מיירון הריק

מיירון הריק
Myron T. Herrick
	מיירון הריק
לידה	9 באוקטובר 1854; הנטינגטון, אוהיו, ארצות הברית
פטירה	31 במרץ 1929 (בגיל 74); פריז, צרפת
שם מלא	מיירון טימותי הריק
מדינה	ארצות הברית
מקום קבורה	בית הקברות לייק ויו, קליבלנד, אוהיו, ארצות הברית
השכלה	אוברלין קולג'; אוניברסיטת ווסליאן באוהיו ;
מפלגה	המפלגה הרפובליקנית
	11 בינואר 1904 – 8 בינואר 1906; (שנתיים)
סגן מושל אוהיו	וורן הרדינג
	→ ג'ורג' נאש ג'ון פטיסון ←
	1912–1914; (כשנתיים)
תחת נשיאי ארצות הברית	ויליאם האוורד טאפט ; וודרו וילסון
	→ רוברט בייקון ויליאם גרייבס שארפ ←
	1921 – 31 במרץ 1929; (כ־8 שנים)
תחת נשיאי ארצות הברית	וורן הרדינג ; קלווין קולידג' ; הרברט הובר
	→ יו קמפבל ואלאס וולטר אוונס אדג' ←
פרסים והוקרה
	צלב גדול של לגיון הכבוד
חתימה

מיירון טימותי הריק (באנגלית: Myron Timothy Herrick;‏ 9 באוקטובר 1854 – 31 במרץ 1929) היה פוליטיקאי ודיפלומט אמריקאי מאוהיו, איש המפלגה הרפובליקנית, שכיהן כמושל אוהיו ה-42 בשנים 1904–1906, וכשגריר ארצות הברית בצרפת בשנים 1912–1914 ומשנת 1921 ועד למותו.

ראשית חייו עריכה

מיירון הריק נולד בהנטינגטון שבמחוז לוריין, אוהיו, כבנם של מרי (לבית הלברט) וטימותי רובינסון הריק, חוואי מקומי. הוא למד באוברלין קולג' ובאוניברסיטת אוהיו וסליין, אך לא סיים את לימודיו בשני מוסדות הלימוד. ב-1880 נשא הריק לאישה את קרוליין מרינה פמרלי מדייטון. לזוג נולד בן אחד, פמרלי וב הריק.

קריירה עריכה

ב-1878 התקבל הריק ללשכת עורכי הדין של קליבלנד. ב-1886 הוא הצטרף לבנק "החברה לחיסכון" (Society for Savings), שהיה אחד הבנקים שמוזגו לימים לקי-בנק (KeyBank), כמזכיר וגזבר הבנק, וב-1894 הוא היה לנשיא הבנק.^[1]

בשנים 1885–1888 היה הריק חבר במועצת העיר של קליבלנד. ב-1886 הוא סייע לממן ולייסד בקליבלנד את "חברת הפחמן הלאומית" (National Carbon Company), יחד עם וושינגטון ה. לורנס, ג'יימס פרמלי וג'יימס ווב קוק הייז, בנו של נשיא ארצות הברית רתרפורד הייז. חברה זו, קודמתן של החברות "יוניון קרביד" (Union Carbide), "אנרג'ייזר" (Energizer) ו"אברידיי" (Eveready), הפכה לימים לחברה בולטת בהיסטוריה של צריכת סוללות חשמליות ופנסים.

בבחירות לנשיאות של 1892 היה הריק בחבר האלקטורים, והצביע עבור בנג'מין הריסון.

ב-1902 העניק הריק לכפר ולינגטון שבאוהיו תרומה של 20,000 דולר לבניית ספרייה שנקראה ספריית הזיכרון של הריק. בצוואתו הוא הוריש לספרייה סכום נוסף של 70,000 דולר.^[2]

ב-1903 נבחר הריק כמושל אוהיו, וכיהן בתפקיד בשנים 1904–1906. כסגנו כיהן וורן הרדינג, לימים נשיא ארצות הברית. הריק היה בן חסותו של הבוס הפוליטי מארק האנה, אך ב-1905 הוא נוצח בבחירות בניסיונו להיבחר לכהונה שנייה כמושל בעקבות מאמציהם של ויין וילר והליגה נגד משקאות חריפים, לאחר שהוא סירב לתמוך בתוכניתם לחוקק חוק יובש באוהיו.

בשנים 1912–1914 ולאחר מכן בשנים 1921–1929 כיהן הריק כשגריר ארצות הברית בצרפת.^[3] הוא היחיד מבין שגרירי ארצות הברית בצרפת לדורותיהם שעל שמו קרוי רחוב בפריז, ברובע השמיני של פריז.^[4] הוא גם עוטר באות לגיון הכבוד.^[5] כשגריר אירח הריק את צ'ארלס לינדברג בפריז לאחר טיסתו המוצלחת מניו יורק לפריז ב-1927.^[6] ב-1916 התמודד הריק ללא הצלחה בבחירות לסנאט של ארצות הברית ונוצח על ידי אטלי פומרן.

מותו עריכה

מיירון הריק נפטר בפריז בעת כהונתו כשגריר בצרפת ב-31 במרץ 1929 כתוצאה מהתקף לב. הוא נטמן בבית הקברות לייק ויו בקליבלנד.

קישורים חיצוניים עריכה

מדיה וקבצים בנושא מיירון הריק בוויקישיתוף

מיירון הריק באתר The Ohio History Central (באנגלית)
מיירון הריק, באתר "Find a Grave" (באנגלית)

הערות שוליים עריכה

[1] The Book of Clevelanders: A Biographical Dictionary of Living Men of the City of Cleveland. Cleveland: The Burrows Bros. Company. 1914. pp. 129-130.

[2] Village of Wellington. "Herrick Library".

[3] Theiss, Evelyn (October 18, 2009). "Former Ohio Gov. and U.S. Ambassador Myron Herrick was much beloved by French: Elegant Cleveland". Cleveland.com.

[4] venue Myron Herrick

[5] Chris Dickon Chris Dickon, Americans at War in Foreign Forces: A History, 1914-1945, McFarland, 2014, p. 21.

[6] Myron Herrick, US Ambassador to France, describes Lindbergh's arrival and stay in Paris

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]