מיכאיל מג'ארוב
מיכאיל איוואנוב מג'ארוב (בבולגרית: Михаил Иванов Маджаров; 12 בפברואר 1854, קופריבשטיצה, האימפריה העות'מאנית – 23 בינואר 1944, סופיה, ממלכת בולגריה) היה דיפלומט, משפטן, פובליציסט ופוליטיקאי בולגרי מראשי מפלגת העם של בולגריה, אשר בין 1919–1920 כיהן כשר החוץ הדתות של בולגריה בממשלתו של אלכסנדר סטמבוליסקי.[1]
 | |||||
| לידה |
12 בפברואר 1854 קופריבשטיצה,  האימפריה העות'מאנית | ||||
|---|---|---|---|---|---|
| פטירה |
23 בינואר 1944 (בגיל 89) סופיה,  ממלכת בולגריה | ||||
| מדינה |
ממלכת בולגריה | ||||
| השכלה |
| ||||
| מפלגה |
מפלגת העם של בולגריה  | ||||
| |||||
| חתימה |
.svg){kind=small} | ||||
  | |||||
קורות חייו עריכה
מיכאיל מג'ארוב נולד בקופריבשטיצה ורכש השכלה תיכונית בפלובדיב. בהמשך סיים את מכללת רוברט בקונסטנטינופול ורכש השכלה אקדמית במשפטים באוניברסיטת מוסקבה. הוא הצטרף למפלגת העם של רומליה המזרחית ונמנה עם פעיליה הבולטים. ב-1886 לאחר הפוטש נגד אלכסנדר באטנברג, נסיך בולגריה נעצר מג'ארוב והואשם בקשירת קשר לביצוע עבירה. לאחר מספר חודשים שוחרר ועזב את בולגריה. הוא שהה בגלות שנתיים ולאחר שובו עסק בעריכת דין ופרסם מאמרים פובליציסטיים. מג'ארוב הצטרף למפלגת העם של בולגריה ובין 1894–1899 כיהן כשר למבני ציבור, דרכים ותקשורת בממשלתו קונסטנטין סטואילוב. בשנים 1913–1914 כיהן כשגריר בולגריה לבריטניה וחתם בשם ממלכת בולגריה על הסכם לונדון שסיים את מלחמת הבלקן הראשונה. בשנים 1914–1915 כיהן כשגריר בולגריה לאימפריה הרוסית.
מג'ארוב כיהן כשר הפנים בממשלתו של סטויאן דאנב, כשר המלחמה בממשלתו של תאודור תאודורוב וכשר החוץ בממשלתו הראשונה של אלכסנדר סטמבוליסקי. ב-1922 נכלא למשך מספר חודשים בהנחיית ראש הממשלה סטמבוליסקי. מג'ארוב שוחרר לאחר ההפיכה הצבאית אשר במהלכה הודח ונרצח סטמבוליסקי. בהמשך, הצטרף למפלגת "הברית הדמוקרטית הבולגרית".[2][3] ב-1937, בגבור התופעות האנטישמיות בבולגריה, וההשפעה הגוברת של התנועה הנאצית על החברה בבולגריה, ערכה הקונסיסטוריה היהודית סקר בקרב 60 מדינאים, סופרים, אמנים ועסקני ציבור, בדבר גישתם לתורת הגזע ולאנטישמיות. מיכאיל מג'ארוב נמנה עם המשיבים ובתשובותיו שלל את תורת הגזע, וציין כי שוויון זכויות ליהודי בולגריה הוא דבר המובן מאליו.[4]
בינואר 1944 נפצע מג'ארוב קשה במהלך הפצצה של בעלות הברית על סופיה, ונפטר בהמשך מפצעיו. מג'ארוב היה נשוי ואב לשני ילדים. ביתו אנה קמנובה (1982-1894) נישאה לפטקו סטאינוב לימים שר החוץ של בולגריה.
קישורים חיצוניים עריכה
הערות שוליים עריכה
- ^ שרי החוץ של בולגריה, באתר משרד החוץ של בולגריה (בבולגרית).
- ^ The literary heritage of Mikhail Madjarov, באתר slovo.bg/old (בבולגרית).
- ^ מיכאיל מג'ארוב - ביוגרפיה קצרה, באתר saedinenieto.bg (בבולגרית).
- ^ אלברט רומנו, הציבור הבולגרי ויחסו לגזענות ולאנטישמיות, בתוך: אנציקלופדיה של גלויות - יהדות בולגריה, ירושלים, 1967, עמוד 606.
| הקודם: תאודור תאודורוב |
שר החוץ והדתות של ממלכת בולגריה 6 באוקטובר 1919 – 16 באפריל 1920 |
הבא: אלכסנדר סטמבוליסקי |