מיכאיל סמיונוביץ' שוייפט

מיכאל סמיונוביץ' שוייפטרוסית: Михаил Семёнович Шойфет; ‏26 באוגוסט 1947 - 22 באוקטובר 2013) היה היפנותרפיסט, עיתונאי וסופר רוסי. שוייפט יצר את שיטת הוויסות העצמי הפסיכופיזית בתחום ההיפנותרפיה. היה חבר איגוד העיתונאים של מוסקבה ושל רוסיה. חיבר מספר ספרים בתחום ההיפנוזה. שוייפט השתמש בהיפנוזה גם על בימות התיאטרון ברוסיה; הוא התפרסם בשנות ה-80 בעקבות הופעותיו עם תוכניתו "תיאטרון ההיפנוזה".

מיכאיל סמיונוביץ' שוייפט
Михаил Семёнович Шойфет
Shoifet.jpg
לידה 26 באוגוסט 1947
וינה, אזורי הכיבוש באוסטריה עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 22 באוקטובר 2013 (בגיל 66)
גרמניה עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה רוסיה עריכת הנתון בוויקינתונים
תקופת הפעילות ? – 22 באוקטובר 2013 עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

ביוגרפיהעריכה

שוייפט נולד בווינה בירת אוסטריה. שם המשפחה "שוייפט" מקורו מהתואר שופט, שהפך ל"שוייפט" מסיבות פונטיות, לאחר תעתוק ליידיש או לרוסית.

ב-1980 יצר את "תיאטרון ההיפנוזה". הופעותיו המוזיקליות והתיאטרליות היו ראשונות מסוגן בברית המועצות, והן זכו לפופולריות.[1] בשנים 19851992 הופיע במופע זה מטעם הפילהרמוניה המחוזית של מוסקבה (Московской областной филармонии). המופע נרשם בלשכת LLP ‏(Limited liability partnership) במוסקבה ב-21 בספטמבר 1994, בשם "תיאטרון העזרה הפסיכולוגית של מיכאל שוייפט".

בסוף שנות ה-90 הרצה שוייפט במכון הפסיכולוגיה של האקדמיה הרוסית למדעים. בשנים 20012003 כתב טור שבועי בשם "תלמדו לשלוט בעצמכם" בעיתון הבריאות "Arguments and Facts".[2]

שוייפט כתב מספר ספרים: "אימון של ויסות עצמי פסיכופיזי" (2003), "מאה הרופאים הגדולים" (2004, יצא במספר מהדורות נוספות), "הסודות הנסתרים של ההיפנוזה" (2006), "היפנוזה: עבריינים וקורבנות" (2010), ו"ויסות עצמי פסיכופיזי, הפרקטיקום המודרני הגדול" (2010). כן הוציא מספר פרסומים אודות ההיסטוריה של ההיפנוזה ושיטות הטיפול המעשיות בתחום זה, ופרקים בנושא הפיזיולוגיה של פעילות מערכת העצבים.

תיאטרון ההיפנוזהעריכה

שוייפט השתמש בהיפנוזה במסגרת מופע תיאטרלי שיצר, במהלכו התנדבו צופים מהקהל לעלות לבמה, הופנטו על ידי שוייפט, ותחת השפעת ההיפנוזה הונחו לבצע משימות שונות, לחקות אנשים מפורסמים ועוד. מספר המשתתפים היה מגיע אף ל-300 איש וההופעה נמשכה עד 5 שעות. בסוף ההופעה ענה שוייפט על שאלות הקהל ונתן כלים להיפנוזה עצמית ולטכניקות שונות לשיפור יכולות פיזיות ומנטליות.

 
מתוך "תיאטרון העזרה הפסיכולוגית", מועדון מאי, 1989

כלי תקשורת רבים ברוסיה סיקרו את הופעותיו של שוייפט,[3] וחלקם טענו, תוך התבססות על סקרים ומשאלים, כי למופעים הייתה השפעה חיובית על המשתתפים - הם דיווחו על יכולת לשחרור עצמי, העלאת הביטחון העצמי ועוד.

סגן נשיא מכון הפסיכולוגיה באקדמיה הרוסית למדעים, פרופ' דרוז'ינין (V. N. Druzhinin), הביע הערכה לשוייפט על הגברת הפופולריות של ההיפנוזה בקרב הציבור, ואף קרא לו "האמן הקלאסי של ההיפנוזה הרוסית".[4] לצד זאת, השימוש בהיפנוזה כאמצעי להופעות ובידור הקהל שנוי במחלוקת כיום, וסופג ביקורת רבה.

קישורים חיצונייםעריכה

הערות שולייםעריכה

  1. ^ מתוך עיתון רפואי- "Медицинская газета 21.01.94 г."
  2. ^ Учитесь властвовать собой
  3. ^ "נדליה" ("Nedelya"), "סמיה" ("Semya"), "סובסדניק" ("Sobesednik"), "מוסקובסקיי קומסומולץ" ("Moscow Komsomolets"), "קומסומולסקיה פראבדה" ("Komsomolskaya Pravda"), "גודוק" ("Gudok"), "רוסייסקיה וסתי" ("Rossiiskie Vesti"), "רוסייסקיה גזטה" ("Rossiiskaya Gazeta") וכתבות במספר תוכניות טלוויזיה
  4. ^ מתוך ההקדמה שכתב דרוג'ינין לספרו של שוייפט "הסודות הנסתרים של ההיפנוזה", 2006