה "כוכב סביליה" נכתבה על ידו בשנת 1845 עבור האקדמיה המלכותית.

על אף המספר הרב של יצירות שחיבר, היצירה הגדולה היחידה של באלף שעודנה זכורה כיום היא "הנערה הבוהמית". עם זאת, הוא מן הסתם השני במעלה לפרסום בין מלחיני המאה ה-19 של אופרות בשפה האנגלית (אחרי ארתור סאליבן). הוא היה מפורסם יותר בשעתו הן בשירתו והן בשירים כמו "כשלבבות אחרים", "חלמתי שהתגוררתי בהיכלי שיש" ו"אל הגן בואי, מוד".

באלף פרש מעבודתו בשנת 1864 ועבר לגור בחוותו שבהרטפורדשייר. הוא מת בשנת 1870. בשנת 1882 הוסר הלוט מעל תמונת דיוקן שלו בכנסיית וסטמינסטר.

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא מייקל באלף בוויקישיתוף

• מייקל באלף, במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
• מייקל באלף, באתר AllMusic (באנגלית)
• מייקל באלף, באתר MusicBrainz (באנגלית)
• מייקל באלף, באתר Discogs (באנגלית)
• מייקל באלף, דף שער בספרייה הלאומית
• מייקל באלף, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
• כתבי מייקל באלף בפרויקט גוטנברג (באנגלית)
• מייקל באלף, באתר "Find a Grave" (באנגלית)