ויקיפדיה

מייק פורטנוי

מתופף אמריקאי

מייקל סטיבן "מייק" פורטנוי (נולד ב-20 באפריל 1967) הוא מתופף יהודי אמריקאי, הידוע בעיקר בשל חברותו בעבר בלהקת הפרוג מטאל דרים ת'יאטר.

מייק פורטנוי
Mike Portnoy
לידה 20 באפריל 1967 (בן 55)
לונג ביץ', ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
שם לידה Michael Stephen Portnoy עריכת הנתון בוויקינתונים
מוקד פעילות ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
תקופת הפעילות 1984–הווה (כ־39 שנים) עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום לימודים מכללת ברקלי למוזיקה, תיכון לונג ביץ', Five Towns College עריכת הנתון בוויקינתונים
סוגה פרוגרסיב מטאל עריכת הנתון בוויקינתונים
שפה מועדפת אנגלית עריכת הנתון בוויקינתונים
כלי נגינה מערכת תופים עריכת הנתון בוויקינתונים
חברת תקליטים Roadrunner Records עריכת הנתון בוויקינתונים
www.mikeportnoy.com
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

פורטנוי זכה ב-23 פרסים ממגזין Modern Drummer, כולל שתים עשרה פעמים ברציפות בתואר 'מתופף הפרוג רוק הטוב ביותר', חמש פעמים בתואר 'ההופעה המצולמת הטובה ביותר' ופעמיים בתואר 'הקליניקאי הטוב ביותר'. בנוסף, בשנת 2004 נכנס להיכל הכבוד של מתופפי הרוק וקיבל פרס על סרט הלימוד הטוב ביותר (Liquid Drum Theater). מלבד Dream Theater הוא המייסד של עוד מספר להקות: טרנסאטלנטיק, ליקוויד טנשן אקספרימנט ו-O.S.I.

לאחרונה הספיק מייק גם לתופף באלבום החדש של הלהקה "Avenged Sevenfold". לאחר שהמתופף שלהם נפטר, החליטו חברי הלהקה לבקש ממייק לתופף באלבומם החדש "Nightmare", בטענה שהוא היה המתופף האהוב על חברם לשעבר ללהקה, "The Rev".

ב-2010 עזב פורטנוי את דרים תיאטר. ב-2017 הקים פורטנוי יחד עם הקלידן דרק שריניאן (שניגן גם הוא עם דרים תיאטר בין השנים 1994–1999) את ההרכב "Sons of Apollo" הכולל גם את הבסיסט בילי שיהאן, הגיטריסט רון באמבלפוט ת`אל והסולן ג`ף סקוט סוטו. ההרכב הוציא את אלבום הבכורה שלו "Psychotic Symphony" שיצא ב-2017. במסגרת השקת האלבום, מופיע ההרכב בסיבוב הופעות בינלאומי במסגרתו יגיע גם לישראל בספטמבר 2018.[1]

קורות חייםעריכה

פורטנוי נולד ב-1967 למשפחה יהודית בלונג ביץ' שבלונג איילנד, ניו יורק, שם התחיל להתעניין במוזיקה בגיל מוקדם- "אבי היה חובב מושבע של דיסקי רוק'נ'רול והיה לנו אוסף עצום שלהם בבית. היה כמעט בלתי נמנע שאשאב לעולם המוזיקה". למרות שפורטנוי לימד את עצמו לנגן בתופים, הוא כן לקח שיעורים בתאוריית המוזיקה בתיכון. באותו זמן החל לנגן בלהקות מקומיות כמו Rising Power, Intruder וInner Sanctum. הוא עזב לאחר שקיבל מלגה לברקלי בבוסטון.

את ההשראה הוא קיבל מן המתופף של Rush ניל פירט ומהתקופה המאוחרת של פרנק זאפה. הוא אהב גם את טרי בוזיו, ויני קוליוטה, סיימון פיליפס, ג'ון בונהם וקית' מון וכן את הלהקות: הביטלס, מטאליקה, יס, U2, איירון מיידן, Jellyfish ועוד רבות וטובות. כמו כן הוא אהב מוזיקת ראפ.

חיים אישייםעריכה

מייק ואשתו מרלנה גרים ברוקלנד, ניו יורק יחד עם בתם מלודי, בנם מקס, הכלב בונגו והחתולים E.T. וקפריסין.

דיסקוגרפיהעריכה

פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לוויקיפדיה והשלימו אותו.

עם דרים ת'יאטרעריכה

עם ליקוויד טנשן אקספרימנטעריכה

עם טרנסאטלנטיקעריכה

  • Transatlantic - SMPTe יצא לאור בידי insideout/metalblade בשנת 2001
  • TransAtlantic - Live in America יצא לאור בידי Insideout/Rediant Records בשנת 2001
  • TransAtlantic - Bridge Across Forever יצא לאור בידי Insideout/Rediant בשנת 2001

עם אחריםעריכה

וידאוגרפיהעריכה

  • Dream Theater - Images and Words יצא לאור בידי סוני בשנת 1993
  • Mike Portnoy - Proggresive Drum Concept יצא לאור בידי Rittor Music ב-1996
  • Dream Theater - 5 Years in a LIVEtime יצא לאור בידי Elektra Records בשנת 1998
  • Mike Portnoy - Liquid Drum Theater יצא לאור בידי Hudson Music ב-1999
  • Transatlantic - Transatlantic Live in America יצא לאור בידי Rediant Records בשנת 2001
  • Dream Theater - Metropolis 2000 יצא לאור ב-DVD ובוידאו בידי Elektra Records ב-2001
  • Mike Portnoy - Liquid Drum Theater יצא לאור בידי Hudson Records בשנת 2001 ב-DVD
  • Neal Morse - Testimony Live יצא לאור על גבי שני דיסקים של DVD בידי Insideout Records בשנת 2004
  • Dream Theater - Live at Budokan יצא לאור ב-2004

תארים ותעודות הוקרהעריכה

מגזין "Modern Drummer"עריכה

במשאלים במגזין, הוענקו למייק פורטנוי התארים הבאים:

  • הכישרון העולה הטוב ביותר - 1994
  • מתופף הפרוגרסיב רוק הטוב ביותר - 1995–2006
  • ההופעה המוקלטת הטובה ביותר עבור:

Awake - 1995 A Change of Seasons - 1996 Falling into Infinity - 1997 Scenes From a Memory - 2000 Six Degrees of Inner Turbulence - 2002 Score - 2007

  • קלינאי התופים הטוב ביותר - 2000, 2002.
  • וידאו/DVD ההדרכה הטוב ביותר - 2000, 2002.
  • היכל התהילה - 2004

קישורים חיצונייםעריכה

  מדיה וקבצים בנושא מייק פורטנוי בוויקישיתוף
  • מייק פורטנוי באתר עולם התופים
  • אור ברנע, דרים טים, באתר ynet, 12 ביולי 2007 - ראיון בלעדי עם מתופף הלהקה מייק פורטנוי

    • הערות שולייםעריכה

    1. ^ אתר כרטיסים ברשת, מייק פורטנוי ו-Sons of Apollo מגיעים לישראל בספטמבר 2018, באתר כרטיסים ברשת, ‏27/5/2018


    אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=מייק_פורטנוי&oldid=33596809"